סער למד מנתניהו איך לזגזג
שר החינוך הוא הכל חוץ מפוליטיקאי טיפש. הוא למד מפטרונו הרבה דברים טובים, אבל קיצור-אי-קיצור החופש הגדול הוכיח שהוא גם למד ממנו איך לשלוף מהר, לחטוף מהציבור ולחזור בו
בסוף השבוע שר החינוך עוד חייך. אולי בגלל מזג האוויר הקיצי, ואולי משום שתמיד נחמד לחייך כשאתה מספר לבני השיח שלך על המחמאות שמרעיפים עליך מכל עבר. גדעון סער, שרק לפני שבוע ימים הודיע על קיצור החופש הגדול, התהלך ברחבי הארץ ולמקורביו סיפר, כי כל מי שנקרה בדרכו צעק לו, "קצר עוד, קצר עוד". סער היה כל-כך משוכנע בצדקת דרכו, בנכונות החלטתו. הצעד הוא נכון ונחוץ, הסביר לכל מי שרצה לשמוע. על רקע זעמם של התלמידים, המורים, ההורים והמומחים, אמר: הישראלים רוצים שינויים, אבל מתלוננים כשעושים אותם.
ואז, בדיוק שבוע מיום ההודעה החגיגית, סער כבר נראה אחרת. פתאום, כרעם ביום בהיר, בעיצומה של המהפכה, נחתה האנטי-מהפכה: הקיצור בוטל. תוך ימים ספורים, אחרי שהסביר תחת כל מיקרופון רענן עד כמה חשוב לקצר את החופש הגדול, התייצב סער שוב אל מול המצלמות, ועשה אחורה פנה. פליק-לק לאחור. "לצערי הרב אינני יכול ללכת למהלך כפי שתוכנן", אמר במסיבת עיתונאים חפוזה. פתאום התבררו פרטים חדשים, שהיו כנראה נסתרים מהעין עד כה, כמו היו פרטים חסויים ששכבו בכספות הנעולות שבמרתפי בניין משרד החינוך.
גדעון סער ומנכ"ל משרדו. כבר לא חייך (צילום: עופר עמרם)
מתברר כי משרד החינוך והוועדה לבחינת מבנה שנת הלימודים, שבחנה את קיצור החופש הגדול במשך תקופה לא קצרה, לא הצליחה כנראה להגיע במשך אינספור ישיבותיה אל שורש האמת בפרשייה עלומה זו, ולא הצליחה לחשוף את הבעייתיות המשפטית שבמהלך. זה אולי היה קשה מדי, מורכב מדי, אבל זה בעיקר מגוחך מדי: מה בדיוק עשתה הוועדה הזו, איך לא נמצאה הדרך לבדוק את הנושא לעומקו והאם שאל סער את חברי הוועדה את השאלות הנכונות? כך או כך, אין ספק: מישהו פה נרדם בשמירה. אם שואלים את סער אגב, האשמה היא במורים - הם אלה שחזרו בהם מכוונותיהם.
השריון של נער הפלא נסדק
גדעון סער הוא הכל חוץ מפוליטיקאי טיפש. רחוק מזה. הוא איש מחושב וקפדן, מתכנן שלושה מהלכים קדימה כשיריביו עוד במהלך הראשון, ואין ספק שגם הוא מודע למחיר הציבורי הכבד שישלם על הטעות המביכה שטלטלה מיליוני ישראלים במשך כשבוע ימים. סער נחשב במשך שנים למעין נער פלא של הביצה המקומית, אחד שנראה כי הכל הולך לו בקלות. לא פלא שזכה בתיק החינוך היוקרתי כבר בקדנציה הראשונה שלו כשר.
יכולות הנאום שלו משובחות, הופעתו רהוטה ושפת גופו דומה להפליא לזו של מנהיגו, ראש הממשלה, בנימין נתניהו. במשך שנים הודבק לסער ניסיון לחקות את פטרונו, גם בסגנון הדיבור וגם בתנועות הפיזיות. כעת, בצר לו, אפשר לומר שסער מחקה את נתניהו גם בהתנהלות. הוא שולף מהר, אך נאלץ להחזיר האקדח לנרתיק. הוא בעד, ואז נגד. הוא מחליט, חוטף לינץ' ציבורי - ואז חוזר בו. במילים פשוטות, סער למד מנתניהו הרבה דברים טובים. עכשיו הוא למד ממנו גם איך מזגזגים.
הצלחתו של סער בשנים האחרונות בפוליטיקה הישראלית הקימה לו אויבים לא מעטים, גם בתוך מפלגתו שלו. אלה, מן הסתם, לא יישבו על הגדר, ויצרפו את סאגת קיצור-אי-קיצור החופש הגדול אל רשימת הכדורים שהם יירו בו בעתיד. האם הקריירה הפוליטית של סער תחוסל בעקבות מה שקרה כאן בשבוע האחרון? ספק רב. אך הקרדיט הציבורי הרב לו זכה בשנתיים האחרונות ללא ספק נפגע. השריון שעטף את נער הפלא נסדק. כעת, העין הציבורית הבוחנת תהיה הרבה יותר פקוחה אל מול החלטותיו של שר החינוך.
לפנייה לכתב/ת 
