כשהבנק גם לוקח את הבית - וגם גובה עמלה

אבי, דנה, ושני ילדיהם נאלצים בימים אלו להיפרד מביתם, לאחר שלא עמדו בהחזרי המשכנתא  בגינו. ההליך היה ארוך ומתיש, וכלל ניסיונות כושלים להגיע להסדר עם הבנק, תהליכי גבייה, עיקול ולבסוף - המכירה. אבי ודנה נלחמו, אך לבסוף נכנעו להתרחשויות והחליטו להתחיל מההתחלה, בזכות מעט הכספים שיווותרו בידיהם. להפתעתם, הבנק דורש מהם כעת לשלם עשרות אלפי שקלים, וזאת כ"עמלת פירעון מוקדם". אבי ודנה אינם מבינים כיצד זה ייתכן, שאחרי שהם נתנו לבנק את הבית, הם עדיין חייבים לו כספים?

עמלת פירעון מוקדם

אולי זו קרן השתלמות שנפתחה, פיצויים מפנקים, או סבתא חיה שמתה: בכל מקרה, יש לכם כרגע בידיים מאתיים אלף שקל, ואינכם יודעים מה לעשות איתם. בעצם, הסכום הזה מזכיר לכם משהו... ואז אתם נזכרים: המשכנתא!

בשמחה ובחיוך אתם אצים רצים לסניף הבנק הסמוך, וכשאתם מבקשים שם "לסגור את המשכנתא", אתם מגלים שעליכם לשלם, בנוסף למאתיים אלף שקלים, גם סכום נוסף, זעום, פצפון, שיכול לעמוד על 5,000 שקל, דרך עשרות אלפי שקלים ואפילו להגיע למאות אלפי שקלים במקרים מסויימים. אם לא תשלמו סכום זה, הבנק לא יסכים למחוק לכם את ההלוואה, וזאת למרות שכספה של סבתא חיה - חי וקיים.

לתשלום הלא הצפוי והמעיק הזה קוראים "עמלת פירעון מוקדם", והלווה מחוייב לשלמו לבנק במקרה בו הוא בוחר לפרוע את ההלוואה לפני תום התקופה שנקבעה מראש. כך למשל, במקרה שלקחתם משכנתא ל-20 שנה, אך אחרי שנתיים בלבד סבתא חיה שלכם מתה - סביר להניח שתשמחו לקצר את ההלוואה ב-18 שנה, אך כתנאי לפירעון המוקדם תצטרכו לשלם לבנק עמלות. גובה התשלום וסוגי העמלות שתשלמו תלויים במסלול ההלוואה שלקחתם, במועד הפירעון, בגובה הריבית בעת ההחזר ועוד. אבל למה?

כשנטלנו את המשכנתא שילמנו עמלה בגין פתיחת תיק, וגם לשמאי. אחר כך שילמנו במהלך השנים חודש חודש את כל הריביות המופרכות. ועתה אנו מבקשים להחזיר את הלוואת המשכנתא במלואה. תודה לאל. אז למה הבנק מבקש מאיתנו לשלם עמלה נוספת?

התשובה נעוצה בתכניות הבנק לעתיד. הבנק כידוע מנסה להרוויח מהענקת המשכנתא, וכשמשכנתא נפרעת לפני הזמן, הוא "מפסיד" את כל הריביות שהייתם אמורים לשלם לו עד סוף התקופה המקורית, למשל עד תום השנה העשרים.

במשך שמונה עשרה השנים שחסכתם לעצמכם תשלום משכנתא, הבנק לא יקבל את הריביות שהוא ציפה לקבל, והוא רואה בכך אובדן רווח עתידי. הבנק כמובן מעוניין לחסן את עצמו מאפשרות זו, ולכן דורש עמלה זו, שמכסה את "הפסדיו". מדיונים שהתקיימו לאחרונה בנושא עולה, כי הבנק רואה בעמלה זו מעין פיצוי בגין הנזק שנגרם לבנק, עקב "הפרת החוזה" מצד הלווה, המבקש לקצר את התקופה באופן חד צדדי.

הרצחת וגם ירשת?

עד פה זה אולי נשמע הגיוני. למישהו, איכשהו. אבל מה קורה במקרים פחות שמחים, דהיינו לא במקרה הנחמד בו "נופלים" עליכם כספים, אלא במקרה הקשה בו לא עמדתם בהחזרים, וביתכם נלקח מכם? האם גם במקרה זה הבנק יבקש לקבל את עמלת הפירעון המוקדם? התשובה המפתיעה היא - כן.

גם אבי ודנה המסכנים יצטרכו לשלם לבנק עמלת פירעון מוקדם, וזאת למרות שלקחו להם את הבית. זו הסיבה שח"כ כבל יצא למלחמה בעניין, והוא מנסה מזה מספר שנים להעביר חוק, שיאסור על הבנקים לגבות עמלות בעת מכירת הנכס של הלווה. הסיבה: הבנק כבר השיב לעצמו את כספי ההלוואה בעת מימוש הנכס (מכירה), ולכן יש כאן "הרצחת וגם ירשת": גם לוקחים ללווה את הדירה, וגם מחייבים אותו לשלם עמלת פירעון מוקדם?

מעבר לכך, מדובר במשפחות שלא הצליחו לגייס כספים לטובת החזר משכנתא חודשי. למה להקשות עליהם ולקחת גם עמלה גבוהה? האם נרצה שמצבם הכלכלי יתדרדר עוד ועוד?

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב, כי מדי שנה נאלצים כ-2,000 אזרחים להיפרד מבתיהם לאחר שלא עמדו בתשלומים. הבנקים, כך צוין, מפעילים "סוללות עורכי דין", המוציאים צווי הוצאה לפועל, מעקלים חשבונות והכנסות, ומפנים את הלווה מביתו על מנת למכור את ביתו ולקבל את כספי המשכנתא חזרה. הליכים אלו, כך מודגש, מובילים לפירוק משפחות, לצלקות נפשיות ולפגיעות בריאותיות בבני המשפחה. ח"כ כבל מציין כי העמלה עומדת על מאות אלפי שקלים, וכי יש למגר את התופעה.

הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (איסור גביית עמלת פירעון מוקדם בעת מימוש נכס) התקבלה השבוע בוועדת הכלכלה, ובימים אלו היא מתגבשת לחוק רשמי.

מה עושים כשמתקשים להחזיר?

בכל מקרה, גם בימים אלו טרם התקבל החוק, כדאי להתנהל נכון, בכדי שלא נגיע למצב של אבי ודנה. אם אתם מתקשים לעמוד בהחזרי המשכנתא, נסו להגיע להסדר עם הבנק, כבר היום, בשלב בו אתם חשים קושי. אל תגיעו למצב בו הבנק מתחיל בפעולות גבייה, עיקולים או מימוש! ניתן לשקול כיום מחזור משכנתא, לגשת לייעוץ בחברות המתמחות בכך, ובכל מקרה - לא להתעלם. הבעיה לא תיעלם.

כדאי לדעת ש"עמלת הפירעון המוקדם" מורכבת ממספר עמלות שונות: עמלת היוון, עמלת אי-הודעה מראש, עמלת מדד, עמלת הפרשי שער ועוד. מחלקן ניתן בהחלט להימנע, אם מתכננים את הפירעון המוקדם מראש. כך למשל, בדרך כלל ניתן להודיע לבנק על תכניותיכם לפירעון ההלוואה מראש (בין 30 ל-10 ימים טרם הפירעון), וכך להימנע מעמלת אי-הודעה מראש. כמובן שכדאי לבדוק בכל מקרה אם הריביות שתשלמו באותם ימים נוספים בהם נתתם הודעה מראש, הן נמוכות יותר מסכום העמלה שתצטרכו לשלם בגין אי-הודעה מראש (שרק אז ההמתנה משתלמת).

דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.

למאגר פסקי-הדין המלא: www.lawdata.co.il

למאגר פסקי הדין ודיני העבודה המלא: http://www.koloved.net