אל תעשו טובה לפריפריה

לפני כמה שבועות למדנו כי המועצה להשכלה גבוהה החליטה על היקף הגידול במספר הסטודנטים שהמדינה תממן במכללות המתוקצבות בשנים הקרובות. שר החינוך ויו"ר המל"ג, גדעון סער, ציין כי הקריטריונים החדשים לפיהם חולקו התוספות למכסות העניקו בין היתר "עדיפות למוסדות הנמצאים בפריפריה ובאזורי עדיפות לאומית, לרבות הבירה ירושלים". ספק אם מהלך שכזה ישנה את פני ההשכלה האקדמית בפריפריה. צריך כיוון אחר - שינוי בחשיבה!

נשיא המדינה, שמעון פרס, מוציא מדי פעם אוטובוס מנכ"לים ובו ראשי המשק לסיורים בצפון הארץ ובדרומה - בפריפריה. הוא הולך בעיקר בעקבותיו של "הבולדוזר" אריאל שרון, אך מדובר במסעות מתוקשרים, שבדרך כלל אינם מניבים תוצאות ואינם יוצרים את השינוי הנחוץ כדי להעביר את הפריפריה למרכז לפחות מבחינת התודעה. וזה העיקר - המודעות. המושג פריפריה מתייחס בדרך כלל למיקום - הריחוק מהמרכז, אך משמעו גם שוליים - אזור שחשיבותו מועטה לעומת המרכז, סביבה נחותה בהיררכיה החברתית.

סביבה גיאוגרפית אי אפשר לשנות, כי המיקום קבוע, אך אפשר לשפר - בעיקר בתחום התחבורה והנגישות. כבישים המובילים לצפון ולדרום כבר יש, אם כי לא מספיק, ויש להרחיבם ולשפרם, אך יש להמשיך גם את הרחבת רשת מסילות הברזל ולא רק בתוכניות, אלא גם בביצוע. כבר תשע שנים שעובדים על הקו מאשקלון לבאר שבע. המיזם נעצר ושוב חוּדש, בגלל חוסר מודעות לחשיבותו.

שיפור הנגישות והאפשרות לנוע בדרכים ישפרו את הקשר בין המרכז לפריפריה, אך האם הם יעלו את השוליים לראש שמחתנו? האם עקב כך הפריפריה תשנה את מיקומה גם מבחינה חברתית?

כאן יש לפנות אל התרבות והחינוך. הנה למשל, רוב אירועי פסטיבל ישראל מתקיימים בירושלים, שהשנה הגיע לעוד ארבעה אזורים בארץ. זו כבר התקדמות, אך היא לא תסייע בשינוי המודעות. לעומת זאת, הפריפריה עצמה יוזמת שינוי בתודעה - כמעט במקביל התקיים בשדרות "פסטיבל קולנוע דרום", שהצליח למשוך קולנוענים וצופים לסינמטק בעיר, בעיקר בגלל האמירה הייחודית שהוא מציג.

כדי שיגיעו בזכות ולא בחסד

הפסטיבל הזה הוא דוגמה ליצירת מודעות אחרת ולהפיכת האזור למוקד עניין מבחינה תרבותית וחברתית. פסטיבל זה בראשית הקיץ משלים את כנס שדרות השנתי המתקיים בכל סתיו וקורא תגר על המוסכמות של המרכז החברתי-פוליטי בישראל. ועדיין, ההתייחסות הלאומית והתקשורתית לאירועים הללו אינה זוכה למשקל מספיק כדי להעמידם במרכז.

ולאקדמיה - כאשר הוקם בית הספר לתקשורת ב"מכללת ספיר" במתכונתו הנוכחית, התקיים דיון עקרוני בקרב הסגל האקדמי: האם נבקש להביא למכללה תלמידים מהאזור וממנו בלבד - ונישאר בפריפריה הגאוגרפית וגם בשוליים האקדמיים - או שננסה למשוך סטודנטים מכל חלקי הארץ. 

השקעה של כ-10 שנים הניבה פרי. כשליש מהסטודנטים שלנו באים מהצפון - להם אנו מוקד משיכה ואילו לשני שלישים, הבאים מהדרום, יש חלופה מכובדת המייתרת עבורם את הפנייה למחלקות אחרות במרכז הארץ. כך גם בכמה מחלקות אחרות ב"מכללת ספיר", בעיקר במחלקה לקולנוע וטלוויזיה, שכמחצית מהבאים בשעריה מגיעים מצפון לאשדוד. המטרה היא להקים מרכז לימודי מצוין ומיוחד וליצור שינוי תודעתי במפת הלימודים האקדמיים, כך שיגיעו אליו תלמידים בזכות ולא בחסד.

אנחנו רוצים שיבואו ללמוד כאן לא משום שעושים חסד לפריפריה ונותנים מלגה לכל הלומד בשולי הארץ. לפיכך, צריך להגדיל את תקציבי המוסדות האקדמיים בפריפריה, משום שהם טובים ומיוחדים, כפי שהצליחו לעשות גם באוניברסיטת בן גוריון ובמכללת תל חי, המהווים מוקדי משיכה ללימודים אקדמיים. הגדלת התקציבים צריכה להיעשות כדי להוסיף ולשפרם ולא מתוך מבט ממגדל שן בירושלים, המשליכה פירורים של חסד וצדקה אל האקדמיה בפריפריה.

ד"ר חנן נוה, ראש בית הספר לתקשורת, המכללה האקדמית ספיר