עבדו בארה"ב ונכלאו: "בתא עם 20 מכסיקנים"
ישראלים שעבדו בעגלות בארה"ב מגלים שכשהדוד סם מאיים - הוא גם מקיים. "הכניסו אותנו לתא עם 20 מכסיקנים, היו כאלה שנשברו והתפרקו על הרצפה", סיפר דרור שבילה בכלא האמריקני. אבל למרות החוויה הקשה, גם מי שנעצר לא מצטער
ארה"ב הזהירה שישראלים שיעבדו בעגלות באופן לא חוקי ייכלאו עם אנסים – ומסתבר שאלו לא סתם דיבורים. דרור נשלח לכלא וגילה, ממש כמו בסרטים, חלוקה לכנופיות של שחורים, היספנים וגם ניאו-נאצים. את מיטל הצמידה המשטרה לקיר ביומי אקדח. כמה מכם עדיין חושבים שזה משתלם?
כמו צעירים רבים אחרי הצבא, גם דרור טס לעשות מכה באמריקה. הוא עבד בקניונים של מינסוטה שלוש פעמים בתקופת חג המולד ומכר משחק טלוויזיה. "כל החבר'ה עבדו באופן לא חוקי. ידענו שזה לא חוקי, אבל לא ייחסנו לזה חשיבות אמרנו 'יאללה, מה כבר יעשו לנו?'. זה היה כל כך נפוץ ולא באמת דאגנו". כדי לחדש את ויזת התייר שלו, הוא יצא מגבולות ארה"ב למכסיקו או לקריביים לסוף שבוע והחיים היו יפים.
הסרטון המאיים שפרסמו האמריקנים:
החיים מסתבכים כשה-FBI מתערב
אבל המשחק שדרור וחבריו מכרו בקניון נקנה על ידי חברת "נינטנדו" ואז החלו העניינים להסתבך. "החברה עירבה את האף-בי-איי. באותה תקופה עבדתי בקניון הכי גדול בארה"ב, 'מול אוף אמריקה', בכל קומה היו לנו 10 עגלות. כדי לתפוס אותנו הגיעו לקניון 60 בלשים בלבוש אזרחי", הוא מספר.
"הם תפסו את כולנו, שמו אותנו בספסל ותחקרו. כשסיימו חשבנו שמשחררים אותנו, אמרו לנו שההגירה צריכה להגיע לדבר איתנו", אבל מאז העניינים רק הלכו והסתבכו. "שוטרי ההגירה הגיעו, אזקו אותנו בידיים, ברגליים ובבטן. כל זה בתוך הקניון לעיני אלפי אנשים. הם הוציאו 19 חברים בשיירה למכוניות משטרה".
הבעלים של החברה בה עבד דרור נכלא לחמש שנים, וגם הוא וחבריו נכנסו לכלא לתקופה קצרה. "הכניסו אותנו לתא מעצר עם עוד 20 מכסיקנים, היו כמה מאיתנו שלקחו את זה קשה, נשברו, מישהי התפרקה על הרצפה בהיסטריה. אחרי כמה שעות לקחו אותנו לכלא מחוזי, שם חילקו אותנו לזוגות והכניסו אותנו לתאים קטנים ומבודדים. היינו שם כמה שעות. אתה לא יודע מה קורה, לא יודע עם מי לדבר, אוכל סרטים, אמצע הלילה, מת להשתין".
אחרי הלילה השהות בתא הזמני, נלקחו כל הישראלים לאולם גדול, גברים ונשים בנפרד, ורשויות הכלא הורו להם להתפשט, ביצעו בדיקות וחילקו לכולם סרבלים כתומים. "הכניסו אותנו לכלא שנראה בדיוק כמו "אוז", רק לא שקוף. 2 קומות, תאים כל גבי תאים. מאותו רגע אתה חי במשמרות: 8 שעות כלוא, 4 בחוץ בחצר".
כנופיות ואלימות כמו בסרטים
בכלא פגשה החבורה הישראלית אנסים, עברייני אלימות ורכוש. "מישהו ניסה לשדל אותי לעשות הונאה בכרטיסי אשראי בישראל, שכנע אותי שמצא את השיטה האולטימטיבית", נזכר דרור, "זה כמו בסרטים".
"יום אחד הגיע אסיר ושאל מה קורה, לחץ את היד לכולם, ראיתי על ידו קעקוע של צלב קרס. אמרתי לו שאני לא לוחץ לו, הסמל מסמן אדם לא טוב. הוא אמר שהוא מאוד מצטער, שהסמל מסמן שלמות, פרט למה שקרה בשואה, והוא אוהב ישראלים וישראל".
הישראלים היו בכלא המחוזי כשבועיים, ובזמן הזה התקשרו להורים ולשגרירות כדי שיעזרו להם להיחלץ מהצרה. "פתאום קוראים לנו, מחזירים לנו את הבגדים, ומשחררים למעצר בית עם אזיק אלקטרוני. במשפט השופטת אמרה שאנחנו נראים כמו ילדים טובים, אז יש לנו שתי אופציות: ארה"ב תגרש אותנו ועד אז נהיה בכלא או שנצא עצמאית תוך חודש".
למרות החוויה הקשה, דרור לא פוסל על הסף עבודה לא חוקית: "בדיעבד אם אתה לא עושה משהו מטומטם כמו למכור מוצר לא חוקי, או כאלה שבאו למשרד הגירה למכור תמונות, אז אין סיכון. השוטרים מסתובבים, יודעים שאתה ישראלי ועובד לא חוקי, ולא באמת מחפשים. אם יעשו פשיטה במיאמי, יש כל-כך הרבה מהגרים, ששוק העבודה יקרוס. לא באמת מאמין לכל השקרים של האמריקנים, בקליפ. לא מאמין שהם באמת לא רוצים בעובדים, זה כוח עבודה של העבודות הכי בזויות, שהם בחיים לא יעשו. אם היו רוצים היו פושטים על כל העגלות".
גם בקנדה נלחמים בעגלות
מיטל מכרה מכונות מסאז' וצעצועים באוטווה, בירת קנדה, במשך שנה. היא עבדה לצד ישראלים נוספים באופן לא חוקי בחמישה קניונים שונים. כמה מהם ביצעו עבירות תנועה, השוטרים בדקו את המסמכים שלהם ואז העסק הסתבך."היינו בלחץ שיעצרו אותנו אבל לא סגרנו, זה היה ממש לפני הכסף הגדול של הכריסמס", מספרת מיטל. "לא עבדתי ביום של המעצר. גילינו שעצרו את כולם ולקחו אותם לחקירה, התכוונו לברוח, אפילו ארזנו אבל לא הספקנו לצאת. הייתי עם הבוס בדירה עם כל כספות והמסמכים. ממש ברגע האחרון באו, אזקו אותנו והצמידו אותו לקיר באיומי אקדח".
21 הישראלים נלקחו לחקירה, שנמשכה כמה שעות. "עברנו בדיקות גופניות מדוקדקות, הפשיטו אותנו מכל דבר. בהתחלה הבנים היו במחלקה לפושעים מסוכנים עם אנסים ורוצחים. הם היו בכלא של ממש, כמו בסרטים. אנחנו היינו במקום יותר סימפטי, אך הכניסו אלינו נרקומנית חולת איידס שפחדנו ממנה".
גם במקרה הזה, הישראלים ביקשו סיוע מהשגרירות ולאחר שבוע הם החלו להשתחרר. "הבנו שעשינו טעות, אבל בדיעבד זה לא כל כך נורא. לא חושבת שההפחדה האמריקנית עם הסרטון תעבוד. גם כשאני נסעתי היו דיבורים על כמה זה מסוכן וכמה מחמירים ובכל זאת נוסעים, שומעים על הכסף והכיף".
לדבריה, זה בדיוק כמו סיגריות - יש אזהרות על הקופסה, אבל אנשים עדיין מעשנים. "שיסעו לקנדה. זו מדינה פחות מחמירה ומקסימום יש חוויה בכלא ויוצאים עם בוחטה של כסף. האמריקאים באים להפחיד, אבל תכלס אם היינו יותר זהירים לא היו תופסים אותנו. חודשים ארוכים לא תפסו, רק בעקבות עבירת תנועה".
לפנייה לכתב/ת 
