החידה הפורטוגלית: ליסבון תזדקק לסיוע נוסף?
יום לאחר הורדת דירוג האשראי, אירופה עוקבת בדאגה אחרי כלכלת פורטוגל שכבר זכתה לסיוע תלת-שנתי בסך 78 מיליארד אירו. אם ליסבון תגיע לחדלות פירעון היא תגרור אחריה גם את אירלנד ויוון. הכלכלנים כבר מוציאים מהמגירות תוכניות חילוץ
מאתונה לליסבון, מוקד המתח הכלכלי בגוש האירו עבר מדרום-מזרח היבשת מערבה. סוכנות הדירוג מודי'ס הודיעה שלשום (ג') כי חתכה את דירוג האשראי ארוך הטווח של פורטוגל לרמת "זבל". ההפחתה באה בעקבות חשש כי פורטוגל לא תצליח לעמוד באופן מלא ביעדי הפחתת הגירעון וייצוב החוב, המהווים חלק מתנאי ההלוואה שקיבלה המדינה מהאיחוד האירופי ובקרן המטבע הבינלאומית. איך המדינה הגיעה למצב הזה? ומה התסריטים לעתיד?
פורטוגל כבר מקבלת סיוע כספי בסך 78 מיליארד אירו, כחלק מתוכנית תלת-שנתית של האיחוד האירופי וקרן המטבע. במודיס טוענים כי "קיים סיכון גובר לכך שפורטוגל תזדקק לסבב שני של סיוע לפני שתוכל לחזור לשוק הפרטי, ובעקבות הסבירות הגדלה להשתתפות נושים מהסקטור הפרטי כתנאי-מוקדם".
השלטון הדגיש את ההתחייבות שלו להעמקה והטמעה של צעדי הקיצוץ והצנע שהמדינה התחייבה לבצע תחת תוכנית החילוץ הנוכחית, תוך הצהרה כי שינויים מאקרו-כלכליים משמעותיים הם "הדרך היחידה לשינוי המגמה ולהחזרת הביטחון".
שאלת הגירעון
המדינה כבר הצליחה לקצץ את הגירעון התקציבי ל-5.9% מהתמ"ג השנה, זאת לאחר אי עמידה ביעד שקבעה לעצמה בשנה שעברה, אז הפער עמד על 9.2%, והתוכנית היא להפחית את הגירעון ל-3% עד סוף שנת 2013.אולם, לטענת מודיס, פורטוגל לא תוכל לעמוד ביעד זה של הפחתת הגירעון. החששות הנוכחיים סובבים סביב מספר נושאים מרכזיים: היכולת של הממשלה החדשה בליסבון לבצע את הקיצוצים המובטחים בענפים כמו שירותי בריאות, חברות בבעלות ממשלתית ורשויות מקומיות. בנוסף, עיכובים בהתמודדות עם הימנעות מתשלום מסים, אפשרות לחילוץ נוסף של בנקים מקומיים וצמיחה כלכלית מוגבלת, עוררו חששות בנוגע ליכולות של פורטוגל להצליח לשרוד את השנים הקרובות ללא הלוואות נוספות.
המשימה להעמיד את פורטוגל בחזרה על הרגליים, טומנת דילמה מוסרית של הכנסת משקיעים מהמגזר הפרטי לתוכניות חילוץ נוספת. מדוע שרק הממשלות יישאו בכל הנטל? אמנם משקיעים פרטיים רבים הם בנקים וקרנות פנסיה, אך המניע היחידי שלהם הוא עדיין גריפת רווחים מקסימלית, והם צפויים להקשיב לדירוגי האשראי ולברוח בעת צרה.
פורטוגל הפכה באפריל האחרון למדינה השלישית בגוש האירו המבקשת חילוץ, לאחר יוון ואירלנד. התוכנית כוללת הלוואות ממדינות אירופיות אחרות ומקרן המטבע הבינלאומית, שהיתה מעורבת גם בחילוץ של יוון ואירלנד.
הכסף אמור להגיע משתי קרנות אירופיות: הקרן הגדולה יותר היא הקרן האירופית ליציבות פיננסית, השווה 440 מיליארד אירו וממומנת על ידי חברות גוש האירו. הקרן השניה היא המנגנון האירופי לייצוב פיננסי (European Financial Stabilisation Mechanism), הממומן על ידי קבוצה גדולה יותר של מדינות אירופיות, לרבות בריטניה. הקרן מחזיקה ב-37.5 מיליארד אירו, לאחר החילוץ של אירלנד. הכסף אמור להיות מוחזר לקרנות בריבית מוסכמת.
מה השתבש?
פורטוגל לא נהנתה משגשוג גדול או סבלה ממשבר עמוק. הנזק נגרם באופן הדרגתי של אובדן תחרותיות במדינה, על רקע עליות שכר והפחתת המכס על ייבוא זול מאסיה אל אירופה.
הצמיחה הנמוכה בכלכלה הובילה לכך שהממשלה התקשתה בגיוס מספיק כסף באמצעות מיסוי כדי לממן את ההוצאות שלה. ההוצאה הממשלתית היתה גבוהה יחסית, בעקבות רצף של הוצאות יקרות, במיוחד שיפורים בתחבורה, שנועדו להגביר את התחרותיות. עם פריצת המשבר הכלכלי, פורטוגל מצאה את עצמה עמוק בחובות, שהפכו באופן פתאומי ליקרים יותר למימון.
אם פורטוגל לא היתה חברה בגוש האירו, היא היתה מתפתה אולי להיכנס לחדלות פירעון על החובות שלה, באמצעות סירוב לתשלום הריבית או התעקשות על תשלומים נמוכים יותר לנושים, ומחיקה של חלק מהחוב. אך במקרה זה מדובר במהלך שהוא כמעט בלתי אפשרי.
שיעור הריבית שממשלות גוש האירו צריכות לשלם נשמר על רמה נמוכה, מתוך הנחה שהאיחוד האירופי והבנק האירופי המרכזי יעזרו למדינות להימנע מחדלות פירעון. אם יתברר שהנחה זו לא נכונה, תגדל באופן משמעותי עלות גיוס החוב בקרב המדינות הקטנות של האיחוד האירופי, שחלקן נאבקות כבר עכשיו עם החזר החובות שלהן.
משמעות הדבר היא שאם פורטוגל תגיע לחדלות פירעון, אירלנד ויוון יאלצו להיכנס גם הן לחדלות פירעון. המהלך יהווה גם חדשות רעות במיוחד לבנקים, שהלוו כספים רבים לממשלות שלך מדינות אלו. אם הבנקים ייכנסו לצרות, הבנק האירופי ייאלץ לבחון באופן משמעותי את המשאבים שלו, לאחר שהלווה כספים לבנקים ולמדינות עצמן. לכן, כל עוד אירופה תוכל לסייע לפורטוגל להימנע מחדלות פירעון, היא צפויה לעשות זאת.