תמיד שמענו על המושג 'חסיד אומות העולם'. לאורך ההיסטוריה היהודית היו רבים מעמים שונים שסייעו לעם ישראל, הצילו יהודים, ובכך זכו לתואר המיוחד. לא יאמן, אבל מתוך עיון קצר במקורות מתברר, שאפילו עוג מלך הבשן, שנלחם בעם ישראל בזמן כיבוש הארץ ונחל תבוסה פלאית, אפילו לו הייתה נגיעה בתואר הזה בזמנו.

הבה נראה: כשהתקרבו בני-ישראל לארצו של עוג מלך הבשן, מספרת התורה: "ויצא עוג מלך הבשן לקראתם", ואז אמר הקב"ה למשה: "אל תירא אותו, כי בידך נתתי אותו". לשם-מה היה צורך להרגיע את משה, שלא יפחד? ברור שכל אחד מאיתנו היה מפחד (בלשון המעטה) לצאת להתמודדות קרבית מול ענק שכזה. אבל משה רבנו, שהלך עם הקדוש-ברוך-הוא בכל פרט וממילא לא פחד מדבר, מה קרה כאן פתאום שצריך להרגיעו?

מפרש רש"י: "שהיה משה ירא להילחם, שמא תעמוד לו (לעוג) זכותו של אברהם". וביאור הדברים, עוג עזר לאברהם אבינו, וסיפר לו שלוט נלקח בשבי. בעקבות מידע זה מיהר אברהם לצאת להילחם בארבעת המלכים ששבו את אחיינו, ניצח אותם ושחרר את לוט. עתה חשש משה, שזכותו זו של עוג תעמוד לו, ובני-ישראל לא יוכלו לנצחו במלחמה, אלא יאלצו לחפש דרך אחרת להיכנס לארץ-ישראל. זו הייתה הסיבה לפחד, ומכך הרגיעו הקדוש-ברוך-הוא.

רש"י מדגיש "שהיה משה ירא". לא נאמר שבני-ישראל פחדו מפני עוג, אלא דווקא משה רבנו חשש מפניו. איך יתכן שבני-ישראל לא פחדו, ואילו משה רבנו "היה ירא"?

אלא יראתו של משה לא הייתה מפני גבורתו של עוג. גם בני-ישראל לא פחדו מגבורת עמי הארץ, וכפי שהתורה מספרת קודם-לכן, שכאשר שלח משה שליחים "לרגל את יעזר", לא הסתפקו השליחים בריגול העיר, אלא הלכו וכבשו אותה, באמרם: "בטוחים אנו בכוח תפילתו של משה". גם מפני עוג לא חששו, אולם משה ראה דבר שבני-ישראל לא ראו, ולכן חשש מפניו.

משה רבנו היה אוהב ישראל, וראה את גודל מעלתם של ישראל. הוא ידע שבני-ישראל ראויים שיעשו להם ניסים גדולים, ולכן לא חשש מכוחם ומגבורתם של עמי כנען. אך דווקא בגלל הכרתו במעלתם של ישראל ידע גם להעריך את גודל זכותו של מי שמסייע לעם-ישראל. וכאן חשש, שמא זכותו של עוג תעמוד לו.

למעשה, עוג איבד את זכותו כאשר ביקש להשמיד את עם-ישראל בשנים מאוחרות יותר. חז"ל מספרים, שעוג, שהיה ענק בעל ממדים אדירים, עקר הר ששטחו כשטח מחנה ישראל, ורצה להשמיד את כל ישראל. במעשה זה איבד לגמרי את הזכות שהייתה שמורה לו, מזה שסייע בשעתו לאברהם, ובני-ישראל היו יכולים להרגו.

לכן נאמר "ויכו אותו", בלשון רבים, אף שהקב"ה אמר למשה: "בידך נתתי אותו". מלכתחילה ניתן הכוח להכות את עוג למשה רבנו בלבד, על-פי ציווי ה', אולם מכיוון שעוג ביקש להשמיד את ישראל, איבד לגמרי את הזכות שהגנה עליו, ועתה היו יכולים כל ישראל להכותו.

מכאן אפשר ללמוד הוראה, שרועי ישראל מוסרים לעם-ישראל את הכוחות האלוקיים הניתנים להם. על-ידי מסירות-נפשם יכול כל יהודי להיכנס מיד 'לארץ-ישראל', במשמעותה הרוחנית, ואין הוא צריך להכניע את עוג, שכן כבר "ויכו אותו", והכינו לכל יהודי את הדרך. זו ההכנה לכניסה הגשמית לארץ-ישראל, הגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו, בקרוב ממש.

שבת שלום.