תפילה לחופש הגדול: אלוקי, הפוך אותי לסופר נני
"ברא לי שבע עיניים להשגיח בבריכה על כולם. עזור לי למלא פי מים ולא להגיד 'אמרתי לך'. תזכיר לי להסתכל על הילדים כשהם ערים, כמו שאני מסתכלת עליהם כשהם ישנים". פנייה לאלוהים, רגע לפני החופשה עם הילדים
אבא רחמן,
התשמע קולי, אלוקים שלי? כולי תפילה לפניך, אני פונה אליך בפתח תקופה קשה מנשוא.
רחום וחנון, חוס עלי, אני מרגישה עוֹל עצום של פחדים וחרדות נוחת עלי וממלא אותי. אני עומדת קפואה, לא מסוגלת להבין
אני משתוקקת לדעת שאצלח אותו, שאעבור את המבחן הארוך הזה בהצלחה, אבל אני לא יודעת את זה, וחוסר הוודאות קשה כשלעצמו.
אני זקוקה שתדריך אותי, לא רק איך לעבור בקושי, איך לשרוד, אלא איך לשגשג ולפרוח בתקופה קשה שכזו. שלח אלי את ידך האדירה, שתלווה אותי, אני צריכה את ברכתך: הצילו, הילדים יוצאים לחופש הגדול!
אלוקי!
תן לי כוחות שאין בי.
עשה שאהיה סבלנית כמו הסופר נני.
נטע בי את היצירתיות של בתיה עוזיאל.
תן לי אורך נשימה של צוללן מעמקים.
למד אותי למלא את פי מים, לסתום, ולא להגיד "אמרתי לך!".
אל תשלח לי ניסיונות וביזיונות כדי ללמד אותי איך אני מגייסת כוחות מתוך עצמי. אין לי זמן לזה, בין ההדבקות לייבוש הפרחים.
למד אותי לספור עד עשר, כמו שאני אומרת לעשות, אבל לא מצליחה בעצמי.
ברא לי עוד שבע עיניים לפקוח ולהשגיח בבריכה על כולם.
תן לי כוח לעצום את כל אותן זוגות עיניים חדשות, להתעלם, או לא לראות (על-אמת), את כל המעשים הלא נעימים, והריבים הכמעט תמידיים בין שלושת המוסקטרים שלי.
תן בי שתי עיניים טובות, וקח ממני, בבקשה ממך, את העין הרעה, שמלעיזה על הילדים.
תזכיר לי להסתכל עליהם כשהם ערים, כמו שאני מסתכלת עליהם כשהם ישנים.
תן לי לראות שלכל תקופה אין סופית יש סוף.
תן לי להתגעגע לימים שעברו, כשהם עדיין הווה ולא בזמן עבר. בדיוק כמו שאני, היום, מתגעגעת לחופש הקודם.
עשה שיהיה לי כיף חיים עם הילדים. חבר אותנו, כמו חתיכות פאזל שיוצרות תמונה הרמונית
שלמה ויפה.
עצור אותי בנועם, לרגע, ותזכיר לי שאני מאושרת.
תתאהב איתי ביחד בילדים שלי.
עזור לי לסלוח לעצמי על הטעויות שעשיתי כל יום.
ואחרון חביב, אם אתה כבר מקשיב, שכנע את תדיראן לייצר "מזגני בית שחי", למען שלום כללי בעולם.
ביקשתי יותר מידי? טוב. אז סלח לי גם על זה.
לפנייה לכתב/ת 
