האוטובוס כבר יצא מהתחנה

קווי האוטובוס של גוש דן מזמן הפכו מיתולוגיים. אפילו שירים כתבו עליהם. ברבות השנים, הם הפכו חלק בלתי נפרד מחייהם של אזרחים רבים. ליתר דיוק, יותר מ-50 שנה אותם קווים, אותם מסלולים, אותה נסיעה שמתארכת ומתארכת. ככל שנקפו השנים כך התארכה הנסיעה עוד: ככל שיותר כלי רכב פרטיים נסעו או חנו במטרופולין, הפך העומס בכבישים למכביד יותר ויותר על מסלולי הנסיעה.

• רפורמה בתחבורה הציבורית - עמוד מיוחד ב-ynet

  
  

בכל פעם שצץ עוד קניון, או צמחה עוד שכונה, האריכו את הקו הקיים בעוד קצת. הוסיפו עוד טלאי בניסיון להדביק את קצב ההתפתחות האורבני של המטרופולין. כך נוצרה מערכת קווים מסורבלת, מפותלת ובעיקר בלתי יעילה ולא מתאימה לחיים בעידן המודרני.

נדמה שכולם התרגלו לכך, אבל זה לא חייב להיות כך. אפשר גם אחרת. לעשות שינוי שישפר את מערכת הקווים הקיימת, יהפוך אותה יעילה, שירותית וידידותית למשתמש. שינוי שיהווה צעד ראשון לקראת הפיכת מערכת התחבורה הציבורית במטרופולין למודרנית.  

זינוק או נסיגה? רפורמת התחבורה הציבורית (צילום: ירון ברנר)

זה לא פשוט לשנות - לא עבור ציבור הנוסעים שצריך לשנות הרגלים בני עשרות שנים וגם לא עבור המתכננים שצריכים להתאים את המערכת לצרכי האוכלוסיה המשתנים. אלו נתוני הפתיחה שעמדו לנגד עינינו, כשיצאנו לדרך התכנון כבר לפני מספר שנים. שני סקרים, שנערכו בעשור האחרון בגוש דן לבדו והקיפו אלפים רבים של נוסעים, בדקו את הרגלי הנסיעה שלהם כמו גם תחנות מוצא ויעד. על-בסיס הנתונים נבנתה תוכנית שנועדה לתת מענה למירב הצרכים והמשתנים שעלו בסקר. אמנם, לא ניתן להתאים את המערכת לכל אחת ואחד מהמשתמשים, אבל ניתן לאפיין צרכים עיקריים ולייצר פתרונות שיתנו מענה נוח, זמין ופשוט לרוב הנוסעים.

למדינה זה עולה יותר

מתוך ראיית צרכי האוכלוסיה, נולדה תוכנית הארגון מחדש של התחבורה הציבורית בגוש דן. רשת קווים פשוטה להתמצאות שכוללת 59 קווים בלבד ופועלת בשתי רמות שרות: קווים ראשיים תדירים וזמינים הנוסעים בצירים מרכזיים וקווי שירות מקומיים המשרתים שכונות מגורים ואזורים עירוניים, בין היתר, באמצעות מיניבוסים. הקווים תדירים יותר ופחות מפותלים וניתן לבצע מעברים בין אוטובוסים במחיר כרטיס אחד, במשך 90 דקות.

לשינוי הקווים התלוותה גם רפורמה בתעריפים. 3 אזורי תעריף אחיד המחליפים עשרות תעריפים שהיו נהוגים קודם לכן, חלקם משקפים הוזלה במחיר. הראיה - לקופת המדינה זה עולה יותר. השינוי יחייב את המדינה בהגדלת תקציבי הסובסידיה לתחבורה הציבורית בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.

אין ספק, זה לא כל כך נעים להתעורר בוקר אחד ולגלות שהאוטובוס שהיינו רגילים לעלות עליו במשך שנים בתחנה ליד הבית, כבר לא עוצר שם. אבל זה השלב שבו צריך להבין שייתכן מאוד שהחלופה החדשה לאוטובוס אליו הורגלנו הרבה יותר טובה.

זה הרגע, שבו צריך להחליף את תחושת ההלם וההפתעה בהחלטה לנסות. מטבעם, אנשים חוששים לעיתים משינוי. התמודדות עם הלא מוכר, מערבת בתוכה תחושות של ניכור, התנגדות, אולי כעס. זה לגמרי ברור. צריך רק לדעת שהרבה מחשבה ומאמץ הושקעו כדי להפוך את השינוי הזה לטוב, לכזה, שיהוה שיפור משמעותי למצב הקיים.

מבחינתנו, האוטובוס כבר עזב את התחנה ויצא לדרכו החדשה. אני מאמין שבסופה של תקופת ההסתגלות לשינוי, ציבור הנוסעים יברך. הוא ימצא שהתועלת שהוא מרוויח מהשינוי עולה על מידת האי-נוחות שתיגרם לו. פשוט צריך לתת לזה צ'אנס, לנסות. אחרי הכל, אם לא נוסעים לא יודעים.

נסיעה טובה.

אלכס לנגר, משנה למנכ"ל ומפקח על התעבורה במשרד התחבורה, עומד בראש צוות התכנון של הרפורמה בגוש דן.

• ועכשיו תורכם לומר למשרד התחבורה מה דעתכם על הרפורמה שיצאה לדרך. האם היא טובה לנוסעים או רעה? סמנו והגיבו