"קונג פו פנדה 2": בין חיבוק טוב לחיבוק דוב
הסרט השני בסדרת "קונג פו פנדה" מוצלח בעיקר בזכות הטאץ' הנשי של הבמאית ג'ניפר יו נלסון. למרבה הצער זה לא מספיק, ומשהו מהקסם של הסרט הראשון הלך לאיבוד הפעם
"קונג פו פנדה 2" (“Kung Fu Panda 2”) הוא סרט המשך השואף להתעלות על קודמו. הדב פו (בדיבובו של ג'ק בלאק) עסוק בפענוח תעלומת עברו, והדבר מכניס אלמנטים קודרים מעט יותר לעלילה. הצבעוניות והמורכבות הגרפית מתעלות על אלה של המקור וזוכות לשדרוג נוסף בעבודת תלת ממד מושקעת. ניכר כי הצלחת הסרט הראשון לא הפכה את אנשי אולפני דרימוורקס לשאננים.
אך חרף כל הרצון הטוב, משהו מקסמו של המקור הולך כאן קצת לאיבוד. יותר מדי דמויות שהסרט לא מצליח לשלבן באופן מוצלח בעלילה, יותר מדי תחכום וגודש קינטי בסצנות הקרב המהירות, עד פגיעה ביכולת הצופים לעבד את המתרחש. ההנאה מהבדיחות השטוניקיות ומחבורת הלוחמים מתעמעמת. בסופו של דבר, היתרונות והחסרונות מאזנים אלה את אלה, ו"קונג פו פנדה 2" נותר ראוי לצפייה לא יותר, אך בוודאי גם לא פחות, מקודמו.
מסעות האווז
הבדיחה הלא פתורה מהסרט הראשון היא הבסיס לעלילת זה השני. כזכור, דוב הפנדה פו גודל במסעדת הנודלס של האווז פינג (ג'יימס הונג) שבו הוא רואה את אביו. כחלק מאופיו הלא מתעמק, פו לא תהה על סבירותו של הקשר הביולוגי לאווז.
"קונג פו פנדה 2". משהו מהמקור הולך לאיבוד
עלילת "גילוי הכוחות הטמירים הטמונים בך" של הסרט הראשון הסתיימה בהפיכתו של פו למאסטר הקונג פו המכונה "לוחם הדרקון". כעת הגיע תורה של העלילה הארכיטיפית השנייה - "גילוי שורשי זהותך".
צופי הסרט אינם צריכים להמתין בנשימה דרוכה לפתרון התעלומה. סצנת הפתיחה מגוללת את סיפורו של הלורד שן (גארי אולדמן), יורש שושלת הטווסים ששאף, לחרדתם של הוריו, להשתלט על כל סין באמצעות נשק זיקוקי הדינור. בחצר המלוכה יש עז (מישל יו) שחוץ מללעוס בדים יקרים יודעת גם לנבא עתידות. היא מבשרת לשן כי שאיפותיו יסוכלו על ידי דוב פנדה.
תוצאת נבואה זו היא רדיפה וחיסול של הדובים, אירועים המובילים את פו התינוק לפתח מסעדתו של פינג. ידיעת הפרטים האלה בוודאי מקלה על הצופים הצעירים של הסרט, אבל המחיר שהסרט משלם, מבחינת הצופים הבוגרים, הוא בהמתנה לרגע בו הגיבור יגלה את אשר אנו יודעים.
זכרונות עבר מתעתעים
פו הוא אולי מאסטר, אבל הוא חסר את שלוות הנפש אותה מנסה להנחיל לו המסטר שיפו (דסטין הופמן). טראומות העבר הנשכח מתחילות לצוץ ופוגעות ביכולתו למלא את משימותיו. חבורת שודדים-זאבים בשליחותו של שן מנסה לשדוד את המתכות של כפר באזור שעל הגנתו הוא מופקד. הסמל של שן על השריון של מנהיג הלהקה מעלה הבזקים מבלבלים של הזכרונות הגנוזים.
האירועים המתרחשים בעולם הבדיוני הופכים את העימות בן פו לשן לבלתי נמנע. השתלטותו של שן בכוח הנשק על העיר גונגמן, וחתירתו להשמדת הקונג פו באמצעות טכנולוגיית תותחי זיקוקי הדינור שעומדת לראשותו, מחייבת את התערבותם של פו וחבריו לקבוצה - הטיגרסית (אנג'לינה ג'ולי), גמל השלמה (סת' רוגן) הצפע (לוסי לו) הקוף (ג'קי צ'אן) והעגור (דיוויד קרוס). למעט הדמות של הטיגרסית, האורך הכולל של הקטעים בהם ישנה נוכחות מורגשת של שאר חברי הקבוצה אינו עולה על דקות ספורות.
היבט ראוי לציון ב"קונג פו פנדה 2" הוא זהותה של הבמאית ג'ניפר יו נלסון - האשה הראשונה המביימת לבדה פרויקט אנימציה עצום מימדים (הפקה של 150 מליון דולר).
הרעיון לסרט היה שלה, והניסיון שלה בבימוי קטעי האנימציה המצוירים ביד בפתיחת "קונג פו פנדה", הבהירו כי היא בהחלט כשירה למשימת הסרט השלם.
בין אם הדבר נובע ממינה של הבמאית ובין אם לא, ברור כי הסרט חותר באופן עקבי יותר לרגעים בעלי הד רגשי. לא תמיד זה עובד, ובוודאי שיש פער ברור בין התגובות אליהן חותר הסרט ומה שמצליחים להשיג הרגעים המרגשים באמת בסרטי פיקסאר או אפילו אלה ב"הדרקון הראשון שלי" של דרימוורקס. ובכל זאת, ראויה לציון מיוחד הסצנה בה מתחברים שברי זכרונותיו של פו, שמצליחה לשלב תחכום צורני, מקוריות ורגש. חבל שאין יותר רגעים בסרט המצליחים לשלב את שלושת אלה באותה מידה של הצלחה.
