לכתוב כל הדרך אל הבנק

היא מוזמנת לביקורים ברחבי העולם ומקבלת עשרות מוצרים מפנקים כדי שתכתוב את דעתה עליהם בבלוג שלה, נראה כי סאלי וויטל (Sally Whittle), פיצחה את המקצוע ההחדש לשנות האלפיים: שימו לב אמהות יהודיות - היא לא עורכת דין ולא רופאה - אלא בלוגרית בריטית פופולרית שהגיעה לביקור בישראל, כדי לשפר את תדמיתנו.

כבלוגרית הידועה ביותר בבריטניה בנושא אמהות וכזאת שממוקמת במקום ה-24 המכובד בדירוג 50 הבלוגרים המובילים באנגליה בכל התחומים, סאלי הינה מעצבת דעת קהל מובהקת והנתונים האלה גרמו לארגון "קינטיס" שמטרתו לשפר את תדמית ישראל בעולם, להזמין את וויטל עם משלחת בלוגריות-אמהות מובילות מספרד ואנגליה על מנת להכיר את ההוויה הישראלית במסגרת פרויקט VIBE ISRAEL של הארגון.

וויטל, 37, גרושה ואם לבת חמש, המתגוררת בעיירה בצפון בריטניה, היא גם כתבת לעניני טכנולוגיה ועסקים פרילנסרית ב"טיימס" וב"טלגרף", שמצליחה להתפרנס מהבלוג שלה.

סאלי וויטל מבקרת בישראל. אולי היא תשפר לנו את התדמית העולמית (צילום: קינטיס)

הכל התחיל במקרה

מה פתאום בלוג על אמהות?

אני אם חד הורית, כך שאמהות היא חלק גדול מחיי. זה מצב שיש לך שאלות, או שאת לא בטוחה שאת עושה דברים בשלמות, ואת חולקת את הדברים ומקבלת פידבק מנשים אחרות באותו מצב. אמהות היא מכנה משותף גדול בין נשים מכל העולם, וזו הסיבה שנשים כותבות ברשת על להיות אמא.

איך עלה הרעיון לכתוב בלוג כזה?

היה לי בלוג לפני שמונה שנים בנושא עיתונאות, מדיה וטכנולוגיה. כשהבת שלי נולדה רציתי לכתוב פוסטים על אמהות, אבל זה לא התאים. ואז כתבתי כתבה על כל אותם פעילויות לילדים אחרי בית הספר, כמו הג'ימבורי, ובמהלך התחקיר הגעתי אל הבלוגריות האמהות. חשבתי שאת זה אוכל לעשות. כתבתי פוסט אחד, וזה היה כייף. תיכננתי להשאיר את הבלוג אנונימי, משום שזה לא יראה טוב לעיתונאית רצינית להחזיק בלוג כזה 'מטופש', אבל אחד העורכים שלי ראה את הפוסט בפייסבוק והגיב באהדה. הבנתי שאנונימית אני לא אוכל להיות.

קודם מתעדת אחר כך מטפלת

האם הבלוג השתלט על חייך כך שאת באמת מתעדת הכל?

כן. יש בדיחה בין בלוגריות אמהות, שאם הילד שלך נפצע, את קודם מצלמת ואחר-כך מטפלת בו, כי ישנה תמיד מחשבה בראשך, אוי, זה הולך להיות פוסט מבריק. קרה לי, שכתבתי פוסט וצילמתי את הבת שלי רצה בשלג. תפסתי אותה בתמונה נופלת ושוכבת בשלג, וכל האמהות צחקו שחיכיתי את חמש השניות הנוספות כשהיא שוכבת לפני שרצתי לעזור לה.

זה באמת כל כך כייף להיות בלוגרית מובילה?

כן, הוזמנתי לישראל בזכות הבלוג, שזה נחמד. אני מאוד מבורכת. באנגליה יש מנהג כזה לשלוח מוצרים להתנסות לאמהות בלוגריות בנושאי אוכל, צעצועים וסרטים. אני לא עושה את זה הרבה, כי הבלוג שלי הוא יותר קומי, ואני לא יכולה להיות מצחיקה כשאני כותבת על טוסטר חדש. אבל אני כותבת על מקומות, וכבר ביקרתי עם הבת שלי ברחבי אנגליה, צרפת ואיטליה. פעם הוזמנו לפארק שעשועים חדש, ואנחנו הגענו לשם יום לפני הפתיחה כדי לנסות את זה קודם.

בלוגריות מובילות מספרד ואנגליה באתרי תיירות ישראליים (צילום: קינטיס)

הוא לא ידע את שמה

להיות בלוגרית מצליחה זה אומר לקבל גם מיילים וטלפונים נרגשים מידידי עבר. היו לך כאלה?

כתבתי פעם פוסט על עשרת הספרים ששינו את חיי, ואחד הספרים שכתבתי עליו היה A ROOM WITH A VIEW, על בחורה שנוסעת לפירנצה ומתאהבת בבחור, והיה גם סרט על זה. כתבתי שהספר שינה את חיי לא רק משום שאהבתי את הספר, אלא כי אהבתי בחור שנראה בדיוק כמו הבחור בסרט, ובחרתי אפילו ללמוד באוניברסיטה שהלך אליה. יום למחרת קיבלתי מהבחור ההוא מייל, 'היי, זה היה מאוד מחמיא, אהבתי את הפוסט שלך'. זה היה מאוד מתוק מצידו, אבל אז הוא שאל, 'מה היה השם שלך כשלמדנו בתיכון?' ועניתי, 'השם שלי היה בדיוק כמו עכשיו, רק שאתה לעולם לא ידעת'. הייתי שבורה. הייתי מאוהבת בו כל התיכון והוא אפילו לא ידע את שמי!

איך הבת שלך מסתדרת עם התיעוד הבלתי פוסק של חייה?

כרגע היא צעירה מדי מכדי לדאוג, אבל היא מחבבת את זה. פעם היא אמרה לי, 'אמא, אם תכניסי לבלוג שלך את רשימת המתנות שאני רוצה לכריסטמס, אז סנטה קלאוס יראה את זה וידע מה אני רוצה'. היא גם אוהבת את כל המקומות שאנחנו נוסעות אליהן ומכירה חברים, שהם ילדים של בלוגריות אחרות.

יש לך סודות, או שהכל נכתב בבלוג?

לאנשים שונים יש גבולות שונים. מאחר ואני חושבת שהדברים שאני כותבת יהיו באיזה מקום באינטרנט לנצח, אני חושבת על הבת שלי כשהיא תתבגר, ואיך היא תרגיש, לכן אני לעולם לא כותבת עם מי אני יוצאת. בטח הייתי מבועתת לקרוא דברים כאלה על אמא שלי. אני גם לא משתמשת בשם האמיתי שלה, השם שלה בבלוג, פלי (פרעוש באנגלית), הוא כינוי ושם המשפחה שלה הוא השם של אביה. גם אני לא אצלם אותה עם מדי בית הספר שלה כדי שלא יזהו היכן היא לומדת. גם החבר שלי, רופא במקצועו, לא קיים בבלוג. הוא אדם פרטי וביקש שלא אזכיר אותו.

מה חושב האקס שלך, אבא של בתך, על הבלוג?

הוא אומר 'אני לעולם לא קורא את זה', אבל הוא די מרוצה ותומך. בפעמים שהוא כן קרא הוא אהב.

את כל הזמן טוענת שאת אמא נוראית. את הרי לא באמת חושבת כך, לא?

במובנים רבים אני נוראית. אני לא בשלנית ולא עקרת בית טובה, ואני שוכחת לפעמים לאסוף את הבת שלי מבית הספר, ואז אני חושבת, 'טוב, אנחנו שמחות וצוחקות, אז זה בסדר'.

אחד הפוסטים הכי מוצלחים שלי, וזה סיפור נוראי, הוא על כך שהבת שלי סיימה בית ספר, ולא מצאתי אותה בתמונה הכיתתית. פשוט לא זיהיתי אותה. פעם שכחתי לקחת אותה בזמן לבית ספר. היא קראה בחדר. אני עבדתי על המחשב וכשהסתכלתי על השעון גיליתי שהיתה צריכה לפני שעה להיות בכיתה.

מה הצעד הבא שלך? ספר רב מכר?

אני מצליחה להתפרנס יפה מהבלוג, ואני לא כותבת לעיתונות כמעט בכלל, לכן אני מחפשת להרחיב את הצד העסקי של זה. יש לי כרגע את ה'tot's 100 index שם את יכולה להרשם בחינם ולחפש בלוגרים בנושאי אמהות ובעתיד בלוגרים של אופנה וטיולים, יש אתר להמלצות של אמהות על הצעצועים הכי טובים ויוזמות נוספות בדרך.

הבלוגספירה היא העתיד שלנו? כך נתקשר עם העולם?

אם את מסתכלת היסטורית על איך חייהם של אנשים תועדו, היסטוריה נכתבה על העשירים והחזקים. היום היסטוריה נכתבת על אמהות ואבות. הבלוגים האלה, שהם מסמכים און-ליין על חייהם של אנשים, הם תיעוד אישי מה הם עשו ומה חשבו. הבלוג שלי קיים כבר שנתיים וכשאני מסתכלת על מה שעשינו כשהבת שלי היתה תינוקת, זה מדהים ומלא עוצמה. לנשים לא היה סוג כזה של קול בעבר.

יש לך עצה חכמה לסיום עבור אמהות אחרות?

תירגעו. יש כל כך הרבה לחץ על נשים, שנובע מרצונן של חברות למכור מוצרים. הן מנסות לשכנע אמהות שהאוניברסיטה אליה יתקבל בנך תלוי באיזה ספר או צעצוע את קונה לו, ויכולים לשכנע אותך לרכוש דברים שלא צריך. תתעלמו מזה ופשוט תכייפו. לכו לים, עזבו את השאר.

• וזה הפוסט של סאלי בעקבות הביקור בישראל
  

עוד כתבות באתר לאשה

10 הדיברות של היופי, ברוק שילדס כבר חתמה ואת?

החיים דרך משקפיים כחולים: חדשות האופנה