סופרנובה שהיא גם שכנה
התפוצצות סופרנובה היא מאורע יוצא דופן ונדיר, בייחוד כשהיא מתרחשת בגלקסיה שכנה לנו. ובכל זאת, ביום חמישי האחרון התרחשה סופרנובה כזו בגלקסיית המערבולת הקרובה אלינו
ואולם, כוכבים שמסתם גדולה מ-8 או 10 מסות שמש, ימותו בפיצוץ אדיר, באחד מהתהליכים האלימים ביותר ביקום – סופרנובה. משמעות המילה היא "כוכב חדש", כיוון שבעבר כאשר נצפו כוכבים אלה בשמים, הם הבליחו משום מקום ולאחר חודשים אורם דעך עד שנעלמו. כיום אנו יודעים שאלה אינם כוכבים חדשים אלא כוכבים מסיביים זקנים, שנמצאים בסוף דרכם.
מותו המפואר של כוכב
עד לרגע מותו של הכוכב המסיבי, הוא מייצר בליבו יסודות כבדים מן היסודות הקלים שנמצאים בתוכו, בתהליך היתוך גרעיני. האנרגיה הנוצרת כך מתנגדת לכבידה של הכוכב ובעצם לאורך כל חייו הוא מצוי בשיווי משקל בין שני כוחות אלו.
ככל שמסתו קטנה יותר כך הוא נזקק לפחות אנרגיה על מנת לקיים את שיווי המשקל, ולכן משך החיים שלו ארוך יותר. כוכבים מסיביים מאוד צורכים אנרגיה ברמות גבוהות יותר ומשך חייהם עשוי להיות קטן עד פי 100 ויותר ממשך חייה של השמש.
כאשר כוכב מסיבי מאוד מגיע לסוף דרכו נוצרת בליבו ליבת ברזל (כוכבים דוגמת השמש אינם יכולים לייצר חומרים הכבדים יותר מפחמן וחמצן בליבתם). אז הליבה קורסת, תהליך ההיתוך נפסק והכוכב מתפוצץ כשהוא מעיף את כל החומר העוטף את הליבה לחלל. תוך כדי הפיצוץ האורך כהרף עין, נוצרים כל יסודות הטבלה המחזורית.
חומרים אלה מועפים לחלל, מעשירים את התווך הבינכוכבי שממנו נוצרים כוכבים חדשים, וסביבם עשויים להיווצר כוכבי לכת ואולי גם חיים. למעשה, כל אטום בגופינו נוצר בכוכבים ובעיקר תוך כדי התפוצצויות של סופרנובות.
פיצוץ שכונתי
התפוצצות סופרנובה היא מאורע נדיר ובממוצע מתרחשת סופרנובה בכל גלקסיה אחת ל-100 שנים. שתי הסופרנובות האחרונות שנצפו בגלקסיית שביל החלב שלנו התרחשו בשנים 1572 ו-1604 ומאז לא נצפו כאלה בשביל החלב.
את רוב המידע שלנו אנו שואבים מסופרנובות המתרחשות בגלקסיות אחרות, ולכן אפשר להבין את שמחתם של חוקרים רבים ביום חמישי האחרון, כאשר בגלקסייה קרובה יחסית – גלקסיית המערבולת בקבוצת כלבי הציד - התרחשה סופרנובה.
גלקסיית המערבולת כפי שצולמה בידי ערן זגייר וחן שוקרון כחודש לפני ההתפרצות, במהלך תצפית של האגודה הישראלית לאסטרונומיה בפונדק של כושי רימון.
קבוצת כלבי ציד היא קבוצה קטנה המצויה במאונך ודרומית לקצה היצול של הדובה הגדולה (לזיהוי קבוצות הכוכבים העגלה הגדולה וכלבי ציד לפי תאריך ושעה אפשר להשתמש במפת הכוכבים המסתובבת). גלקסיית המערבולת, שדומה במימדיה לשביל החלב שלנו, מצויה כ-35 מיליון שנות אור מאיתנו, מרחק קרוב יחסית המאפשר לנו להבחין גם בכוכבים הזוהרים ביותר המצויים בה.
גלקסיה זו מיוחדת מאוד כיוון שהיא מצויה באינטראקציה עם גלקסיה קטנה נוספת החולפת לידה במשך מיליוני השנים האחרונות, וכוחות הגאות שהיא מפעילה עליה גורמים ליצירה מוגברת של כוכבים מסיביים.
תמונה גולמית של הסופרנובה (מסומנת בחץ) כפי שצולמה במצפה הכוכבים בגבעתיים. יתר הכוכבים המופיעים בתמונה הם כוכבים המצויים בגלקסיה שלנו. בעת הצילום, זהרה הסופרנובה בעצמה של כ-5 מיליארד שמשות (צילום: יגאל פת-אל)
בשנת 2006 נצפתה הסופרנובה האחרונה בגלקסיה זו. מאז, מופנים כל הטלסקופים הפנויים לחלל במאמץ לקלוט את האור המגיע ממנה, לנתח אותו וללמוד על האופן שבו נזרק החומר לחלל: מהם מאפייניו, מה משך הזמן וכיצד דועך אורה של הסופרנובה.
אם יתמזל מזלם של החוקרים, נוכל בעתיד לגלות את הכוכב שגרם לכל המהומה, באמצעות השוואת מיקום הסופרנובה לצילומים שנעשו קודם לכן. גם בישראל נעשה מאמץ כזה והסופרנובה, שזכתה בינתיים לכינוי 2011DH, מצולמת הן במצפה הכוכבים על שם וויז במצפה רמון, הן במצפה הכוכבים החדש במכון וויצמן למדע והן במצפה הכוכבים בגבעתיים.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
לפנייה לכתב/ת 
