עד האסון הבא: לרשויות אין מידע על צוברי הגז

אלפי צוברי גז מהסוג שנמצא מתחת לבניין שהתפוצץ בנתניה מפוזרים מתחת לאלפי בתים בישראל, אך למרות דרישות של הרשויות, החברות מסרבות בתוקף לנדב מידע בטיחותי ולגלות את מיקומם. ממסמכים שהגיעו לידי ynet עולה כי אף שהמידע הזה עשוי להציל חיים, לחברות הגז יש שיקולים אחרים: "זהו סוד מסחרי ומידע עסקי, שחשיפתו עלולה לפגוע בנו", הסבירו גורמים בחברות הללו.

"מחכים שיקרה פה אסון". מה עם בטיחות התושבים? (צילום: עופר עמרם)

שלושה ימים לאחר הפיצוץ הקטלני בנתניה, שגבה את חייהם של ארבעה בני אדם, חקירת המשטרה עדיין נמשכת, ועדיין לא ברור אם הפיצוץ נגרם מדליפה מצובר הגז שהיה מתחת לבניין או מבלוני הגז. ממסמכים שהגיעו לידי ynet עולה תמונה ברורה לגבי הממשק האבסורדי שבין המדינה לחברות הגז: חברות הגז מסרבות בתוקף למסור לרשויות המקומיות מידע על מיקום הצוברים שבנו. הרשויות מאידך מתחננות לקבל מהחברות את המידע הרגיש מטעמי בטיחות,

כדי להוציא היתרי בנייה לצוברים, ולוודא בעתיד שאיש אינו בונה, חופר או מבצע כל שינוי הנדסי אחר בסמוך אליהם.

"הסיטואציה פשוטה מאוד", הסביר ל-ynet גורם בכיר בעיריית תל-אביב, "תושב מבקש להרחיב את ביתו, ניגש לעירייה לקבל את כל האישורים הנדרשים, מקבל אותם מבלי שהגורמים בעירייה יודעים שהבנייה תתבצע על חלק מצובר גז גדול שטמון מתחת לאדמה. העובדים מתחילים לחפור ישירות לכיוון הצובר, ואני לא רוצה לתאר מה עלול לקרות בהמשך". התיאור הזה הוא תרחיש אופטימי, שכן במקרים רבים יש תוספות בנייה בלי אישור ליד צוברים. "מדובר במלחמה של ממש מול חברות הגז, ורק מחכים שיקרה פה אסון".

מנכ"ל עיריית גבעתיים, יורם כהן, פנה בחודשים האחרונים לחברות הגז וביקש מהן מיפוי של הצוברים בעירו, "בין היתר משיקולי בטיחות". התשובות שקיבל קוממו אותו. כך כתב לו רק לפני חודש סמנכ"ל התפעול ב"פזגז", צור חרס: "אנו נכונים לשיתוף פעולה עם עיריית גבעתיים בהעברת מידע רלוונטי לצורך היערכותה למצבי חירום. אולם, המידע לגבי צוברי הגז של פזגז ומיקומם בתחומי העיר מהווים סוד מסחרי של פזגז, אשר אינו נחלת הכלל, וחשיפתו או אפשרות העיון בו על-ידי גורם חיצוני (לרבות מתחרה), יפגעו בפזגז באופן בלתי מידתי ובלתי הפיך". בחברה הסכימו להעביר את המידע רק עם תנאים והתחייבות לכתב סודיות, אך מידע מסוג זה אמור להתפרסם בתיק הבניין של כל מבנה, כך שתנאים אלו מייתרים את מהות הבקשה.

היה ניתן למנוע? פיצוץ הגז במרכז נתניה (צילום: ג'ורג' גינסברג)

חברה נוספת שפועלת בעיר, "דור גז החדשה", הגיבה בפליאה לנוכח בקשת מנכ"ל העירייה: "מרשתי הופתעה לקבל את בקשתך לקבל את המידע, ומבקשת להדגיש כי מדובר במידע עסקי וסודי שלה, אשר מטבע הדברים פרסומו ברבים עלול לפגוע בעסקיה ולהסב לה נזק רב", כתב עורך דינה של החברה, אבי נווה. תגובה דומה התקבלה גם מחברת אמישראגז.

אין דין ואין דיין: "כל תאגיד כטוב בעיניו יעשה"

החברה היחידה שהסכימה למסור מידע על מיקומם של עשרות הצוברים שלה היא חברת "סופרגז", שסיפקה לעירייה נתונים שכבר ידועים לה. לדברי כהן, בעיריית גבעתיים שוקלים להגיש עשרות תביעות נגד חברות הגז בגין בניית צוברי גז ללא היתר, בהתאם לחוות דעת משפטית של התובעת העירונית, שרונה לוי.

"לא מעניין אותי שיקול מסחרי כזה או אחר של חברות הגז", אמר כהן, "מחר נחפור בעיר ואני חייב לדעת מה יש מתחת לאדמה כדי לוודא שאני לא מפוצץ צובר, ולא חותך כבל טמון בקרקע. אנחנו חייבים לדעת אם הם קיבלו היתר בנייה כחוק. אם מחר יש בעיר אירוע חירום, או שריפה גדולה, אני צריך לרדוף אחרי חברות הגז לשאול היכן יש צובר? זהו מידע מחויב המציאות למען בטיחות התושבים ודרישות החוק".

ההריסות בנתניה בלילה שבין חמישי לשישי (צילום: ג'ורג' גינסברג)

מיטל להבי, סגנית ראש העיר תל אביב המכהנת גם כסגנית יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, הוסיפה: "עניין צוברי הגז הוא אחד הכשלים החמורים ביותר בכל הקשור לבטיחות בתחום התכנון והבנייה. אין בו דין ואין דיין. כל תאגיד כטוב בעינו יעשה ללא פיקוח הרשויות, והתוצאה - סכנת חיים". היא קרא לחברי הכנסת "לפעול להחלת חובת מיפוי, פיקוח ואכיפה על כל התקנה של צובר גז בעבר ובעתיד".

לא מודיעים בגלל הארנונה?

גם דרומית לגוש דן המצב אינו מזהיר. בעיריית אשקלון סיפרו כי חברות הגז לא נענו לבקשתה להעביר לה רשימות עם מיקום צוברי הגז, ולכן אגף הגבייה שכר חברה שתבצע מיפוי של הצוברים. בהתאם למיפוי תשלח העירייה לחברות הגז דרישות לתשלום ארנונה.

גם בעיריית אשדוד סיפרו כי בקשותיהם עלו בתוהו: "עיריית אשדוד ערכה סקר של מיקומי הצוברים בשטחה, אבל חשוב לקבל את המיפוי המלא מחברות הגז כדי ליצור תיאום ולקבל את התרשים המדויק". בעיריית שדרות, לעומת זאת, אומרים כי בידיהם רשימה מלאה של כל צוברי הגז בעיר, וכי מאז ומתמיד הייתה העברת המיקום המדויק של צובר הגז תנאי לקבלת היתר הבנייה של בניין.

מחברת "פזגז" נמסר בתגובה: "כל צוברי הגז של פזגז מתוכננים ומותקנים על פי התקנים. מרבית צוברי הגז אושרו במסגרת קבלת היתר הבניה לבניין בו הם מותקנים. מספר צוברים שהם אמצעי בטיחותי יותר לאספקת גז הוסבו ממכלים ניידים (בלונים). אותם צוברים תוכננו והותקנו על פי התקן וקיבלו את אישור משרד התמ"ת". בחברה הוסיפו כי היא פנתה לרשויות המקומיות וביקשה שיחתמו על חובת סודיות כנגד העברת המידע.

מחברת "דור אלון גז" נמסר בתגובה: "במסגרת הליך קבלת האישורים להתקנת צוברי גז, מעודכנות כלל הרשויות המקומיות בישראל במיקום הצוברים טרם התקנתם, וזאת באמצעות הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה. לכל הצוברים של חברת דור אלון גז כל הרישיונות והאישורים הדרושים, לרבות בדיקות תקינות תקופתיות. במקביל, פועלת החברה להסדרת

נושא היתרי הבנייה מול הרשויות המקומיות בישראל. על מנת לסייע בהיערכות הבטיחותית של הרשויות המקומיות מעבירה חברת דור אלון גז את רשימת צוברי הגז וכל המידע הדרוש לגורמים המוסמכים בכל רשות ורשות. מכיוון שמדובר במידע עסקי סודי, העברת המידע נעשית לאחר הבטחת מטרת השימוש בו ובהתאם לקבוע בחוק".

ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה: "הרשות האחראית לגבי חברות הגז ואופן התנהלותן היא משרד התשתיות. משרד התמ"ת הינו אחד מנותני האישור לצורך רישוי, לפני הטמנתו הראשונית של צובר גז. במסגרת זו, וכתנאי למתן האישור, נבדקים היבטים שונים הכוללים קיבול מכלי הנפט לסוגיו, מרחקים מקווי חשמל, איסורים ושילוט בחוות מכלים, מרחקים בין מכלים, מרחקים בין מכלים לגדר ולמבנה וכו'. כמו כן, נבדק שמחסן אספקה מרכזית יותקן בהתאם לתקן ישראלי ת"י 158 חלק 1".

ממשרד התשתיות נמסר בתגובה: "בטיחות המתקן הינה באחריות ספק הגז. בהתאם לחוק הגז (בטיחות ורישוי) התשמ"ט-1989, מנהל ענייני בטיחות הגז במשרד התשתיות הלאומיות מוסמך לתת רישיונות למתקני גז שהקיבולת המרבית הכוללת שלהם עולה על 10 טונות באזור מגורים או עולה על 20 טונות באזור תעשייה או חקלאות. מתקני גז

בקיבולת קטנה מהאמור (כפי שמתוארים בפנייה) טעונים היתר של משרד התמ"ת, וכן היתרים של רשויות נוספות, וביניהן, גם היתר של הרשות המקומית.

"בנוסף מבצעים פקחי מינהל הדלק והגז במשרד התשתיות הלאומיות ביקורות פתע וביקורות מתוכננות הן על בלוני גז והן על סוכנויות ובדיקת עמידותן בתקנים ובנהלים המחייבים. משרד התשתיות הלאומיות פנה לכל חברות הגז על מנת לקבל מהן את המידע לגבי מיקום הצוברים, ומרבית החברות (למעט שתיים מהן) סירבו לתת את המידע בטענה של חיסיון מסחרי".