'משרד החוץ דחף לאיים על כתבים, רה"מ לא ידע'

משרד החוץ לחץ - ראש הממשלה לא ידע: בסביבתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמרו אחר-הצהריים (יום ב') כי הוא כלל לא היה מודע להחלטה על המסר המאיים מצד ישראל נגד העיתונאים שישתתפו במשט לעזה. לדבריהם, כשהעניין פורסם - החליט נתניהו לבחון אותו מחדש, לנוכח הרגישות שבהחלטה.

התגובות הזועמות לגבי הודעת ישראל כי תגרש עיתונאים זרים שישתתפו במשט לעזה ולהחלטת ראש הממשלה לבחון מחדש

את ההחלטה - עוררו סימני שאלה לגבי דרך קבלת ההחלטות, לגבי זהות הגורם או הגורמים שדחפו לקבלת ההחלטה.

ההכנות השונות, ובהן אלה התקשורתיות לקראת המשט הצפוי לצאת לדרך בימים הקרובים, החלו כבר לפני כחודשיים. בהתייעצויות השתתפו גורמים שונים - בהם דובר צה"ל, משרד החוץ, מטה ההסברה הלאומי, משרד ההסברה ונציגי משרד המשפטים.

במהלך הדיונים נבחנו הדרכים לטפל במשתתפי המשט, תהיה זהותם שתהיה ובכללם גם עיתונאים. גורמים שהיו בסוד העניינים אמרו, כי משרד החוץ היה זה "שדחף" לקבל החלטה, במסגרתה גם עיתונאים יגורשו מהארץ למשך 10 שנים אם ישתתפו במשט. 

את המשרד ייצגו בדיונים הדובר יגאל פלמור וסמנכ"ל המשרד. כמו כן, התקיימו התייעצויות עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מייק בלאס, שהעביר את הערותיו להחלטה שהתקבלה בפורום הרחב.

"איך תזהה שם מי עיתונאי?" 

במהלך הדיונים התנגד מנכ"ל לשכת העיתונות, אורן הלמן, להעניש את העיתונאים. ל-ynet נודע כי למרות הטענות שנתניהו לא היה מעורב, ירדן ותיקאי, מנכ"ל מטה ההסברה הלאומי, הנחה את הלמן להוציא את ההודעה.

ממשרד החוץ נמסר בתגובהי: "לטעון שדחפנו לאיים על כתבים זה שקר ציני. ההפך המוחלט הוא הנכון, והתשובה הכתובה שדובר משרד החוץ שיגר לכתבים זרים בנושא מעמדם של המשתתפים במשט

היא הראיה הטובה ביותר לכך. מעולם לא נקטנו בעמדה של איום, ומעולם לא תמכנו בהשמעת איומים. האמת הפוכה באופן מוחלט. מאז שהתפרסם המכתב אנחנו עוסקים בכיבוי השריפה באינספור ראיונות, תדרוכים והסברים לתקשורת הזרה. העובדה שבמשך כל הזמן הזה יש מי שמפנה כלפינו 'אש ידידותית' היא מאכזבת ביותר".

גורמים במשרד החוץ אמרו ל-ynet כי "היתה החלטה, שכמו שבמשט הקודם הופעל חוק הכניסה לישראל, גם כאן הוא מופעל. לא היתה שום התנכלות לעיתונאים, אין כאן מקום להמציא את הגלגל מחדש. מה שהקפיץ אותם זו דרך הניסוח של המכתב שהופץ, שהתפרשה כמאיימת".

אותם גורמים ציינו כי מבחינה משפטית ישנו קושי ליצור קטגוריות בין משתתפי המשט. "אם תפלה את העיתונאים לטובה, איפה זה ייגמר? מה עם חברי פרלמנט? סופרים? וחוץ מזה, איך תזהה שם מי עיתונאי?".