זמן פציעות: כשחופשה באילת נגמרת בחדר מיון
שבר זכוכית על קרקעית הבריכה או סכין חד מדי בחדר האוכל - נופש זה דבר נחמד, אך העובדה שמלון מעניק פינוקים, לא בהכרח אומרת שהוא חף מסיכונים. מי אחראי על תאונות כואבות? בדקנו מספר פסיקות של בית המשפט
נפצעה מסכין לחיתוך לחם
בית משפט השלום בירושלים דן בתביעה שהגישה אישה נגד מלון ישרוטל רויאל ביץ' באילת בשל פציעתה מסכין לחיתוך לחם. ב-16 ביולי 2007 התארחה התובעת במלון. לטענתה, נגרם לה נזק גוף באצבעה השנייה ביד ימין לאחר שנחתכה מסכין לחיתוך לחם כאשר ניסתה לפרוס לחם בזמן ארוחת הבוקר מכיכר לחם שהיתה על דלפק הלחמים בזמן ארוחת הבוקר.
התובעת טענה כי הגיעה לדלפק הלחמים, שם ראתה כיכר לחם עגולה של לחם שיפון. היא החזיקה בכיכר הלחם באמצעות מפית שהיתה על השולחן, וניסתה לפרוס את הלחם עם סכין שהיה במקום לצורך כך. מאחר שהיא שמאלית, היא אחזה בסכין בידה השמאלית, ואילו את הכיכר אחזה בידה הימנית. לדבריה, כיכר הלחם הייתה קשה, ועקב כך הסכין החליק ופגע באצבעה ביד ימין. כתוצאה מכך, נגרם לתובעת חתך עמוק.
התובעת פנתה לקב"ט המלון, אשר חבש את אצבעה, ולאחר מכן הגיעה למיון, שם קיבלה טיפול דחוף ראשוני, ובהמשך בשל זיהום בחתך, קיבלה אנטיביוטיקה למשך 10 ימים. התובעת טענה כי המלון התרשל ויש להטיל עליו אחריות לתאונה.
סגן הנשיאה, השופט כרמי מוסק קבע, כי המלון התרשל כלפי התובעת בכך שנעשה שימוש בסכין שאינו מתאים (הסכין היה ארוך מאוד, חד ומשונן), ובשילוב העובדה שכיכר לחם היתה קשה. "היתה חובה על המלון לצפות כי מצב דברים זה יכול לגרום לנזק כפי שאירע לתובעת", פסק השופט.
לאור האמור, נקבע כי על המלון לפצות את התובעת ב-12 אלף שקל בשל כאב וסבל שנגרמו לה. כן חויב המלון לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 12 אלף שקל.
(ת"א 1983-09 דומני נ' ישרוטל רויאל ביץ אילת ואח' )
נפצע מזכוכית בבריכה
שהייה בבריכה במלון באילת היא חלק בלתי נפרד מחופשת הקיץ. האם המלון אחראי לפציעה שאירעה לאורח המלון בבריכה ובשטחה?
בית המשפט לתביעות קטנות בת"א נדרש לשאלה זו במסגרת תביעה שהגיש אדם נגד קלאב הוטל אילת לפיצוי בשל נזקים שנגרמו לו במהלך החופשה. לטענת התובע, ב-12 ביוני 2009, במהלך חופשתו באילת, כאשר השתכשך בבריכת המלון, נכנס לכף רגלו שבר זכוכית בגודל של 5 ס"מ וגרם לו לפציעה.
לטענתו, הוא פנה מיידית אל המצילה והיא ענתה לו :"מה יש עוד?". לגרסת התובע, מדברי המצילה נובע כי המלון היה מודע לקיומם של שברי זכוכית בבריכה ולמרות זאת, הוא אפשר לאורחיו לרחוץ בבריכה. עוד טען התובע, כי נאלץ להתפנות בעצמו לבית החולים יוספטל בשעות הלילה, שם קיבל טיפול על חשבונו כולל טיפול תרופתי אנטיביוטי למשך 10 ימים.
בנוסף, בהמשך לטיפול בבית החולים יוספטל הוא נזקק לטיפול נוסף כאשר חזר מחופשתו כולל זריקת טטנוס. לתובע לא נגרמה נכות, והתביעה הוגשה לפיצוי בשל כאב וסבל ועוגמת נפש.
המלון טען מנגד, כי לא ידוע לו על חתיכת הזכוכית בבריכה וכי התובע השהה את פנייתו למיון. עוד נטען כי אין קשר סיבתי בין זריקת הטטנוס לאירוע המדובר מכיוון שזריקה כזו יש להזריק מייד בסמוך לאירוע.
השופטת לימור ביבי-ממן החליטה לקבל את התביעה באופן חלקי. נקבע, כי המלון חב חובת זהירות כלפי התובע. השופטת ציינה, כי אמנם בית המלון לא יכול להיות אחראי בכל זמן נתון לכל מפגע, אך מתשובת המצילה ניתן ללמוד כי המלון ועובדיו היו מודעים לקיומם של שברי זכוכית בבריכה, והיה על המלון לצפות לאפשרות של פציעת אורחי המלון המשתכשכים בבריכה.
נקבע כי מחדלו של המלון היה בניקוי רשלני של הבריכה, ועל כן עליו לפצות את התובע. השופטת קבעה, כי מכיוון שהתובע לא טען לנכות צמיתה או זמנית, יש לפצותו על כאב וסבל ועוגמת נפש בלבד, וזאת בסכום של 3,000 שקל. בנוסף, חויב המלון בהוצאות משפט של 500 שקל. (ת"ק 12564-09-09 וישנבסקי נ' קלאב הוטל - ניהול (1996) בע"מ)
הרים שולחן - ונפצע
לא רק שטח הבריכה, חדר האוכל ומתקנים אחרים במלון הם קרקע פורייה לפציעות. מתברר, כי גם החדר עצמו לא חף מסיכונים. בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע דן בתביעה שהוגשה נגד רשת מלונות פתאל - מלון גולדן טוליפ פרי וויליג' אילת.
התובע טען כי כאשר התארח במלון גולדן טוליפ באילת באוגוסט 2009, הוא נפגע כאשר הרים שולחן כבד. המשטח ניתק מהבסיס, וכך נגרם לו חתך מעל השפה העליונה. התובע צירף תעודה מחדר מיון מבית החולים יוספטל, לפיה הוא הגיע לבית החולים בשל חתך בשפה עליונה. בנוסף, התובע צירף אישור על ביקור בקופת חולים מאוחדת.
לטענת התובע, המלון התרשל ולכן עליו לפצותו על נזקיו. המלון הכחיש את אחריותו לתאונה, וטען כי אם התובע רצה להזיז שולחן כבד, הוא היה יכול להזמין את אנשי התחזוקה של המלון כדי שיעשו זאת עבורו. לטענת המלון, התובע לקח על עצמו סיכון כאשר בחר להזיז את השולחן, ועל כן המלון לא חייב לפצותו על נזקיו. עוד נטען, כי התובע לא הוכיח שנגרמו לו נזקים, וכי על פי תעודת חדר המיון הוא אפילו לא נזקק לתפרים.
השופט עמית כהן החליט לקבל את התביעה בחלקה הקטן. השופט ציין, כי מתעודת קופת חולים מאוחדת עולה, כי התובע ביקר בקופה עקב הדבקת חתך בשפה העליונה במיון, וכי הוסבר לו שתישאר לו צלקת.
עם זאת, נקבע כי עיקר האחריות לאירוע רובצת על התובע, שכן הוא בחר להזיז שולחן כבד בצורה לא זהירה. נפסק, כי יש לייחס למלון אחריות מועטה בשל טענת התובע (אשר לא הוכחשה), כי השולחן שהיה בחדר לא היה תקין. לאור האמור, ומכיוון שלתובע נגרמה צלקת בשל האירוע, המלון חויב לפצות את התובע ב-1,000 שקלים.
(ת"ק 23791-08-10 טסלר נ' רשת מלונות פתאל)
סיכום
אנו רואים, כי בית המשפט לא ממהר לפטור את בתי המלון מאחריות. בתחילה הוא בודק האם למלון חובת זהירות מושגית (כללית) ואם התשובה היא חיובית, הבדיקה נעשית במישור הקונקרטי- כלפי הנפגע.
אם בית המשפט מגיע למסקנה שהמלון הפר את חובת הזהירות כלפי אורח המלון והתרשל כלפיו, הוא יחייב אותו בפיצוי. עם זאת, במקרה שלנפגע היה אשם תורם, כלומר, היה לו חלק באירוע שהוביל לפציעתו ו/או לנזק שנגרם לו, הוא יפסוק פיצוי נמוך יותר.
*עו"ד אורנית אבני-גורטלר, עוסקת בכתיבה ועריכה משפטית .
**יובהר, כי המידע המוצג בכתבה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
לפנייה לכתב/ת 
