קראטה קיש

ליוטו "הדרקון" מצ'ידה - נו, ההוא ששותה כל בוקר את השתן של עצמו - כבש את האוקטגון בבעיטה ב־2007, והוכיח שקראטה שוטוקאן יכול לעבוד ב־MMA כל עוד מתאמנים בו בעצימות מקסימלית. ב־2009 הוא כבר זכה בחגורת האליפות במשקל חצי־כבד כשהפריד זמנית בין האלוף רשאד אוואנס לתודעה שלו, וכל מי שצחק על שוטוקאן ב־2007 היה בטוח שמצ'ידה יישאר אלוף להרבה מאוד זמן.

מאוריסיו "שוגון" רואה לא חשב ככה. כשהדרקון הגן לראשונה על התואר, שוגון נתן לו את חמשת הסיבובים של החיים שלו - בעיטה תחת בעיטה, אגרוף מול אגרוף - והשתלט על הקרב בסיבובים האחרונים. השופטים נתנו את הניצחון לאלוף, אבל רוב האוהדים חשבו שדווקא שוגון ניצח. כך או כך, בקרב החוזר נראה מצ'ידה כבוי ומבוהל. שוגון הוריד אותו בנוקאאוט בסיבוב הראשון, ואת זה אף שופט־צד לא יכול לדפוק.

מאז זרם לא מעט דם במחלקה ההפכפכה הזאת: שוגון הפסיד את התואר לכוכב העולה ג'ון ג'ונס, ומצ'ידה דישדש מול רמפייג' ג'קסון בתצורה חסרת מוטיבציה וכושר. בסוף 2010 היה נדמה שהשוטוקאן חוזר להיות אנקדוטה, אבל זה שוב השתנה בקרב הפרישה של רנדי קוטור האגדי ב־UFC 129, שנערך בסוף אפריל: מצ'ידה הוריד את קוטור בסיבוב השני בבעיטת מספרת שנלקחה היישר מתוך "קראטה קיד".

"לך תזדיין, אני כבר רבע שעה שומר את החניה פה"

אם כבר מדברים על סרטים, אז סטיבן סיגל - בעל חגורה שחורה באייקידו, וגם הסתבכות מביכה עם המאפיה וכרס רצינית - טוען שמצ'ידה למד ממנו את הבעיטה שהורידה את קוטור. אם אתם מאמינים לזה, יש לי יופי של חלקה בג'בליה למכור לכם. באייקידו אין בעיטות, ובטח שסיגל לא יודע משהו שמצ'ידה והמאמנים שלו לא יודעים. הסיפור האמיתי הוא כנראה תרגיל יחסי ציבור שעירב לא מעט כסף, יחד עם רצון של סילבה להריץ קטעים בקהילת ה־MMA.

ובחזרה למצ'ידה: הבעיטה ההיא שלו היתה באמת מדהימה, ועכשיו כבר אומרים שהוא יכול לקחת מג'ון ג'ונס את התואר החדש שלו. אבל זה לא יקרה, והנה למה:

1. כי רנדי קוטור מתקרב לגיל 100. טוב, אולי הגזמתי, אבל הוא עוד מעט בן 48 ולא היה חד מאז 2007. קוטור הכריז על פרישה עוד לפני ההתמודדות מול מצ'ידה, והיתה לו סיבה טובה: ניצחון או הפסד, הימים הטובים נמצאים הרחק מאחוריו. וצריך לומר שעד בעיטת העגורן סטייל ראלף מאצ'יו, מצ'ידה לא בדיוק נראה מדהים נגד האזרח הוותיק.

2. כי גם מצ'ידה כבר בן 33. וזאת בעיה למי שהסגנון שלו מסתמך על זריזות ואינסטינקטים, כי כל קשיש יכול ספר לכם שכוח זה הדבר האחרון שהולך, אבל מהירות היא הדבר הראשון. האלוף הטרי ג'ון ג'ונס מצידו הוא רק בן 23, ומשתפר כל הזמן. יש שעון חול גדול מאוד מעל הקאונטרים המפורסמים של מצ'ידה, והוא יאזל הרבה לפני גיל 48.

3. כי אנשים הבינו את הקטע. כשמצ'ידה נכנס לאוקטגון הוא היה קוריוז; אפילו אחרי שהוכיח במכות ובמופתים את יעילותה של החמקנות הייחודית שלו - סגנון שבא לידי ביטוי בשליטה על הטווח ועבודת רגליים לא שגרתית - היו לוחמים שסירבו להתכונן במיוחד אליו. הם פשוט האמינו שהיכולות המסורתיות שלהם יספיקו מולו. וכן, זה קצת מצחיק שאיגרוף תאילנדי וג'יו־ג'יטסו ברזילאי נחשבים פתאום למסורתיים לעומת הקראטה.

בכל מקרה, היום כולם יודעים מי זה מצ'ידה. אפילו סבא קוטור הצליח לפגוע בו עם הוק שמאלי טוב. לפניו היה שוגון שהדגים עד כמה העמידה הרחבה של הדרקון רגישה ללואו־קיקים, ובלי הבסיס של העמידה הרחבה הזאת קורס כל הסגנון של הדרקון. מצ'ידה, שמתגאה מאוד ביכולת העמידה שלו, כבר לקח את רמפייג' לקרקע - אבל הוא לא הגיע להיות אלוף בזכות משחק הקרקע שלו.

4. כי מצ'ידה נשבר מנטלית מול שוגון. ונכון ששוגון הוא כבר לא האלוף, אבל הוא עדיין בסביבה.

5. כי ג'ון ג'ונס. ברצינות, פשוט ג'ון ג'ונס.

ליוטו מצ'ידה הוא אחד הלוחמים הכי חשובים שנלחמו אי פעם ב־MMA. הוא שינה את הדרך שבה אוהדים ולוחמים רואים את הספורט, הוא אסף מאחוריו אלפי קראטיסטים שהסתובבו בינינו חפויי ראש במשך שנים, והוא גרם להרבה אנשים להבין שכמעט הכל אפשרי בענף הזה. הוא יישאר בסביבה, אולי בחמישייה הראשונה של המשקל, וייתכן גם שיתמודד שוב על התואר - אבל הוא כבר לא יחזור להיות אלוף.

לא מסכימים איתי? תפתחו בלוג.