מאיר שלו: "יום יבוא וכולנו נצטרך תרגום לתנ"ך"
הסופר מאיר שלו שואב את השפה שלו מספר הספרים של העם היהודי, אבל צופה שבעתיד כמעט שלא יהיה מי שיבין את התנ"ך בלי תרגום לעברית עכשווית. ואיזה סיפור מקראי נכלל בעיניו ברשימת הסיפורים הקצרים הטובים של הספרות העברית?
מאיר שלו, אב לשבעה רומנים, קיבל בשבוע שעבר את פרס ניומן על מפעל חייים בסיפורת העברית. הפרס, שניתן לו מאוניברסיטת בר אילן, מצטרף לשורה ארוכה של פרסים שקיבל עד כה, ומהווה הכרה נוספת בתרומתו של הסופר שלא חושש לכתוב גם בלשון התנ"ך ולשלוח את קוראיו לחפש אחר מילים שאיש כבר אינו מכיר.
לרגל הזכייה ולרגל חג השבועות, נפגש חיים זיסוביץ עם הסופר לשיחה חגיגית על תנ"ך, שפה ויהדות. ynet ו"אורות - טלוויזיה יהודית" מזמינים אתכם להצטרף.
בכל אחד מספריו הגיש שלו לחילונים את התנ"ך מחדש. הוא שאב ממנו את השפה והסגנון הסיפורי, ויצר זיקה בינו לבין גיבוריו. את ההתעניינות המחודשת של הציבור החילוני בתנ"ך הוא זוקף גם לזכותו, אבל רואה דווקא חלקים בציבור הדתי שמתרחקים ממנו: "החרדים לא מתעניינים בתנ"ך", הוא מבהיר, "בגיל חמש הם נוטשים אותו לטובת הגמרא".
לדברי שלו, נטישת התנ"ך גורמת לכך שהעם היהודי לא רק מתרחק מהסיפורים שבו, אלא גם משפתו. הוא מציין שכבר כיום יש
לא-מעט משפטים במקרא שקשה להבין, ולפיכך מעריך כי "יום אחד יצטרך כל אחד ייאלץ להיעזר בתרגום כדי לקרוא בתנ"ך, בדיוק כמו שהיום קורה עם הגמרא".
מגילת רות, שכתובה בשפה עברית בהירה, עומדת מבחינתו בפסגת הספרות העברית. "זהו אחד הסיפורים הקצרים האהובים עליי ביותר", הוא מעיד. "המגילה כתובה להפליא - יש בה רגש, עלילה, אירוטיקה ואהבה. הסיפור אמנם בא לעולם מסיבה פוליטית, כדי לתרץ את הסבתא-רבתא של המלך הנערץ דוד, אבל נתנו את המשימה לסופר יוצא מן הכלל".