דיפלומטים לשעבר: לא להיאבק, להכיר בפלסטין
בימים אלו פועלים הממשלה ומשרד החוץ לסכל הכרה במדינה פלסטינית בספטמבר בדרכים שונות. על רקע התמיכה הבינלאומית הגוברת במהלך פלסטיני חד-צדדי והירידה במעמדה של ישראל בעולם, קוראים דיפלומטים בכירים לשעבר להנהגה לשנות אסטרטגיה: "להגיד 'כן' למדינה, אבל להציב תנאים"
בעוד שבירושלים עמלים קשות ומחפשים דרכים שונות ויצירתיות כדי לבלום הכרה עולמית במדינה פלסטינית בספטמבר, מזהירים דיפלומטים ישראלים בכירים לשעבר כי האסטרטגיה הישראלית עלולה להתברר כשגויה. בשיחה עם ynet הם לא פוסלים הכרה במדינה פלסטינית ומתריעים כי המשך הקיפאון במגעים יסב נזק קשה למעמדה של ישראל בקהילה הבינלאומית. "צריך להגיד 'כן' למדינה פלסטינית, אבל להציב תנאים".
"אני חושב שהגישה שאנו נוקטים בה היום היא טעות", אומר פרופסור רובי סיבל, לשעבר היועץ המשפטי למשרד החוץ ומומחה למשפט בינלאומי. "לדעתי, אין היום טעם להיאבק נגד ההכרה. יש תמיכה בינלאומית כמעט קונצנזוסיאלית בכינון מדינה פלסטינית. אם הם יכריזו, ואני לא יודע אם הם יכריזו על מדינה, כמעט כל העולם יכיר בהם, וזה ישתקף בעצרת הכללית".
אבו-מאזן באו"ם. "אין היום טעם להיאבק נגד ההכרה" (צילום ארכיון: AFP)
פרופ' סיבל סבור כי צריך לשנות אסטרטגיה ומציע דרך שונה להתמודדות עם המהלך הפלסטיני. "אנחנו צריכים להגיד 'כן, אבל'. אז נשארים נושאים שהפלסטינים חייבים לדבר איתנו, שאין להם ברירה אחרת. למשל, מעבר בין עזה לגדה שהם לא יכולים לעשות באופן חד-צדדי", הוא מסביר.
"גם בסוגיית הגבול אני תמיד מדגיש שגם אנחנו לא יכולים לקבוע באופן חד-צדדי מה הגבול בינינו ובין הגדה, וזה עובד לשני הכיוונים. הם גם תלויים בנו בגישה לנמל אשדוד וחיפה, בחשמל, במים, במעברים. הם יודעים את זה שהם לא יכולים
לעשות שום דבר בלי משא ומתן".
הוא ציין כי הכרה ישראלית במדינת פלסטין יחד עם הצבת תנאים, תסיר מעל ישראל את הלחץ הבינלאומי, בו היא נתונה כיום. "יש לנו עניין נוסף בסכסוך, והוא להפוך את התדמית הבינלאומית של הסכסוך מהתדמית שהפלסטינים מציגים - של סכסוך בין מדינה לעם תחת כיבוש. לנו יש עניין להפוך את זה לסכסוך גבול בין שתי מדינות".
לדברי היועץ המשפטי לשעבר, "נכון להיום אנחנו מאבדים את דעת הקהל באירופה, כל האינטלקטואלים, הליברלים, וחבל לאבד את זה, זה נכס. גם ארצות הברית, יש לנו חברי קונגרס אבל את האוניברסיטאות אנחנו מאבדים שם וחבל".
"פשוט, בלי ויתור מעשי"
אבי פרימור, לשעבר שגריר ישראל באיחוד האירופי ובגרמניה, סבור שאם אכן תגיע ההצבעה לעצרת הכללית של האו"ם בספטמבר, צריכה ישראל להימנע, אך בהמשך להכיר במדינה פלסטינית.
נתניהו בקונגרס. "ביבי כבר שתי מדינות" (צילום: AFP)
פרימור, כיום נשיא המועצה הישראלית ליחסי חוץ, טוען כי "אם זה יקרה (ההצבעה בעצרת – ר.מ) אנחנו צריכים להצהיר שאנחנו מכירים במדינה פלסטינית. כן, אבל במדינה פלסטינית בגבולות זמניים, ובלבד שמכאן ואילך ננהל איתם משא ומתן על פתרון כל הבעיות, כי ההכרה היא במדינה בגבולות זמניים ולא בגבולות קבע".
הוא מוסיף: "צעד שכזה שמראה שבכיוון של מדינה פלסטינית אנחנו מכירים, זה יעזור להציג את כל העניין הזה בצורה חיובית ולא שלילית. הרי ביבי כבר אמר 'פתרון שתי מדינות', כבר אמר בנאום שלו בקונגרס 'מדינה פלסטינית', אז מה מונע מאיתנו להכיר בזה בלי לקבוע סופית גבולות ובלי לפתור את כל הבעיות, ולנהל מכאן משא ומתן עם אותם פלסטינים
שנמצאים באותם מקומות בהם הם היו, אבל תחת הכותרת של משא ומתן עם מדינה ולא עם אוטונומיה?".
הדיפלומט הבכיר גם מותח ביקורת על התנהלות הממשלה וטוען שאין לה רצון אמיתי להגיע להסדר עם הפלסטינים. "הגישה הישראלית היתה יכולה להיות נכונה, לו היינו מציעים לפלסטינים משא ומתן מעשי ואמין", אומר פרימור, "הפלסטינים הרי רוצים לנהל איתנו משא ומתן, אז למה הם לא באים? מפני שיש להם את כל הסיבות בעולם להאמין שאנחנו לא מתכוונים למשא ומתן ענייני, אלא למשא ומתן כדי למזמז זמן ולהסיר מעלינו את הלחץ הבינלאומי, בלי כוונה להגיע לתוצאות".
לדעת פרימור, בסיס ענייני ורציני למשא ומתן ישפר את מעמדה של ישראל בקרב חברות האיחוד האירופי ומדינות נוספות בעולם. "משא ומתן אמיתי מקל עלינו אפילו במדינות כמו טורקיה ומדינות ערב, ברוח החדשה שנושבת במצרים, ובירדן", אומר השגריר לשעבר, "אנחנו פשוט, בלי שאנחנו עושים ויתור מעשי, משנים משהו קונקרטי בעצם הכניסה למשא ומתן שנראה אמיתי כנה וענייני".
"שרון השיב לבוש בחיוב תוך ציון 16 הסתייגויות"
גם משה ארד, ששימש כשגריר ישראל בוושינגטון בין השנים 1990-1987, מעריך שצריך להכיר במדינה פלסטינית, תוך הצבת סייגים. "הגישה היום נראית לי מוטעית, הן מבחינה מדינית והן מבחינה הסברתית", אומר ארד על רקע ההתפתחויות והשינויים שעוברים על העולם הערבי, "אני לא רואה אופציה אחרת באופק המדיני של ישראל מאשר לצאת ביוזמה מדינית בשיתוף פעולה עם ארצות הברית על בסיס גבולות 1967 עם השינויים שכולנו, מי ששירת בשירות החוץ ב-20 השנים האחרונות, מודעים להם".
אבו-מאזן, בוש ושרון. "השיב בחיוב עם הסתייגויות" (צילום ארכיון AP)
גם ארד מזכיר את גישת "כן, אבל" ומציין שממשלות ישראל בעבר נהגו להשתמש בה היטב. "הממשלות האחרונות, שעשו בדרך זו שימוש מאוד יעיל ומאוד מועיל לתדמיתה של ישראל, היו ממשלות שרון ואולמרט. ראש הממשלה שרון, לפני שקיבל את גישת בוש לגבי המשא ומתן השיב בחיוב, תוך ציון שיש לנו 16 הסתייגויות. גם עם אולמרט באנאפוליס, היו לנו הסגות והסתייגויות, אבל אלו לא היו סיבות להיעדר משא ומתן ודחיית היוזמה
האמריקנית".
כמו פרימור, גם ארד מבקר את התנהלותה של ממשלת נתניהו. "אני חושב שהתמדה של ממשלת נתניהו במדיניותה הנוכחית תביא לכך שלא נגיע להסדר עם הפלסטינים, ובמחיר מאוד יקר באיכות האמון והיחסים בינינו ובין ארצות הברית".
לדבריו, "אינני רואה באופק שום מדינה אחרת שתהיה מוכנה לשמש כשושבינה או מתווכת בינינו לבין הפלסטינים. מבחינתנו זה גם איננו רצוי, שהבסיס שעליו היא תוכל ליזום יהיה אחר, פרט לגבולות 67 עם השינויים המתבקשים".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
