ביקש להתנתק מ-YES – והמשיך לשלם 4 שנים
לקוח לשעבר של חברת הלוויין טען כי שנים לאחר שביקש להתנתק משירותי החברה, גילה כי הוא מחויב מידי חודש עבור שירות שכלל אינו צורך. YES טענה כי פעלה על פי הנהלים. מה פסק בית המשפט?
התובע התחבר בשנת 2004 לשירותי חברת YES, כאשר סוכם כי ישלם סכום חודשי של 235 שקלים. לטענתו, בשנת 2006, כחודש וחצי לפני שעבר לדירה חדשה, פנה לחברה וביקש לדעת מה עליו לעשות על מנת להתנתק מהשירות. אז, לטענתו, נאמר לו כי עליו להודיע על כך יומיים לפני המעבר.
זמן מה לאחר מכן, הוא אכן פנה לחברה וביקש להתנתק, ובתגובה אמר לו נציג החברה כי הוא התחייב לשאת בתשלום חודשי עד לשנת 2007, ולכן אינו יכול להתנתק מהשירות. בשיחה זו, טען התובע כי אינו זוכר שחתם על התחייבות כזו, וביקש כי תומצא לו, אך הדבר לא נעשה, ובנוסף, החברה לא שלחה נציג לאסוף את הממיר.
התובע עבר לדירתו החדשה והניח כי אכן נותק משירותי החברה, אך כארבע שנים לאחר מכן, כאשר בדק את חשבונות הבנק שלו, גילה לתדהמתו, כי YES המשיכה לחייבו כל חודש במשך למעלה מארבע שנים, ואף שינתה את תנאי התוכנית ואת תעריפי החיוב.
משסירבה החברה לבקשתו להשיב את הכספים שגבתה, הגיש האיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, בה דרש פיצוי של 17,784 שקלים, וטען כי לא שם לב להמשך החיוב במהלך השנים, מאחר ושילם לספקים רבים עקב בניית ביתו החדש וסבר כי הוא משלם לספק בשם ד.ב.ש לוין מבלי לדעת כי זהו שמה של YES.
השופט האמין ללקוח
YES טענה כי אמנם בשנת 2006 ביקש התובע להתנתק משירותיה, אך אז נאמר לו כי אם יעזוב לפני תום התקופה יחויב בקנס כספי של 399 שקלים, וכי לאחר שהועבר לנציג המטפל בהליך הניתוק, ניתק התובע את השיחה ומאז לא פנה בבקשה נוספת.עוד טענה החברה כי בתום תקופת המבצע ומתוך רצון טוב, האריכה את המבצע אוטומטית לשנה נוספת ולאחר תקופה זו, עבר המנוי להיות מחויב על פי מחירון החברה, וכי ככל שרצה לסיים את ההתקשרות, היה על התובע לבקש זאת ולהשיב את הממירים הנמצאים ברשותו.
השופט אברהם טננבוים קיבל את התביעה. ראשית, קבע השופט כי הוא מאמין לתובע כי אכן ביקש להתנתק משירותי YES עוד בשנת 2006, אולם החברה התעלמה מבקשותיו והמשיכה לגבות כספים מחשבונו.
עוד נקבע, כי החברה לא היתה רשאית לשנות את תנאי המבצע ללא הסכמת התובע, וכי למרות שבחוזה רשאית החברה להחזיר את תעריף החיוב בהתאם לתעריף מחירון החברה, הרי שהיה עליה ליידע את התובע כי תקופת המבצע עומדת לפוג, ולקבל את הסכמתו לתעריף החדש.
"הדבר האמור מקבל משנה תוקף, זאת לנוכח העובדה שתקופת המבצע היתה ארוכה יחסית – 18 חודשים, הרי בנסיבות אלה, לא ניתן לצפות מאדם רגיל שיש לו עיסוקים רבים לזכור לאחר כ-18 חודשים ליצור קשר עם הנתבעת", כתב השופט והוסיף כי המקרה הנדון מדגים את הבעייתיות הקיימת כיום במעקב אחר חשבונות הבנק.
נקבע כי התובע זכאי לפיצוי בגין התנהלותה של YES, אם כי אינו זכאי למלוא תביעתו מאחר ולא השיב את הממירים והכרטיסים החכמים שהיו ברשותו. לפיכך, חויבה YES להשיב לתובע 13 אלף שקל שנגבו מחשבונו במהלך השנים, וכן 3,000 שקל בגין עגמת נפש והוצאות, ובסך הכל תשלם לתובע 16 אלף שקל.
לקריאת פסק הדין
לאתר המשפט הישראלי "פסקדין" - www.psakdin.co.il
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
