סדר עולמי חדש בדרום אמריקה? לא ממש
איזי עין דור לא מתרשם מרביעיית חצי הגמר בקופה ומאשים את מאמני שתי נבחרות הענק בהדחה המוקדמת. וגם: טבס ומסצ'ראנו הם שני השחקנים הכי מעצבנים ביבשת
מצטער לומר זאת, אבל אני פשוט מתקשה לסבול את קרלוס טבס וחאבייר מסצ'ראנו. מדובר בשני שחקני כדורגל מצויינים, אבל גם מרגיזים. לפעמים אנחנו מקבלים מהם מהלכים גדולים, אבל על פי התוצאות בשטח, לא בטוח שהם מצדיקים את כל ההייפ סביבם מאז שהפכו לילדי הפלא של בוקה (טבס) וריבר (מסצ'ראנו) אי שם בתחילת המילניום.
זה התחיל בהחלטה המשותפת לעבור לחסות המפוקפקת של סוכנות שחקנים עלומת שם (MSI), במקום לקבוצה מסוימת. בין דיבורים על מילאן, יובנטוס וריאל מדריד, הגיעה היציאה הראשונה שלהם אל מחוץ לארגנטינה והקבוצה הראשונה שאליה הם עברו היתה... קוריתניאנס כמובן. בברזיל הם טיילו והגיע הזמן להתקדם.
_wa.jpg)
אז אחר כך דיברו על מנצ'סטר יונייטד וברצלונה, אבל הסוכנות החליטה דווקא על ווסטהאם, עם העברה ממנה עלו ריחות לא הכי נעימים. ההעברה לפטישים
התחנות הבאות היו רציניות יותר, אבל גם שם ההתנהלות לא היתה הכי יפה ומסודרת.'מסצ'ה' הוגדר כבוגד בין אוהדי ליברפול אחרי שהיה הראשון לברוח מהספינה הטובעת שהשאיר אחריו רפא בניטס, כשעבר לבסוף לברצלונה (והצליח איכשהו לא להרוס אותה). טבס? הוא עבר ממנצ'סטר יונייטד למנצ'סטר סיטי מבלי להניד עפעף. מגעיל כבר אמרנו?
מדובר בשני שחקני כדורגל נפלאים, ואולי בגלל זה האצבע על ההדק קלה מהרגיל. בנבחרת ארגנטינה, להוציא את הזכייה במדליית הזהב באתונה (מסצ'ה היה שותף גם לזהב בבייג'ינג), לא ראינו מהם יותר מדי. במילים אחרות - אם ישנה ביקורת על ליונל מסי, הרי שהביקורת על טבס ומסצ'ראנו צריכה להיות נוקבת הרבה יותר. השניים לא רק שלא הופיעו למשחקים של נבחרת ארגנטינה, אלא שלעתים אף גרמו לה נזק.
הדוגמא הטובה ביותר הגיעה ברבע גמר הקופה אמריקה. מסצ'ה השאיר את החבורה של סרחיו באטיסטה בעשרה מול עשרה בהארכה, במקום לשמור על יתרון שחקן. אבל הפלא ופלא, החברים שלו שיחקו הרבה יותר טוב בלעדיו ובחצי השעה הנוספת לא הפסיקו לאיים על השער של מוסלרה. טוב, אולי בגלל שלא היה מי שיתקע את המשחק באמצע.
ומה עוד אפשר להגיד על טבס, מחמיץ הפנדל היחיד של ארגנטינה בדו-קרב הצמוד מול אורוגוואי. אבל למה אתם מצפים משחקן שמנג'ס לנו כבר תקופה ארוכה על רצונו לפרוש מכדורגל. במלים אחרות - אם אתה מדוכא מהחיים, למה אתה לוקח פנדל כל כך קריטי? בעצם אשם מי שנתן לו בכלל לבעוט.
עזבו כבר את מסי
ואם כבר בנבחרת ארגנטינה עסקינן, אז אי אפשר להתעלם מהביקורת שנשמעת כלפי מסי וצריכה להישמע כלפי כל אחד אחר בעצם. מסי, כדרכו בנבחרת, עלה שלב אחד נוסף בקופה הנוכחי, בדרך למנהיגות אבסולוטית בארגנטינה. בברצלונה הפריצה שלו קדימה היתה הרבה יותר מהירה, אבל כשיש עליך לחץ של אומה שלמה, התנאים הם אחרים.
אחרי שני משחקים ראשונים באמת בינוניים, בעיקר בשל תיפקודו כחלוץ בודד, הגיע ה-0:3 על קוסטה ריקה, שהיה הצגה נפלאה של מסי. גם בהפסד לאורוגוואי היה מסי השחקן היחיד כמעט בארגנטינה שעשה משהו, אחרי שבישל בגאוניות את השוויון בזמן שכל חבריו עדיין היו בהלם מהפיגור.
אז נכון שזה אמור היה להיות טורניר הפריצה שלו ונכון שישנה תחושה שהוא יכול להוציא יותר, אבל למרות שהוא שוב לא כבש, חייבים להודות שחל שיפור, גם אם מינימלי. למה רק מינימלי? בעיקר בגלל המאמן באטיסטה. בגיל 24 גם דייגו מראדונה עדיין לא עשה שום דבר בזירה הבינלאומית הבוגרת, כך שהעתיד של מסי עדיין מבטיח.
מי זה מנזס?
באטיסטה שיעמם אותנו למוות כשהעלה הרכב עם שלושה קשרים אחוריים, למרות שעומדים לרשותו כל כך הרבה כלים התקפיים, שהיו יכולים לפרק כל הגנה אם היו מקבלים הזדמנות. ואם באסטיסטה הכעיס אותנו, אז בטח שגם המאמן מאנו מנזס, שעשה כל טעות אפשרית בניהול המשחק מול פרגוואי.
קודם כל, לוקאס לייבה מליברפול לא צריך להיות בנבחרת, אבל עזבו את זה. מנזס החליף את ניימאר וביטל למעשה את היתרון ממנו נהנתה ברזיל בשדה המגרש. במילים אחרות - אם המשחק הזה הוגדר על ידי התקשורת הברזילאית כטוב ביותר של הנבחרת תחת מנזס, הרי שמצבנו גרוע מכיוון שגמר מונדיאל הנשים שהתקיים במקביל, היה מעניין הרבה יותר.
האמת, במקרה שלו, האחריות של מנזס פחותה מזו של באטיסטה נדמה כי הוא עדיין עדיף על פני דונגה. ההגנה המזדקנת של ברזיל ספגה יותר מדי שערים, לא מעט בגלל השוער ז'וליו סזאר, שעד לא מזמן עוד נחשב לטוב בעולם. אחר כך גם הגיעו ארבעה מחמיצי פנדלים, כשלהזכירכם מדובר בכמה מהשחקנים הטובים בעולם, כאלה שמרוויחים מיליוני דולרים בעונה. העיקר שבסוף הוא, כמו מרבית שחקניו, האשים את הדשא.
מאז העידן החדש של הקופה אמריקה ב-1975, זו הפעם השניה בלבד שברזיל ו/או ארגנטינה לא מגיעות לחצי הגמר (היחידה והראשונה היתה ב-2001, אז ארגנטינה כלל לא הגיע לטורניר שנערך בקולומביה). האם מדובר במהפכה דרום אמריקנית? אל תהיו בטוחים. בטורנירים האחרונים השתיים האלו נפגשו בגמר וכנראה שבסוף זה באמת עניין של מאמן נכון במקום הנכון. בסוף נשארנו עם הנבחרת של הוגו צ'אבס, עם אורוגוואי היציבה, עם פרו על שני חלוציה ועם פרגוואי על שני חמוקיה. עדיין לא רע, תודו.
לפנייה לכתב/ת 
