"התקינו שני מיליון חסכמים - ואין שינוי בצריכה"
בדיון שנערך היום בוועדת הכלכלה הותקפו תאגידי המים ורשות המים. ח"כ מקלב האשים את התאגידים כי הם לא מעודדים חיסכון מפחד שיגרום להם להפסדים, והאשים את הרשות על שהתקינה חסכמים רק ב-55% מבתי האב בישראל. הרשות בתגובה: "אנחנו לא מתנהגים כאילו המשבר חלף"
ועדת הכלכלה התריעה היום (ג') על ה"בלוף" שמסתתר מאחורי מדיניות החיסכון במים. "תאגידי המים לא מעוניינים בחיסכון ולא מעודדים אותו בגלל שכל חיסכון יגרום להם הפסדים גדולים", אמר ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), מי שהיה בעבר חבר הנהלה בתאגיד המים הירושלמי.
"התאגידים בונים על צריכת היתר שעולה היום הון תועפות לצרכן הביתי. החיסכון יפחית את צריכת היתר לפי התעריף היקר, מה שיביא להפסדים לתאגידים ויגרום להתייקרות תעריפי המים בלחץ התאגידים על רשות המים", אמר מקלב. "זאת בהתאם למדיניות הממשלה שהתעריפים חייבים לממן את עלות המים הכוללת גם את הוצאות התאגידים".
הוא הביא דוגמה מהמהלך האחרון של הממשלה, שלטענתו היה כביכול לטובת הצרכנים, כשהגדיל את מכסת המים לנפש לתעריף הנמוך והזול מ-2.5 ל-3.5 מ"ק. "במקביל, הוחלט גם להעלות את התעריף הגבוה והיקר מ-12 ל-14 שקל למ"ק כדי שהתאגידים לא יפסידו. על פי הקו הזה אמר, כל ירידה נוספת בצריכת המים מטעמי חיסכון במשק המים או חיסרון כיס של הצרכן היחיד תגרור מיד התייקרות נוספת של התעריף הגבוה מעל ל-14 שקל ובלבד שתקציבי התאגידים יישארו מאוזנים.
מקלב יזם את הדיון המיוחד של הוועדה בסוגיית החיסכון במים יחד עם ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו) שגם ניהל את הדיון. הוא תקף את רשות המים גם על כך שהפסיקה לחלק את החסכמים.
עו"ד תהל ברנדס, סמנכ"ל הרשות, הגיבה כי באוגוסט ייפתח קמפיין הסברה חדש למען החיסכון במים. "אנחנו לא מתנהגים כאילו המשבר חלף", אמרה וגילתה כי החסכמים הותקנו רק ב-55% מבתי האב. זאת למרות ששליחי הרשות פקדו 90% מהבתים. "כלומר, לא חזרתם לאותם 40% מהבתים בהם לא היה איש בבית כשבאתם לראשונה", אמר מקלב.
ברנדס טענה שכל בית אב שהיה פתוח קיבל שלושה חסכמים. מקלב ענה כי המסר הזה לא ברור מכיוון שידוע לו כי ניתנו רק שניים. מנהל אגף חיסכון במים ברשות, יעקב לב, הוסיף כי התקציב נועד להספיק להתקנה ב-40% מבתי האב. לכך השיב מקלב: "בדיוק כמו הכמות של בתי האב שקיבלו ערכות מגן וכל השאר שיחיו בלי ויסתכלו במלחמה או יבזבזו מים.
נציג מרכז השלטון המקומי, פיני קבלו, חיזק את הביקורת של מקלב. "התאגידים אכן חושבים רק איך להרוויח יותר ומגלגלים על הצרכן היחיד גם את עלויות הפחת והתקלות. לצרכן אין כתובת לתלונות על בזבוזי מים או נזילות. ביישובים רבים לא הייתה הרגשה שבכלל מחלקים חסכמים. נוצרה אווירה שבעצם אין מחסום במים וכל הרעש היה רק כדי לייקר את המחירים לטובת התאגידים", אמר.
רכזת המים בחברה להגנת הטבע, אורית סקוטלסקי, ציינה בפני הוועדה כי גילתה כי במועצת ראשות המים הוחלט לפני שלושה חודשים, בדיון סגור, להגדיל ב-20% את מכסת המים השנתית לחקלאות - תוספת של 75 מיליון מ"ק. "אפילו את פרוטוקול הדיון לא ניתן היה להשיג", אמרה ושאלה: "איך מקיימים דיון סגור על מהלך כזה קריטי למשק המים כשמדברים על חיסכון".
ניר פפאי, סמנכ"ל שמירת הטבע בחברה להגנת הטבע, אמר: "אפשר להבין שהכל בלוף. איך קרה שהתקינו שני מיליון חסכמים ולא רואים שינוי בצריכת המים? איך רשות המים ממשיכה לחלק מים לחקלאים כאילו המשבר חלף?".
ברנדס הגיבה כי התוספת לחקלאים ניתנה על פי הסדר מוקדם עם הממשלה ואושרה לאחר "שימוע ציבורי ודיון רחב וגם בגלל שמדובר בייצור מזון ולא בבריכות שחייה".
יו"ר פורום המנכ"לים של תאגידי המים, משה אשכנזי, אישר כי הייתה עלייה בצריכת המים מ-2009 אבל היום היא יציבה הודות לתודעת החיסכון והחסכמים.
מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ עמאר, נעל את הדיון ללא מסקנות בעקבות הביקורת על התנהלות מדיניות התאגידים ורק ביקש לדיון נוסף נתונים על התנהלות משק המים ורשות המים ומרכז השלטון המקומי.
לפנייה לכתב/ת 
