עולים כיתה: מארה"ב לישראל - למען חינוך יהודי

בישראל מונהג חוק חינוך חובה חינם עד כיתה י', אבל כמו כל דבר אחר בארץ - גם אם הוא חינם, זה לא אומר שהוא לא עולה כסף. כל הורה ישראלי רגיל למתוח ביקורת על התשלומים הנדרשים ממנו מדי שנה, אם זה עבור טיול שנתי, מסיבת כיתה, סל תרבות, ועד הורים או כל דבר אחר, בסכומים שמצטברים למאות שקלים, ויותר. זה לא-מעט, אין ספק, אבל עבור כמה עולים שהגיעו לכאן בשבוע שעבר מארצות-הברית, מדובר בפרוטות לעומת מה שהם נאלצו לשלם שם עבור חינוך יהודי.

חלק ניכר מהיהודים בארצות הברית, במיוחד משפחות דתיות-אורתודוכסיות, אינם מסתפקים בבתי הספר הציבוריים, ושולחים את ילדיהם לקבל חינוך מתאים יותר בעיניהם בבתי ספר פרטיים. אלא שהעלות של בתי הספר הללו, או "ישיבות" כפי שהם נקראים בצפון אמריקה, היא כה גבוהה - שיש מי שמעדיף להרוויח את משכורתו בשקלים, אבל לקבל חינוך יהודי חינם (כן, כולל תשלומי הורים).

30 אלף דולר בשנה לבית ספר

איתן ורות חמץ, תושבי שכונת "קווינס" בניו-יורק, עלו ארצה בשבוע שעבר, בין היתר בשל עלות החינוך. לבני הזוג ארבעה ילדים קטנים, אך שניים מהם כבר למדו בשנה החולפת במסגרות פרטיות. איתן מספר כי רק עבור הגנון היהודי הם לשלם 7,000 דולר בשנה. על כך תוסיפו עוד 11 אלף דולר שהם שילמו עבור הגן היהודי - ותקבלו הוצאה שנתית של 18 אלף דולר לילדים צעירים מאוד, והמחיר רק הולך ומאמיר ככל שהגיל עולה ושעות הלימודים מתמשכות.

החמצים, אגב, לא בחרו בבית ספר יקר במיוחד. לדבריהם, ישנם בתי ספר יהודיים שגובים תשלומים גבוהים הרבה יותר, שבגיל תיכון מגיעים עד 30 אלף דולר לשנה. אם לוקחים בחשבון שההכנסה הממוצעת בארצות-הברית היא בסביבות 50 אלף דולר, ושביטוח בריאות סביר עולה כ-1,400 דולר לחודש (כ-17 אלף דולר בשנה), הרי שהורים לשלושה ילדים במערכת החינוך היהודית צריכים להרוויח לפחות פי שלושה מהמשכורת הממוצעת כדי לכלכל משפחה, להחזיק דירה ומכונית, לשלם חשבונות ולעמוד בתשלומים לבית הספר. 

"כשהחברים שלנו שמעו שיש לנו ילד רביעי, הם אמרו לנו שאנחנו לא נורמלים", מספרת רות חמץ, "כמעט לכל מי שבקהילה שלנו יש שלושה ילדים מקסימום, ההוצאות הן אדירות. לא תמצאו כאן משפחות מרובות ילדים, זה פשוט בלתי אפשרי, גם כשמרוויחים הרבה מעל הממוצע".

לדברי השניים, בניו-יורק אין זה נדיר למצוא משפחות שבהן רק בן זוג אחד עובד - אבל לא בקרב המשפחות היהודיות. אלו חייבות להכניס יותר כסף, כי פשוט אין אפשרות אחרת לממן את הלימודים. איתן ורות, לעומת זאת, חושבים שעדיף שהילדים יגדלו עם אמם, גם ב"מחיר" עלייה ארצה.

המשפחה הגיעה לישראל בשבוע שעבר בטיסת עולים של ארגון "נפש בנפש", אליה הצטרף כותב שורות אלה. משדה התעופה נסעה לרמת בית שמש, שם בחרה לגור. ילדיהם ילמדו בבתי ספר וגנים ממלכתיים-דתיים, והם מקווים שתהליך ההתקאלמות יהיה קל ומהיר עד כמה שניתן. שני ההורים מעידים על כך שעלייתה

של הבת הגדולה לכיתה א' הייתה זרז להגירה, שעליה תמיד חלמו.

ואם הייתם מרווחים פי ארבעה או חמישה מעל הממוצע בארצות-הברית, הייתם עולים ארצה?

"שאלה טובה", מציינת רות, ובעלה ממשיך: "אני מניח שהיינו קונים נכס בישראל ונעים הלוך ושוב בין ארצות הברית לישראל". לאחר עוד דקה של חשיבה, שניהם נזכרים ברצון שקינן בהם מאז שהיו צעירים, והם מתקנים: "כן, היינו עולים לישראל. זה המקום הטוב ביותר בשביל הילדים שלנו".

תגבור בבית ספר ציבורי

אדם ואנט ברגר החליטו לעלות לישראל כבר לפני 20 שנה, אבל מרוץ החיים איכשהו השאיר אותם תמיד בניו-ג'רזי, שם נולדו להם ארבעה ילדים, הצעיר שבהם בן 9. בכל פעם סיבה אחרת מנעה את עלייתם ארצה, עד שאשתקד החליטו לא לוותר, וידעו כי אם ימתינו עוד, והבן השני במשפחה ייכנס לתיכון - ייאלצו לחכות עוד כמה שנים.

הזוג ברגר אמנם הרוויח הרבה מאוד מעל הממוצע (הוא איש שיווק והיא פסיכולוגית) ועלייתם לארץ כרוכה בעיקר בציונות גרידא, אבל גם הם מספרים שהדבר הראשון ששמעו כשהודיעו לחבריהם שהם עולים ארצה היה: "אה, איזה יופי, עכשיו לא תצטרכו לשלם שכר לימוד לבית הספר". לדבריהם, מחיר החינוך בקהילות היהודיות בצפון אמריקה הוא בהחלט "אישו", ומהווה גורם מעודד עלייה. 

הברגרים אומרים כי הודות לכך שאחד מבניהם למד בבית הספר שבו אנט שימשה כפסיכולוגית, הם שילמו דמי לימוד עבור שלושה מילדיהם בלבד, מה שהסתכם בסך של 45 אלף דולר בשנה. עבור לימודים בבית ספר יסודי הם שילמו 15 אלף דולר לשנה, אבל עבור תיכון המחיר קופץ ל-20-23 אלף דולר.

"עלויות החינוך האדירות בהחלט גרמו להתארגנות של הורים בניסיון למצוא פיתרון לבעיה. כרגע נבדקים כל מיני כיוונים. אחד מהניסיונות להקל על ההורים הוא לשלוח את הילדים לבתי הספר הציבוריים, ולהוסיף שעות פרטיות שעוסקות בהעשרה יהודית. הבעיה היא שמאחר שמדובר בבתי ספר מטעם הממשלה, אסור ללמד שם שיעורי דת -וההעשרה מתמקדת בתרבות ובפולקלור".

בני הזוג ברגר מספרים שמשפחות שמתקשות לשלם על הלימודים יכולות לפנות לסבסוד שמבוסס על תרומות, אלא שאז הן נתקלות במחסום ביורוקרטי ותנאים נוקשים במיוחד. אם משפחה שמבקשת סיוע יצאה לחופשה, מחנה קיץ, שיפצה את הבית או יכולה לקבל סיוע מהסבא והסבתא של התלמיד - היא לא תזכה למענק.

עם הגעתם לארץ, בני הזוג ברגר וילדיהם נסעו למעלה אדומים, שם הם מתכננים לגור. את בתם הגדולה כבר רשמו לאולפנת "צביה", והבן ילמד בישיבה תיכונית. שני הילדים הבאים יבקרו בבתי ספר ממלכתיים-דתיים. "כיהודים, אנחנו מאמינים שעלינו לחיות כאן, בארץ היהודים", הם מסכמים.

מרוויחים פחות, מוציאים פחות

גם יהודה וחיה פיש היו על טיסת העולים שנחתה בישראל בשבוע שעבר. לזוג שבא משיקגו שלושה ילדים, בני 2, 4 ו-6. הם אמנם מבהירים כי אינם עולים לארץ בשל מחיר החינוך, אבל "זה בהחלט נחמד". בינתיים הם גרים בירושלים, אך עשויים

לעבור משם אם יוקר המחייה יהיה כבד מדי.

"שני דברים זולים מאוד בישראל לעומת ארצות-הברית - החינוך והבריאות", אומרים ההורים, "אנשים תמיד אומרים שאתה עומד להרוויח הרבה פחות כסף, אבל החיסכון הגדול בשני התחומים האמורים די מפצה על זה".

דני אוברמן, סמנכ"ל ארגון "נפש בנפש" מוסיף: "עלויות החינוך היהודי בצפון אמריקה הן בין הגורמים העיקריים להחלטתן של משפחות רבות לעלות לישראל, בייחוד בשנתיים האחרונות, על רקע המשבר הכלכלי שפקד את ארה"ב. אנחנו שומעים מהורים רבים שעלו איתנו בשנים האחרונות כמה הם מאושרים מההחלטה שקיבלו, ומזה שלא רק שזכו לתת לילדיהם חינוך יהודי וציוני טוב יותר בהשוואה לבתי הספר היהודיים בארה"ב, אלא גם הצליחו לחסוך כסף רב. בלא מעט מהמקרים, מדובר בחיסכון של למעלה מ-100 אלף דולר בשנה למשפחה".

ארגון "נפש בנפש" הוקם ב-2002 במטרה להפיח חיים בעלייה לישראל ממדינות המערב. בשיתוף עם הסוכנות היהודית וממשלת ישראל, העלה הארגון, בתשע שנות פעילותו, יותר מ-27,000 עולים חדשים מארה"ב, קנדה ואנגליה. בשבוע שעבר הגיעו לישראל באמצעות הארגון כ-250 עולים חדשים.