הבתולה של חג השבועות
חג השבועות הוא חג קציר החיטים, הוא מן החגים החקלאיים החשובים של השנה. לכן הקדמונים חיברו בינו לבין גרמי השמיים ובראשם קבוצת בתולה
קבוצת בתולה, שנראית בימים אלה כמעט בזניט לאחר רדת החשיכה כתיבה מוארכת ומקושתת קמעה, סימלה עבור עמים רבים בזמן העתיק את דמותה של האלה האחראית על הקציר והתבואה, שזוהתה בתרבויות העמים הללו כאם הגדולה או כאמא אדמה.
דימוי זה היה חובק עולם והיה מקובל אצל עמי הפרת, הסהר הפורה, אגן הים התיכון ואף מרכז אמריקה. ייתכן שמקור הדימוי הוא באגן הנילוס, בין האלף ה-6 לאלף ה-4 לפני הספירה, אז שהתה השמש בתחומי הקבוצה בנקודת הקיץ והיתה בשיא גובהה בשמים, כלומר, זמן הבשלת התבואה ועת הקציר. הקבוצה נשאה שמות של אלות ונשים רבות הקשורות לאלת הקציר או לקציר עצמו כגון פרספונה ודמטר, עישתר, חוה, רות המואבייה ומרים הבתולה.
מכנען ועד סין
ברחבי העולם העתיק ייצגה הבתולה את הפוריות ולכן היא אוירה ברוב מפות הכוכבים הקדומות עם חיטה או עם אלומת חיטים בידה. לרוב נקראה הקבוצה בשם בתולה. ביהודה, למשל, נקראה הקבוצה בשם זה והבתולה האוחזת אלומת חיטים בידה היתה כנראה גם סמלו של שבט אשר שהתברך בתבואה רבה: "מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני-מלך" (בראשית מ"ט כ').
בתולה היה שמה של הקבוצה גם בסין, שם היא נקראה שֶה סָנג נֶאוּ, הבתולה הקפואה, אך סביר להניח ששם זה הוא תוצאה של השפעה מיסיונרית. ההודים קראו לקבוצה קָניָה, "בתולה", וכך היא נקראה גם בפרס. שם פרסי אחר שהונהג גם בבבל נשא לעתים דווקא משמעות של תפרחת חיטה.
ההתייחסות הקדומה ביותר לקבוצה כבתולה מופיעה אצל הבבלים, שקראו לכוכב הבהיר ביותר בקבוצה בשם סָה-שָה-שירוּ, צמיד הבתולה. בקרב עמי עמק הפרת סימלה קבוצת בתולה את דמותה של האלה עישתר, האלה החשובה ביותר, שעתידה להתגלגל מאוחר יותר בתרבויות השונות לחתחור המצרית, עשתורת הכנענית וכן אפרודיטה וונוס. עישתר, המסמלת את כוכבי השמים, עשויה להיות המקור לשם העברי אסתר, שם עברי-יווני שהוא המקור לשורש הלטיני של המילה כוכב (המילה היוונית אָסטיר מציינת כוכב - (Star, Stella.
פרספונה והאדס
בעיני היוונים סימלה קבוצת בתולה בדרך כלל את פרספונה, בתה של דמטר שנחטפה בידי אל השאול האדס. משנעלמה פרספונה שסימלה את האביב ואת הפריחה – האדמה חרבה. דמטר היתה האם הגדולה ואלת הפוריות ולאחר שנעלמה בתה בארץ השאול, גרמה האלה האבלה לעצירת היבול ומנעה מהאדמה לתת את פריה.
חטיפתה של פרספונה. ציור מאת רמברנדט
גם דמטר, כמו עישתר ואיסיס, היתה בעלת אופי "קוטבי"– הטוב והפוריות מצד אחד ואופיה הנקמני והלוחמני מן הצד השני. לאחר שהושג ההסכם עם האדס, לפיו תשהה פרספונה כל שנה במשך שלושה חודשים מתחת לאדמה (בחודשי החורף), החלה האדמה לעצור באופן קבוע את יבולה בחודשים אלו, כביטוי לצערה של דמטר.
ההסכם הושג בתיווכה של הקאטה, שסימלה את הירח וכן את הדמות הבוגרת והאחראית של הנשיות, וכן גם שמרה על ביצוע ההסכם. מקרה זה מסמל את תפקידו של הירח בשמירה על חלוקת הזמן בתוך השנה ודאגה למחזוריות השנתית (מתוך: האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים)
ים השיבולים שמסביב
הכוכב הבהיר בקבוצת בתולה המסומן באות היוונית "אלפא" הוא כוכב כחול וחם הקרוי בשם "ספיקה", ומשמעותו – אגד שיבולים. שמו העברי של הכוכב הוא שיבולת ושני השמות, הלטיני והעברי, מסמלים את אגד השיבולים שהבתולה אוחזת בידיה בעת הקציר.
ספיקה הוא אחד מכוכבי הקיץ הבולטים וכדי למוצאו ניתן להיעזר ביצול של העגלה הגדולה. אם נמשיך אותו לכיוון דרום נגיע לכוכב כתום ובהיר – זהו ארקטורוס, בקבוצת רועה הדובים. אם נמשיך את הקשת נגיע לספיקה, שגונו הכחול מנוגד לגונו הכתום של ארקטורוס.
ספיקה הוא הכוכב הראשי במערכת בת חמישה כוכבים וארבעת מלוויו כה קרובים שאי אפשר להפריד בינם באמצעים אופטיים ישירים. מרחקה של המערכת המחומשת של ספיקה מהשמש הוא 262 שנות אור. קוטרו של ספיקה עומד על כ-11 מיליון ק"מ, כ-8.3 פעמים קוטר השמש, ועצמת האור שלו משתווה לאורן של 40 שמשות.
אורח לחג: שבתאי
בימים אלה מתארח בקבוצת בתולה אורח – זהו שבתאי המצוי בה מזה כשנה. שבתאי נראה בקצה הצפון מערבי של הקבוצה ככוכב בהיר בגוון צהבהב-כתום, כאשר מעט צפונית מערבית לו מצוי כוכב נוסף. זהו הכוכב הקרוי פורימה ומסומן באות היוונית גאמא.
פורימה הוא כוכב שבת המצוי במרחק של 39 שנות אור מהשמש והוא למעשה מערכת של שני כוכבים הסובבים סביב מרכז כובד משותף. שני הכוכבים נראים בעין ככוכב בודד אך טלסקופ עשוי להפריד בין שני בני הזוג הצמודים, שכל אחד מהם גדול אך במעט מהשמש שלנו.
אלו מביננו שהתברכו בסבלנות, יהיו עשויים להבחין בשינוי מקומם של בני הזוג זה ביחס לזה אם יצפו בהם במרווחי זמן של כמה שנים בין תצפית לתצפית, כיוון שהם משלימים הקפה סביב מרכז כובד משותף אחת ל-171 שנים.
שבתאי עצמו מהווה תמיד מטרת צפייה מועדפת בתצפיות אסטרונומיות, הודות לטבעותיו הנראות גם בטלסקופים קטנים וכן לירחיו, שהגדולים בהם ובראשם טיטאן, נראים גם במשקפות שדה גדולות.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
לפנייה לכתב/ת 
