הפיקוח שהחמיץ את הקוטג'

אפתח בדוגמה: בית-מלון דרש מחירים מופקעים עבור חדריו. התיירים חדלו להגיע ופנו לבתי-מלון זולים יותר, והתוצאה: המלון היקר נאלץ להוריד מחירים. עכשיו לענייננו: יצרני הקוטג' דורשים עבורו מחירים גבוהים מאוד. האם צריך להיות הבדל בתגובת הצרכנים?

בטרם נעסוק בתגובת הראויה של הצרכנים, יש לשאול האם דינם של המוצרים הבסיסיים במדינה צריך להיות דומה לדינם של מוצרי המותרות מבחינת התנהגות המחירים? הכנסת והממשלה סברו כבר לפני שנים שיש להנהיג פיקוח מחירים על מוצרים בסיסיים, כדי להבטיח את זמינותם במחירים סבירים לכלל האוכלוסייה ובעיקר לאוכלוסיות מעוטות היכולת. זו מדיניות ראויה למדינה ששמה את השיקולים החברתיים בראש מעיניה.

כדאי להזכיר לעצמנו את תמונת החברה שאנו מבקשים לקיים כאן, מבחינת הערכים השולטים בכיפה. מדיניות הפיקוח על מחירי מוצרים בסיסיים נועדה להבטיח כי מדינת ישראל תהיה מדינת רווחה, עם ערכי צדק סוציאלי ברוח חזון הנביאים וברוח מגילת העצמאות. זה המענה הממשלתי - והמכובד - לנורמות של חמדנות ששולטות פעמים רבות במגזר העסקי.

המחיר זינק בעשרות אחוזים בלי פיקוח (צילום: בן קלמר)

ניתן להבין מדוע בעלי ההון ובעלי העסקים לא אוהבים את מדיניות פיקוח המחירים ומפעילים על הממשלה לחצים לביטולה. בשנים האחרונות זוכים אותם בעלי הון לעזרה מחוגי הכלכלנים, המקדשים מושגים כגון "שוק חופשי" ו"תחרות חופשית". על-פי תפישה זו, ראוי להניח לכללי ההיצע והביקוש להניע תחרות בשוק, והתחרות על לבם של הצרכנים גם תביא בסופו של דבר להוזלת מחירים ולשיפור איכות המוצרים. פיקוח המחירים, לדבריהם, יוצר מציאות מלאכותית המעכבת התפתחות של שוק בריא.

אכן, תיאוריה כלכלית שובת לב, אך השאלה אם היא עומדת תמיד במבחן המציאות, או שהיא עלולה ללקות בתסמונת הנודעת - הניתוח הצליח, אך החולה מת.

היה צריך להשאיר את הקוטג' בפיקוח

יש תחומים בהם הססמה "תנו לכוחות השוק לעבוד" פשוט לא עובדת, שכן ההנחה לפיה מתקיימת תחרות חופשית מתגלה כפיקציה גמורה. אחד המקרים המובהקים הוא ענף משקי, הנשלט על-ידי ריכוזיות של מונופול או אוליגופול. במקרים כאלה אחת הדרכים להגן על הצרכנים מפני השתוללות מחירים היא על-ידי פיקוח מחירים.

על פי מחקר שהזמינה המועצה לצרכנות, שוק החלב נעדר התחרות הוא דוגמה מובהקת לשוק בו נידרש פיקוח על המחירים. המחקר נועד להעמיד בידי קובעי המדיניות כלים ושיקולים שצריכים להנחות תהליך קבלת החלטות בתחום פיקוח המחירים ויוצג בימים הקרובים בפני שרי התמ"ת והחקלאות.

אחד הכלים לבדיקת ביצוע נכון של החלטות הוא בחינת התנהגות המחירים לאחר הסרת פיקוח המחירים ממוצר, כעדות לקיומה או אי-קיומה של תחרות בריאה באותו הענף. די במבחן זה כדי להבין שהקוטג', שמחירו זינק בעשרות אחוזים בשנים האחרונות מאז הוסר ממנו הפיקוח, היה צריך להישאר בפיקוח.

אם נחזור להשוואה המופיעה בפתיחת המאמר בין חדרי מלון למחיר הקוטג', ראוי להגן בפיקוח על מחירי הקוטג' על מנת שיבטיחו את המשך זמינותו כמוצר בסיסי לכל משפחה בישראל. מבחינת תגובת הצרכנים - לא צריך להיות כל הבדל - ועליהם לשדר בהתנהגותם לבעלי העסקים: הורידו מחירים - או חפשו לכם קונים אחרים.

• בעת הפרסום הראשון ב-ynet שלשום, מנתה הקבוצה בפייסבוק להחרמת הקוטג' עשרות בודדות של חברים. נכון לשעה 19:00 בערב יש בה יותר מ-45 אלף חברים.