חוקר פרטי: לקצב אסור, נגד משתמטות מותר?

מעצרם של שני החוקרים הפרטיים בפרשה החדשה בה הסתבך הנשיא שאנס, משה קצב, משקף את המתח המתמיד המצוי בין פעילותה של המשטרה לבין החוקרים. במקרים רבים פעילותם של החוקרים הפרטיים מנוגדת לחקירת המשטרה, לעתים הם חותרים תחתיה ובמקרים רבים ומערערים על ממצאי חקירה. איפה עובר הקו האדום בעבודת החוקר הפרטי בארץ, מה מרחב הפעולה שלו בחוק הישראלי ומתי המדינה מעדיפה בעצמה להשתמש בחוקרים פרטיים?

ההתפתחויות האחרונות במשפט קצב - ב-ynet:

• קצב, אחיו ובנו נחקרו; החשד: הטרדת מתלוננת

• מקורבי קצב: מותר להפעיל חוקרים פרטיים
• החוקר החשוד שהטריד: "אני בורג קטן בפרשה"
  

בימים אלו מתגבשת הצעה שעשויה להעצים את המתח, לפיה יועברו סמכויות הרישוי והפיקוח על החוקרים הפרטיים ממשרד המשפטים לידי המשרד לביטחון פנים. משמעות הדבר - המשרד האמון על פעילות המשטרה הוא שיפקח ויעניק רישיונות לחוקרים הפרטיים הפועלים בישראל. לדברי עו"ד גיל שפירא, סגן בכיר לסנגורית הציבורית הארצית, הצעה זו תגרום רק להגדלת הקונפליקט: "אחרי הכל, פעילות החוקרים איננה תמיד לרוחה של המשטרה". 

וזו אולי גולת הכותרת בסוגייה המורכבת. החוקר הפרטי הוא אחד האמצעים הבודדים העומדים לרשות נאשם או חשוד, כדי לערער על חקירת משטרה. "לאדם פרטי המואשם או חשוד בהליך פלילי אין דרך וכלים משלו לאסוף ראיות כדי להוכיח את חפותו, פרט לשימוש בחוקרים פרטיים", מסביר עו"ד שפירא. "עצם השליטה שיש למדינה על פעילות החוקרים הפרטיים, יש בה כדי לפגוע ביכולת של אדם להגן על עצמו. למדינה הסמכות לפנות לחוקר פרטי ולהורות לו להפסיק את חקירתו כי הוא פוגע בחקירת משטרה. ויחד עם זאת, החוק לא מקנה לחוקר הפרטי את הכלים לחקור ולא מקנה לו הגנה, בניגוד לנעשה בעולם המערבי. החוק הקיים עוסק בעיקר בהליכי רישוי".

לא מתקרבים לעדים

במצב הנוכחי, משרד המשפטים הוא שמעניק רישיון לחוקר הפרטי. רבים מהחוקרים הפועלים בישראל הם שוטרים לשעבר, המכירים את מערכת אכיפת החוק לפני ולפנים. חוקר פרטי המבקש רישיון נדרש לשלוש שנות התמחות ובחינה, בטרם קבלת אישור התעסוקה. לא רק נאשמים או חשודים משתמשים בכלי החקירה האלטרנטיבי הזה - חוקרים פרטיים נותנים את שירותיהם למשרדי ממשלה רבים, לחברות ביטוח ולבנקים.

על פי החוק הקיים, חל איסור על החוקר הפרטי להציג את עצמו בזהות בדויה, במסגרת החקירה. "לחוקר הפרטי אסור להתחזות ולהרוויח באמצעות הזהות הבדויה של גוף קיים את מבוקשו", מסביר עו"ד דני פרץ, ראש לשכת החוקרים הפרטיים. "אסור לו לייצר מצג שווא, שבו יש הבטחה לנחקר שתעודד אותו לדבר. יש דרכים אחרות שחוקר יכול לפעול ולהשיג את מבוקשו גם מבלי להתחזות".

קצב, היום בקריית מלאכי. פרשה חדשה (צילום: גדי קבלו)

אז מה כן אפשרי בחקירה פרטית? "החוק מאפשר לחוקר הפרטי לערוך חקירה במקביל לחקירת משטרה, כדי לבדוק האם חוקרי המשטרה היו שבויים בקונספציה בחקירה, ואם החקירה הפכה למאמתת הקונספציה שלהם", מסביר פרץ. "יש מקרים רבים שבהם חוקרים פרטיים הביא ראיות שהובילו לסגירת תיק או לביטול כתב אישום, הדברים הללו מטבע הדברים לא מתפרסמים. הזכות לפנות לחוקר פרטי היא חלק מהליך הוגן, בו לנאשם או לנחקר האפשרות להוכיח את חפותו. יש מקרים רבים שבהם הסנגוריה הציבורית בעצמה מפעילה חוקרים פרטיים, כדי לחקור עדים נוספים שהמשטרה מונעת מלהביאם, כי אולי יש להם גרסה אחרת שמזכה את החשוד או מערערת על הממצאים הקיימים".

כלל חשוב בעבודת החוקר, מסביר חיים פנחס (שוגון), בעל משרד חקירות ולשעבר ראש מחלק בילוש בימ"ר תל אביב, הוא "לא מתקרבים לעדי תביעה. אם העד מרגיש מוטרד אז הוא מוטרד ואין על זה ויכוח. זו מיד עבירת שיבוש הליכי משפט - סוף פסוק, הוא אפילו לא צריך להוכיח את זה. החוק מגונן על עדים ודואג שלא תופעל עליהם מערכת לחצים, כי מי יכול להעיד כשנגדו מופעלת מערכת משומנת של חוקרים פרטיים? המטרה היא שאף אחד לא יתקרב לעד תביעה ומי שמתקרב לעד ישלם מחיר כבד".

אז מה בעצם מותר לחוקר הפרטי, בעיצומה של חקירה? "החוקר הפרטי יכול לעסוק רק בדברים החיצוניים שהמשטרה לא הגיעה אליהם", טוען שוגון. "למשל, להביא עדויות נוספות שסותרות את דבריו של העד, מעדים אחרים שלא נחקרו בפרשה. עלינו החוקרים להביא ראיה חדשה, לבחון את הזירה מחדש, אבל לעדים פעילים אסור בתכלית האיסור להתקרב".

העיקרון הזה, טוען עו"ד שפירא מהסנגוריה הציבורית, ראוי לבחינה מחדש. "לא פעם 'זכו' חוקרים לשבת על ספסל הנאשמים בגלל נסיבות תמוהות, רק בגלל שחשפו פרטים החשובים להליך. בימים אלו מתנהל תיק על אב המואשם בביצוע מעשים מגונים בבתו. בחלוף הזמן התברר לנו כי הבת התוודתה בפני האם על כך שבדתה את הדברים. פרקליטי הנאשם, שנמצא במעצר ממושך, פנו לחוקרים פרטיים - כדי שיביאו תיעוד מהבת. התיעוד נעשה בנוכחות האם - היא ידעה שהיא מדברת עם חוקר פרטי - אך החוקרים הועמדו לדין על שיבוש הליכים והטרדת עד. קו הגבול מאוד בעייתי".

סטנדרטים כפולים?

בנאום שנשא בכנס לשכת החוקרים הפרטיים לפני מספר שנים, טען שפירא כי בסוגייה הזו קיים מוסר כפול מצד המדינה. "המדינה מטילה הרבה מאוד מגבלות ואוסרת על חוקרים פרטיים הרבה מאוד דברים", אמר שפירא בכנס. "היא לא מהססת להעמיד לדין חוקרים על ביצוע מעקב ופגיעה אפשרית בפרטיות, אבל אותה מדינה לא מהססת להשתמש בחוקרים פרטיים כשהיא צריכה כשנוח לה. אז היא לא טורחת לדקדק איך הושג המידע ואם היה כאן מעקב".

בראיון ל-ynet הוא הסביר את דבריו: "את אותה בחינה מדוקדקת שהמדינה עושה, דוגמת המקרה הנוכחי של הנשיא קצב, המדינה לא עושה כשהיא הלקוח. כאשר משרד הביטחון מפעיל חוקרים פרטיים נגד בנות המצהירות על דתיותן ומבקשות להשיג פטור מצה"ל, כשהביטוח הלאומי מפעיל חוקרים פרטיים מטעמו כדי להוכיח שהנפגע או התובע משקר בתביעתו, איש לא בודק האם המדינה חוצה את הקווים האדומים הללו. מקרים קודמים מוכיחים שהמדינה נוהגת להרתיע חוקרים פרטיים כדי להרחיק אותם מתיק, שהיא לא רוצה שיערערו על חקירתה, בעוד שהיא לא בודקת את עצמה במקרים הפוכים".