עם שלם תחת סנקציות: תמונת מצב מאיראן

העיצומים שהוטלו על איראן נועדו לשכנע את משטר האייתוללות להפסיק את פיתוח תוכנית הגרעין , ונראה שהאזרחים הפשוטים מתחילים לחוש אותן היטב על בשרם. מה הסיכוי שהם ייצאו לרחוב או אפילו יפתחו במרד בסגנון "מחאת הקוטג'" הישראלית? בינתיים, נראה שהאיראני מעדיף להוריד את הראש ולהמתין.

• מה אתם חושבים על מצוקת האזרח האיראני? הגיבו בפייסבוק
  

"אנחנו לא רוצים עוד מהפכה", אמר רזה אכברי, מורה בגמלאות, בן 68. "נמאס לי מהמנהיגים שלנו וממאבקי הכוח שלהם, ונמאס לי מהלחץ הכלכלי הגובר", הוא סיפר לסוכנות הידיעות "רויטרס". דבריו משקפים את מורת הרוח שחשים איראנים רבים מהמשטר בטהרן, אבל בעוד שבעולם הערבי יצאו המונים לרחובות למחות נגד רודנים כמו בסוריה, בתימן ובלוב, או נגד מצוקה כלכלית כמו בכיכר א-תחריר בקהיר - האיראנים, שזוכרים את הדיכוי האכזרי ב-2009, מעדיפים להישאר בבית.

המחאה לאחר הבחירות ב-2009, לא צפוי שחזור בקרוב (צילום: AP) 

רבים מהם מודאגים מבידודה הבינלאומי של ארצם, ומהעמדה התקיפה שמציג כלפי המערב הנשיא, מחמוד אחמדינג'אד. על אף שטהרן מכחישה שתוכנית הגרעין שלה נועדה לצרכים צבאיים כמו פצצה גרעינית, המערב והאו"ם הגבירו בהתמדה את הסנקציות כדי להניא אותה מלהמשיך בהעשרת האורניום.

העיצומים מכוונים בעיקר נגד הבנקים ומגזר האנרגיה, אולם בסוף יוני הוסיף הממשל האמריקני גם חברה המפעילה נמלים באיראן, בשל החשד שמשמרות המהפכה מפעילים אותה מאחורי הקלעים. המהלך עלול לפגוע בייבוא מזון לרפובליקה האיסלאמית. כמה שבועות קודם לכן הוכנסו לרשימה חברות ספנות זרות, בהן חברות הקשורות לאחים עופר, שסחרו עם חברת הספנות האיראנית, שהייתה "ברשימה השחורה" של הסנקציות עוד קודם לכן.

"בכל פעם שהבן שלי רוצה להעביר לי כסף מחו"ל, אני צריך לבדוק עם הבנק האיראני המקומי אילו בנקים בינלאומיים עובדים עם איראן", סיפר עסגר חסאמי, שוטר בדימוס. לדבריו, "מחודש לחודש הרשימה הולכת ומתקצרת".

גם מגזר התעופה והתיירות תחת מתקפה

בתגובה להטלת העיצומים מצד ארצות הברית ואירופה, חברות רבות ביטלו את קשריהם העסקיים טהרן. בין היתר, חברות שמוכרות דלק למטוסים הפסיקו לספק דלק למטוסי חברת התעופה הלאומית של איראן בנמלי תעופה מרכזיים באירופה. כעת נאלצים המטוסים האיראנים לנחות לעצירות ביניים – מה שמייקר את מחירי כרטיסי הטיסה.

מטוס נוסעים איראני. נאלצים לנחות בדרך כדי לתדלק (צילום: AP)

"אני מתפלל שלוש פעמים בשבוע לאלוהים שיעזור לי להטיס את הנוסעים שלי", אמר דאוד (45), בעל סוכנות נסיעות בטהרן.

"בכל פעם אני מתקרב עוד קצת לנקודה, שאאבד בה את העסק שלי, מכיוון שאינני יודע אם יינתן למטוסים אישור לתדלק".

האמריקנים דאגו לכלול ב"רשימה השחורה" שלה את "איראן אייר", חברת התעופה הלאומית, מכיוון שלטענתה היא משנעת טילים, רקטות וציוד צבאי עבור ממשלת איראן. מנגד, במישור הרשמי טוענים האיראנים שהסנקציות אינן יעילות וכלל לא משפיעות עליהם. מאז שאחמדינג'אד נבחר ב-2005 הוא מסרב להיכנע. חלק מהאיראנים תומכים בעמדה הנוקשה שלו, אבל רבים אחרים מודאגים מהמצב שנוצר באיראן בתקופת כהונתו.

אינפלציה גואה, מפעלים נסגרים

בדצמבר האחרון הממשלה קיצצה את סובסידיות הענק בדלק ובמזון, מה שהוביל לעליות מחירים. אחמדינג'אד הסביר שמטרת הצעד היא שאיראן תיפגע כמה שפחות מהסנקציות, אך מבקרי המהלך טענו שהוא רק גרם להחמרת האינפלציה, העומדת באופן רשמי על 14%, אבל מומחים מעריכים ששיעורה האמיתית גבוה לאין שיעור.

בתקשורת האיראנית מדווחים על עוד ועוד מפעלים ממשלתיים שנסגרים, משום שלעובדים לא שולמה משכורת במשך חודשים. על פי הנתונים הרשמיים, האבטלה במדינה, שחיים בה חיים יותר מ-75 מיליון תושבים, עומדת על 10%. הערכות אחרות גורסות כי הנתון האמיתי עומד על 15%.

"מחירי המזון עלו פי שניים", סוחר בשוק באיראן (צילום: AP) 

בניסיון לשמור על רזרבות מטבע חוץ, הבנקים האיראניים מגבילים עצמם במכירות דולר ואירו. הבנק המרכזי הפחית את ערכו של המטבע הלאומי, הריאל, בכ-11% בתחילת יוני בניסיון להילחם באינפלציה הגואה. "המשטר אולי ימצא דרכים לעקוף את העיצומים, אבל מחירי הדיור ומוצרי המזון הבסיסיים עלו פי שניים ואפילו פי ארבעה", אומר הפרשן הפוליטי חאמד סחאטי, "אנשים מודאגים מחיי היום יום".

קשיש איראני: "אני מוציא את כל הקצבה במכולת"

אזרחים עשירים מצאו דרכים לעקוף את החרם המערבי, באמצעות ייבוא עקיף של מותרות דרך מדינות המפרץ הפרסי ומדינות נוספות. "מגבלות כאלה לא יכולות לעצור מדינות מלסחור עם איראן. הכסף מדבר", ציין פקיד ממשל שביקש להישאר בעילום שם. אבל רחוק מהחנויות הנוצצות, העם הפשוט נאבק שלא לכרוע תחת נטל שכר הדירה וקניית המצרכים שרק מאמירים, כשבד בבד השכר נשאר כשהיה.

כך למשל הגמלאי מוחמד סמדי (65) מספר: "אני מוציא שבעה דולרים במכולת היום, זה שווה ערך לגמלה שלי ליום. לא נשאר לי כסף להוצאות אחרות". לדבריו, הוא מודאג כל הזמן שלא יוכל לשלם את שכר הדירה.

אחמדינג'אד במתקן גרעין. מדיניות שמובילה לבידוד (צילום: AFP)

לסנקציות יש גם השפעה פסיכולוגית רבה על האנשים הפשוטים, שרואים בהן את הגורם המרכזי לאינפלציה הגואה. חמיד קבאדי, בעל מפעל לרצפות, אומר שהוא כבר לא יכול לשלם משכורות לעובדיו. "נאלצתי לפטר לפחות 200 עובדים בגלל העלויות הגבוהות", אמר.

הסנקציות על הבנקים המרכזיים באיראן מקשות על אנשי עסקים לממן עסקאות ולקבל אשראי. "המצב בעסק שלי לא טוב בגלל העיצומים", אומר רזה מירזאי, בעל חברה לייצוא. "העברות כספים למטרות סחר במטבע זר הפכו לדבר קשה, אם לא בלתי אפשרי".

בזירה הפוליטית הובילו הסנקציות שמתיחת ביקורת חריפה על מדיניותו הכלכלית של אחמדינג'אד גם מבית, המחנה השמרני. לטענת רבים, נימת הדיבור התקיפה כלפי המערב גרמה להגברת הלחץ על טהרן.

בחודשים האחרונים העמיק מאבק הכוחות בצמרת האיראנית בינו לבין המנהיג העליון, אייתוללה עלי חמינאי. האיש שסימל את העימות היה יד-ימינו של הנשיא, אספנדיאר רחים משאי, פוליטיקאי מהדור החדש, שמרגיז את האליטה הוותיקה והשמרנית. עם זאת, נראה כי כולם במחנה הזה רוצים לשמור על המצב הקיים ולאפשר לאחמדינג'אד לסיים את כהונתו השנייה והאחרונה בהחלט ב-2013.