"4" של ביונסה: רצף של שממון
אי אפשר שלא להעריך את ביונסה נואלס, אחת הזמרות האמריקניות האמיצות יותר שפועלות כיום. לכן, לא ברור כיצד הוציאה תחת ידיה אלבום ריק, משוחזר וחסר קתרזיס
אי אפשר שלא להעריך את ביונסה נואלס, אחת הזמרות האמריקניות האמיצות יותר הפועלות כיום, בטח ובטח לצד כוכבות הפופ האחרות, שבעיקר עושות ימים כלילות בהעתקת הלהיט הבא שלהן ממדונה-בריטני-אחת מהשנייה-משירים של עצמן. ביונסה, לעומתן, מעזה לנסות בכל פעם להמציא את עצמה מחדש. לפעמים זה הולך, כמו במקרה של האלבום הקודם ("I am Sashe Fierce"). לפעמים, כמו באלבום החדש (הנקרא בפשטות "4") זה ממש לא.
"4" נפתח ברצף שירים שקטים ומשעממים למדי. לא פחות. לא בלדות קורעות לב, לא שירי אר'אנ'בי נוגים ונעימים. פשוט, משעממים. ברצף הזה אפשר לשמוע בין היתר את "1+1" המשמים שנשמע כאילו וויטני יוסטון חזרה מגמילה, ואת "I Miss You", שנשמע כאילו נלקח היישר מ-1991, וזו לא מחמאה. הנורמלי מכולם פה בסדרה הזו הוא "Best Thing I Never Had", שאיכשהו מצליח להתעלות מעל הבינוניות של הקודמים.
"4" מאת ביונסה. ככה זה לא היה אמור לקרות (עטיפת האלבום)
רצף השיממון הזה, אם נתעכב עליו חצי דקה נוספת, תמוה לגמרי בעיני. ביונסה היא זמרת בלדות אדירה, מהטובות שיש בעולם כיום. "Halo" הענק שלה מהאלבום הקודם ושיר האר'אנ'בי "Irreplaceable" מאלבומה השני "B'day" היוו הוכחת עבר לכך, אם תרצו. לכן, לא ברור לי כיצד הוציאה תחת ידיה (ומדובר בידיה שלה, כמי שמעורבת בכל הליך הפקת האלבום) את הדבר הזה.
כמו בלדה. אבל רק כמו
תהיתי האם מדובר בתוכן המוכוון מראש עבור השוק האמריקאי, כזה שאולי לא מדבר לאוזן המאזינה לאלבום מחוץ לארצות הברית. אבל כנראה שגם שם לא טמונה התשובה לחידת "4". בשנים האחרונות המוזיקה, גם שם, כל כך השתנתה, דיוויד גואטה והבלאק אייד פיז הפכו למכתיבי הטונים במוזיקה השחורה, וגם מחוץ לז'אנר, והפכו את ארצות הברית למעצמת ריקודים. אז איפה נתקעה בדיוק ביונסה באבולוציה הזו? בשלוש מילים: אין לי מושג.
הסינגל הראשון. לא מתכתב עם האלבום ולא קשור אליו
המצב משתפר, קצת, אם תרצו, רק לקראת סוף האלבום, עם "Love On Top" שגם הוא נשמע שיר עתיק אבל לפחות קצת מעניין עם סאונד "מוטאון" שונה, טוב ואפילו מרענן, ביחס לכל השאר, ויש לקוות שביונסה תשכיל להפוך את הדבר הזה לאחד הסינגלים שייצאו לקידום האלבום הזה.
ואפרופו סינגל, בין האלבום כולו, לבין הסינגל הראשון שיצא כדי לקדם אותו ("Run The World Girls") אין כל קשר,
ואם לא התעצבנתי עד עכשיו מספיק על האלבום הזה, מגיע פרט האינפורמציה הזה שמחסל אותו סופית. לא ברור מאיזו סיבה, היא מנסה למכור את האלבום דרך משהו שאין בו בכלל. שיר ההיפ הופ האלקטרוני והקשה יחסית הזה לא מתכתב, לא מְתקשר ולא קשור לשום דבר אחר שקורה כאן, וזה דבר שלא ייעשה. עד כדי כך חמור העניין, שאפשר לכנותו חוסר אמת בפרסום. ממש כך.
האלבומים הקודמים של ביונסה, נמכרו במיליונים על גבי מיליונים של עותקים בארצות הברית ובעולם. האחרון הגיע ליותר משבעה מיליון עותקים, אם נדייק. לא נראה לי שהמספרים האלה יחזרו על עצמם באלבום החדש, כי באמת לא מגיע לה. אבל זה עד הפעם הבאה, בה היא לבטח תמציא עצמה שוב מחדש, ותביא משהו שונה שעוד לא שמענו ממנה, בתקווה שאז הוא יהיה טוב קצת יותר.
