שתף קטע נבחר
 

האשה שלא ויתרה. עדינה בר שלום

56 נשים חרדיות יקבלו היום תואר אקדמי במכללה שהקימה עדינה בר שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף. דפנה לוי מתפעלת מאישה שאביה ובעלה סירבו להתיר לה לצאת ללימודים גבוהים, אבל היא לא ויתרה והצליחה להקים מכללה בה אלפי חרדים וחרדיות משכילים ומשתלבים בעולם המודרני

מי היה מאמין שאתפעל כל כך ממעשיה של אישה חרדית? זה קרה לי בפעם האחרונה בשנת 1993, כשבלה פרוינד הצילה מחבל מלינץ' בשוק מחנה יהודה. העובדה שמאז לא נמצאו נשים חרדיות אחרות שהשאירו עלי רושם לא קשורה רק להיותי חילונית מתנשאת, אלא גם לעבודה שמעטות מהן פועלות ויוצרות בתחומים שרלבנטיים לחיי או אפילו מדווחים באמצעי התקשורת שאליהם אני נחשפת.

 

עד שהגיעה עדינה בר שלום. בראיון נדיר בנינוחותו שהעניקה בשבוע שעבר לירון לונדון ומוטי קירשנבאום, סיפרה על הדרך הארוכה שעשתה מילדותה, שבה לא הורשתה ללמוד למרות שחזרה וביקשה זאת מהוריה, ועד למעמדה הנוכחי, כאישה העומדת בראש המכללה החרדית בירושלים.

 

לא רצתה ללמוד תפירה

בר שלום היא בתו של הרב עובדיה יוסף. היא הבכורה בילדיו, ובעוד שלאחיה הרבים ניתנה ההזדמנות לרכוש השכלה ודעת, לה נאמר שהיא מיועדת להינשא וללדת ילדים ואם ישעמם לה – כך היא נזכרת – היא תוכל ללמוד תפירה. היא רצתה להיות מורה, מקצוע שדרש לפחות לימודים בסמינר, אבל הוריה סירבו. תפירה, חזרה והסבירה לה אמה, זה תחביב נאה שכדי ליהנות ממנו לא צריך לצאת מהבית ולא צריך, חס ושלום, להפקיר את הילדים אצל מטפלות.

 

בר שלום המשיכה לחלום גם אחרי נישואיה. היא ילדה וגידלה שלושה ילדים וכשביקשה ללמוד פסיכולוגיה, בעלה ואביה סירבו. הסירוב הזה מקפיץ אותי כמובן, אבל כשהיא מספרת עליו יש בה השלמה של כיבוד המסורת ממנה באה ואפילו סוג של הכרת תודה לאביה, שאלמלא ההיתר שנתן לה לא הייתה מוצאת היענות ומן הסתם נשים חרדיות לא היו באות ללמוד אצלה.

 

מנהלת מכללה אקדמית - בלי השכלה פורמלית

זאת גם הרוח של פועלה: המכללה שהקימה לפני כעשור, תחלק היום תארים אקדמאים ל-56 נשים, שסיימו לימודי קלינאות תקשורת ומדעי המעבדה הרפואית. חברותיהן (וחבריהם - ישנם שם גברים, הלומדים במסלולים נפרדים, כמובן) לספסל הלימודים לומדות גם פסיכולוגיה, כלכלה, עבודה סוציאלית ועוד ומקבלות תארים ממוסדות מוכרים כמו אוניברסיטת בן גוריון ומכללת הדסה.

 

המכללה מוסיפה להן קורסים שנועדו לבסס את אמונתן ובעיקר – אליבא דה בר שלום – לפתור את סתירות שאולי עולות בין התפישות המסורתיות שעל ברכיהן חונכו לבין התיאוריות שייחשפו אליהן בכיתות.

 

לא רק 56 הבוגרות חייבות לבר שלום תודה. המהלך שיזמה, למרות שלא הייתה לה כל השכלה פורמלית, הוא מהלך מהפכני שרק חולמים גדולים מסוגלים לו. במכללה שלה, שפתחה את שעריה ל – 23 תלמידות ראשונות, מונההיום 1100 תלמידים, ולדבריה ברחבי הארץ כבר לומדים כמעט 6000 חרדים וחרדיות מקצועות שאיש מעולם לא העלה על דעתו שיפתחו בפניהם.

 

זהו שינוי שעשוי להשפיע על כל שוק העבודה הישראלי, ובוודאי להציל מעוני משפחות רבות במגזר אליו היא משתייכת. מבחינה היסטורית, ההשכלה הרי הובילה להתבוללות ואת האימה הגדולה מפני זה צריך היה לרכך איכשהו, בדרך שבר שלום כנראה הבינה אינטואיטיבית.

 

במבט מהצד, מהצד החילוני לגמרי שלי, בר שלום נראית כמי שמתנהלת בזהירות של לוליין המנסה לא לחצות את התהום הצעדים מדודים על חבל. הישגיה מעוררים התפעלות – היא העזה והיא גם הצליחה במקומות שנדמים בלתי אפשריים לגמרי, ונדמה לי שגם לי, שחיי רחוקים מאוד משלה, היא יכולה לשמש מקור השראה.

 


 

עוד כתבות באתר לאשה

3 עשורים על הבמה וגלי עטרי רעננה מתמיד

קרחת? לוקחת! - גברים נחשקים וקירחים

אל אל בצלאל? תצוגת הבוגרים

 


 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל מזומן
עדינה בר שלום. בת הרב האמיצה
צילום: גיל מזומן
לאשה בפייסבוק
מומלצים