האסטרואיד שכמעט פגע בכדור הארץ
אמש התרחש אירוע נדיר יחסית כאשר אסטרואיד זעיר ששמו 2011 MD חלף כמה אלפי ק"מ מעל החופים הצחיחים של יבשת אנטרקטיקה. היה זה אחד המעברים הקרובים יותר של אסטרואיד בקרבה כה גדולה ומסוכנת לכדור הארץ
גודלו של האסטרואיד שחלף לידינו אמש מוערך בכמה מטרים בלבד - עד כ-10 מטרים בסך הכל. כלומר, לא מדובר באסטרואיד יום הדין ואף רחוק מזה. אסטרואידים בגודל כזה עשויים להישרף כליל באטמוספירה (מידת השפעת האטמוספירה על האסטרואיד תלויה בהרבה בפרמטרים – גודלו של האסטרואיד, הרכבו, מהירות כניסתו לאטמוספירה, זווית הכניסה וכדומה).
לפני כמאה שנים, ביולי 1908, התרחש פיצוץ עז בטונגוסקה שבסיביר. עצמת הפיצוץ היתה כה גדולה עד שעצים שוטחו ברדיוס של עשרות קילומטרים. גודלו המוערך של הגוף שגרם לפיצוץ בסיביר מוערך בכמה עשרות מטרים "בסך הכל" והוא התפוצץ בגובה רב מעל פני הקרקע.
אגב, רק כדי להקנות מעט פרופורציות, עצמת הפגיעה של אסטרואיד בגודל 10 מטרים בכדור הארץ שקולה לכמה עשרות קילוטון חומר נפץ. אסטרואיד שגודלו כמה עשרות מטרים, עצמת פגיעתו שקולה לכמגה טון. לשם השוואה, עצמת הפצצה שהוטלה על הירושימה היתה 15 קילוטון "בלבד".
כאמור, האסטרואיד הנוכחי חלף ב-27 ביוני כ-12 אלף ק"מ מעל אנטרקטיקה. מרחק זה הוא כשליש מהמרחק שבו מצויים הלווינים הגיאוסינכרוניים, דוגמת לוויין התקשורת "עמוס" - בשל המעבר הכה קרוב של האסטרואיד לכדור הארץ, שינתה כבידת כדור הארץ את מסלולו בחלל.
זה אינו המעבר הקרוב ביותר של אסטרואיד השנה: ב-4 בפברואר השנה חלף אסטרואיד זעיר בגודל של כ-2 מטר כ-5,600 ק"מ בלבד מכדור הארץ. למעשה, אסטרואידים בגדלים כאלה אינם מסוכנים יחסית – רוב הסיכויים שאסטרואיד בגודל של כמה מטרים העשוי בעיקר מאבן וכן מתרכובות של פחמן יישרף באטמוספירה ולא יגיע לקרקע בשלמותו.
לעומת זאת, אם האסטרואיד עשוי מתכת הוא עשוי לשרוד. כנראה שאסטרואידים בגדלים כאלה פוגעים בכדור הארץ אחת לכמה שנים אך או שהם נשרפים באטמוספירה או ששרידיהם נוחתים במקומות בלתי מיושבים.
מתכוננים לאסטרואיד הבא
המעניין בסיפור הזה הוא יכולת הגילוי המוקדם של אסטרואידים קטנים שהשתפרה מאוד בשנים האחרונות. גילוי מוקדם של אסטרואידים, בייחוד בגדלים כה קטנים, היא לכאורה סימן מעודד - אך עד כאן החדשות הטובות. החדשות הפחות נעימות הן שלא כל האסטרואידים מתגלים, אם כי בשל יכולת הגילוי המשתפרת, ככל שחולף הזמן קטנים הסיכויים שקיימים אסטרואידים גדולים שלא התגלו.
יתר על כן, גם גילוי מוקדם של כמה שבועות או חודשים לפני המפגש עם האסטרואיד אינו מספק פיתרון, משום שאין כל דרך כיום להתמודד עם איום כזה מהחלל, לא כל שכן בהתראה קצרה כל כך.
כרגע מתמקד המאמץ העולמי בגילוי מוקדם של אסטרואידים קרובי ארץ (NEO's) המאכלסים את הסביבה שבה כדור הארץ חג סביב השמש ובניטור של האסטרואידים שכבר התגלו. זאת מכיוון שגופים כה קטנים נתונים להשפעה כבידתית של סביבתם ועשויים לשנות את מסלולם בחלל (הדוגמה של האסטרואיד שחלף סמוך אלינו ב-27 ביוני היא דוגמה קיצונית לשינוי מסלול כזה).
במקביל, אנו מעמיקים את הידע שלנו על הרכבם של האסטרואידים ותכונותיהם כדי שנוכל לתכנן אמצעים שיגנו עלינו אם חלילה יתגלה אסטרואיד יום הדין שימצא במסלול התנגשות עם כדור הארץ. נכון לעכשיו, לא ידוע על כל אסטרואיד שמצוי במסלול התנגשות עמנו אך בה בעת לא קיים שום אמצעי הגנה אם, חלילה, יתגלה אסטרואיד כזה מחר בבוקר.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
לפנייה לכתב/ת 
