שתף קטע נבחר

 

פתי מאמין

"המאמין" מתרחש בעולם אפוקליפטי המצוי במלחמה בין בני האנוש לערפדים, ומזכיר מעט את "מלחמת הכוכבים". פול בטאני, ככומר בעל כוחות על, והבמאי סקוט סטיוארט מנסים שוב לשלב סיפור פנטזיה בהרהורי כפירה בדת. זה שוב לא מצליח


נסו לדמיין מה איך היה נראה העולם של "מלחמת הכוכבים" לו ההפיכה של הקיסר פלפטין היתה נכשלת. איך היו מתפתחים העניינים לו מסדר אבירי הג'דיי היה לוקח על עצמו את ניהול ענייני הרפובליקה הגלקטית, מציל אותה מקריסה ושומר על אחדותה תחת חוקי ה-force. הסרט "המאמין" (תרגום מוזר, אולי ידידותי ליהודי, ל-"Priest") משרטט בפנינו מציאות דומה, והיא די עגומה.

 

הצטרפו לעמוד של ynet בפייסבוק

 

סרט האקשן-פנטזיה של הבמאי סקוט סטיוארט מבוסס אמנם על קומיקס דרום קוריאני שיצר מון וו היונג, אולם אפשר להשליך מהעולם האפוקליפטי שבו ליקום של ג'ורג' לוקאס (טוב, בעצם מה לא נקשר במלחמת הכוכבים?) ואף למציאות חיינו פה בישראל. קשה שלא לתהות על השילוב בין דת ומדינה והאם שלטונים של אלו "הטובים" מהצד המואר של הכוח עדיף על אנשי הסית', או שמא מדובר באותה גברת בשינוי אדרת, או טלית לצורך העניין.

 

"המאמין". הזירה הפוליטית מעניינת יותר מהעלילה

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

במידה רבה, העולם של "המאמין" והזירה הפוליטית שבו מעניין יותר מהעלילה, שמתחילה בהרהורי כפירה של הגיבור (פול בטאני) ונשאבת אל תהומות הנשייה של האקשן הקצבי והאפקטים שנלווים אליו. חבל. גם כשסטיוארט מנסה לחזור בתשובה עם הרהורים מוסריים מחודשים, זה כבר מאוחר מדי.

 

"המאמין" מתרחש בעולם שנגוע במלחמה תמידית בין בני האנוש לערפדים, מעין יצורים נטולי עיניים אך בעלי כוחות על, שחולשתם הקריטית היא האלרגיה שלהם לאור השמש. על פי סיפור המעשה, מי שחילץ את האנושות מאיום הערפדים היתה הכנסיה, שהצליחה במקום בו הפוליטיקאים והחיילים כשלו. בחסות האל ושגריריו עלי אדמות, הוקם מסדר אבירים/כמרים בעלי יכולות יוצאות דופן (מישהו אמר ג'דייז?), ואלו היוו תשובה ניצחת לערפדים, שהודברו והושמו בשמורות.


פול בטאני ב"המאמין". כשהוא משתחרר מהכנסיה, הקהל מאבד עניין 

 

הבעיה היא שלא רק הערפדים הושמו בשמורות. עם קץ המלחמה, לכנסיה כבר לא היה צורך בסיירת המטכ"ל שלה והיא פורקה. חבריה אולצו לצאת לפנסיה מוקדמת ונדרו נדר לא לעסוק עוד במשלח ידם, שעלול לסכן את המשטר התיאוקרטי של הכנסיה. בעולם של סטיוארט, הבישופים הם המנהיגים הפוליטיים מכוח אמונת האזרחים, ובעיקר הפחד שלהם. את שטחי הפרסום בערים האפלות החליפו מסרים דתיים - שטיפת מוח בסגנון 1984 של אורוול, או איראן של אחמדינג'אד.

 

בני אנוש לא מזיזים לו

גיבור העלילה, המכונה פריסט (בטאני), אחד הכמרים הלוחמים שהפך למנודה ורק קעקוע הצלב על מצחו מעיד על תהילת עברו, נקרא שוב לפעולה מטעמים אישיים. התקפת ערפדים באיזור המדברי הצחיח של המדינה, גובה את חיי אחיו אוון ואשתו, ובתם לוסי נחטפת. הבישופים מעדיפים להתכחש לאירוע, מתוך רצון לשמור על יציבות משטרם.

 

בניגוד לרוב הכמרים הלוחמים, פריסט לוהק בזמנו למסדר בגיל מאוחר יחסית ולכן גם נדרש לוותר על חייו הקודמים - מה שמריח כמו שילוב בין לוק ואנקין סקייווקר (בעוד האח אוון מהמדבר מזכיר את האח/דוד אוון מטטואין). הוא מתעקש לצאת להציל את אחייניתו החטופה ומבקש את ברכת הכנסיה, אולם הוועדה העליונה - והיינו יכולים לדמיין את יודה ומאסטר ווינדו יושבים שם במקום הבישופים (בראשות כריסטופר פלאמר) - אוסרת עליו לצאת למסע. כשהוא ממרה את פיה, היא אף מנסה לרסנו. לא שזה מזיז ללוחם מהוקצע כמו פריסט. בני אנוש לא מזיזים לו.


הקעקוע מעיד על תהילת העבר 

 

כך מפר פריסט את הנדר שלו ומשתחרר מלפיתת הכנסיה, ששולחת בעקבותיו את הכמרים האחרים. הוא יוצא למדבר בחברת היקס (קאם ג'יגנדיי), אקדוחן צעיר ויהיר, שמזכיר לנו באופן טבעי את האן סולו, בחיפוש אחר לוסי (לילי קולינס). בהמשך תצטרף אליהם כומר ממין נקבה, בגילומה של מגי קיו. 

 

אבל לרוע המזל, ברגע שפריסט משתחרר מלפיתת הכנסיה, כך גם נחלשת אחיזת הסרט בצופים, לפחות באלה שחיפשו קצת ערך מוסף מחוץ למרחץ הדמים שמבצע בטאני בערפדים בעזרת פגיון-צלב והגילוי המפתיע, יותר או פחות, על מנהיגם (זהירות, ספוילר: במונחים של "מלחמת הכוכבים", מדובר בדארת' ויידר).

 

הצד התפל של הכוח

"המאמין" הוא שיתוף פעולה שני בין סטיוארט לבטאני. ב-"Legion" הכושל גילם השחקן הבריטי את דמותו של המלאך מיכאל, שמורד בבוס הגדול במרומים ובמסדר המלאכים שלו ויוצא להגנת האנושות הדקדנטית מפני מבול הדמים שעומד למגר אותה. גם הפעם, השניים מנסים לשלב סיפור פנטזיה ואקשן עם הרהורי כפירה ומרד בדת - או לפחות בביטוייה הממסדיים הנוקשים. וגם הפעם זה מתפספס.

 

בסרט החדש מתווספים להתחבטויות הדתיות של הגיבור גם דיונים על המאבק התמידי בין הצד המואר של הכוח לזה האפל, בין ריסון עצמי ורציונליות נוקשה - מנת חלקם של אנשי הדת וגם הג'דייז - לתשוקה משתוללת, מנת חלקם של הערפדים והסית'. אבל הרבדים הללו יוצאים מכלל פעולה כשהאקשן עצמו מגיע. זה אולי מה שהקהל מחפש, אבל בגלל זה "המאמין" לא מעמיק. ולכן, גם כשהכמרים יצאו למלחמה בסיקוולים שיגיעו - והסוף מרמז שיהיו כאלה - ג'דייז הם כבר לא יהיו.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים