האם מספר איוב למדים שהאל לא כל-יכול?

שאלה:

משני הפרקים הראשונים בספר איוב אני למד שאלוהים הוא לא כל-יכול, וחלש מאוד ליפול במניפולציות של השטן. הוא לא כל-יכול כי אינו יודע מה מקור אמונתו של איוב, וחלש כי נתן לשטן לשים בו את הספק לסיבת אמונתו של איוב בו. בנוסף, אלוהים הסב המון כאב למאמין הכי גדול שלו - כאב גדול עשרות מונים ממה שהסב לרוב החוטאים. רציתי לשאול, מהו מוסר ההשכל שאנו אמורים ללמוד מספר זה? ובנוסף, האם דתיים מאמינים בנכונות היסטורית של הסיפור או רק רואים בו משל? (אלון, תל-אביב).

תשובה:

אלון שלום,

אתחיל דווקא מהסוף: בחז"ל יש מחלוקת ביחס לזמנו של ספר איוב. "רבי אלעזר אומר: איוב בימי שפוט השופטים היה... רבי יהושע בן קרחה אומר: איוב בימי אחשוורוש היה... רבי נתן אומר: איוב בימי מלכות שבא היה... וחכמים אומרים: איוב בימי כשדים היה... ויש אומרים: איוב בימי יעקב היה..." (תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף טו). דעה נוספת שם טוענת כי "איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה".

הרמב"ם, בספרו "מורה הנבוכים" (חלק ג, פרק כב), כותב על מחלוקת זו: "וכבר ידעת באורם ומאמר קצתם, איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה, ואשר חשבו שהיה ונברא ושהוא עניין שאירע, לא ידעו לו לא זמן ולא מקום, אלא קצת החכמים אמרו שהיה בימי האבות, וקצתם אמרו שהיה בימי משה, וקצתם אמרו שהיה בימי דוד, וקצתם אמרו שהיה מעולי בבל, וזה ממה שיחזק מאמר מי שאמר לא היה ולא נברא". כלומר, המחלוקת המרובה בעניין זמנו של איוב מעידה כי בעיקר "איוב – משל היה", ובין היה ובין לא היה, עיקר העניין הוא הסיפור והלימוד ממנו.

מכאן, גם לשאלותיך העיקריות: מהו מוסר ההשכל, ולמה נועד ספר איוב? התשובה היא הפוכה ממסקנתך; מטרת ספר איוב היא להתמודד עם השאלה של בעיית הרע בעולם, וכהגדרת הרמב"ם שם: "היות האיש התם, השלם, הישר במעשיו, הירא מאד מן החטאים - יחולו בו רעות גדולות ותכופות בממונו ובניו וגופו ללא חטא". כלומר: כיצד ייתכן שלאדם ישר וצדיק כמו שמסופר על איוב, יבואו צרות גדולות, וכיצד הדבר מתיישב עם השגחת ה' בעולם?

הספר היא תשובה על כך, ולשם מטרה זו הובאו מספר דעות, המיוצגות על ידי חבריו של איוב, ולבסוף גם תשובת ה'. בדעות אלו ובביאורן עסקו מפרשים רבים, בדורות קודמים וגם בדורותינו, והם מבארים כיצד תיתכן

השגחה אלוהית צודקת בעולם, גם כאשר המציאות נראית כסותרת זו.

אצל איוב עצמו, אנו קוראים על הסבל שהוא עובר כחלק מניסיון שהועמד בו, וכשעמד בו בהצלחה, הוא חוזר למצבו הראשוני, ואף לטוב ממנו. המעמד הראשוני שבו מופיעים בני האלוהים והשטן יחד, מייצג את "העניין המפורסם בדברי חכמים ז"ל, שכל אדם נלוו אליו שני מלאכים אחד מימינו ואחד משמאלו הם יצר טוב ויצר רע" (רמב"ם שם).

תשובה מפורטת ומורחבת בנושא אינה אפשרית כאן, כמובן, לשם כך, אתה צריך ללמוד ולעיין במפרשים, או למשל בספר מורה נבוכים בפרקים הנזכרים. כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)