מאהל ההזדמנויות
עכשיו פועלת אזעקת אמת חברתית. כדאי להקשיב לצעירים שנמצאים בתחתית האוהל ולהבין שהסדק שנפער מאיים להרעיד את האדמה. ויש מה לעשות: לפתח את הנגב והגליל
במחאת האוהלים המתפשטת בנושא מחירי הדיור הגבוהים במדינת ישראל יש יותר מסיבה אחת לדאגה אמיתית והיא צריכה להדיר שינה מעיניהם של כל מקבלי ההחלטות במדינת ישראל, מהבכיר שבהם ועד לאחרוני הפקידים המקצועיים ובכלל כל תושב ואזרח.
בואו לא נטעה - זו אינה מחאת קוטג' שנייה או זעקת הטיטולים. אם נבחן ונשים לב מי הם המוחים, מקימי האוהלים ויושביהם נבין לאיזה מקום מסוכן ומדאיג מחליקה החברה הישראלית. באוהל אחד יושב לו קצין צה"ל שהשתחרר וקיווה לחיים חדשים, באוהל סמוך זוג צעיר, שניהם עובדים ועומדים במקום, גם סטודנט שאוטוטו יסיים את לימודיו - במקום חלומות הוא בעיקר מדבר על יאוש ולצדם זוגות שאוטוטו יקימו בית בישראל וקיוו להתחלה אחרת, אופטימית יותר. הם מה שמכנים בעגה הכלכלית החברתית, עמוד השדרה של החברה.
מחאת האוהלים - סיקור נרחב ב-ynet
הנה משבר שפוגע באלה שמשתתפים בכוח העבודה, שנושאים בנטל הלאומי, שנלחמים ומתאמצים להגשים את החלום הציוני. עובדים, מייצרים, משלמים מסים, משרתים במילואים, צורכים תרבות, מגדלים את הדור הבא של מדינת ישראל והם בתחתית האוהל. כדאי מאוד להקשיב להם ולהבין שהסדק בחברה הישראלית הוא כבר שבר המאיים להרעיד את האדמה.
לדיור ולבעלות על בית יש משמעות וערך יסוד במנטליות הישראלית. יש בו סוג של גאווה לאומית ואפילו אמירה - הנה אני ומשפחתי נטועים עמוק באהבת הארץ. אין לתלות את האשמה אך ורק בממשלה הנוכחית או לטעון כי היא זו האשמה במצב. במשך שנים רבות סבלה המדינה מחוסר במדיניות ותכנון אסטרטגי לאומי נכון, בכל הנוגע לסוגיית הדיור.
התוצאות פרוסות לפנינו: רכבת הנדל"ן כבר מזמן דוהרת במהירות מטורפת, משאירה מאחור הרבה אנשים שאין ולא יהיה להם סיכוי להיות חלק מנוסעיה. מדיניות המענקים של משרד השיכון פספסה את מטרותיה ויעדיה. אין בה כדי לפתור מצוקתם האמיתית של כל אותם מפגינים ומוחים באוהלי המחאה.
איום גדול והזדמנות גדולה (צילום: בן קלמר)
במשבר הדיור הזה טמונה גם הזדמנות יוצאת מגדר הרגיל, אבל הפתרון האמיתי והנכון דורש אמירה ברורה ואמיצה של ממשלת ישראל. דיור מוזל בהיצע של אלפי יחידות דיור במרכז הארץ יצריך תהליך ארוך כדי להבשיל. אני לא בטוח שזה הפתרון האופטימלי ולא בטוח שלאותם אנשים יהיה את הזמן או את הסבלנות להמתין לכך. ממשלת ישראל חייבת לכנס דיון חירום ולצאת עם החלטות ממשיות ואמיצות: לקבוע את הנגב והגליל כאזורים אסטרטגיים לאומיים. במדינות המערב ובאמריקה הגדולה כבר מזמן הבינו את היתרונות בפיתוח מרכזי אוכלוסיה ויצירת תמריצים משמעותיים, תראו מה קורה במדינות הדרום בארה"ב כיום ותבינו.
אז מה בכל זאת ניתן לעשות?
- עידוד מאסיבי ומשמעותי במענקים לרוכשי דיור באזורי הנגב והגליל.
- השקעות מאסיביות בחינוך וברפואה ותשלום שכר גבוה למורים ומרצים מצטיינים.
- נקיטת מדיניות יוזמת של העברת מרכזי ההיי-טק ומפעלים עתירי ידע לאזורי הנגב.
- להמשיך ולהאיץ את המהפכה התחבורתית לנגב ולגליל, כולל הקמת שדה תעופה בינלאומי בנגב.
- לטפל בבעיות הבדואים והמיעוטים ולפתח איתם תוכנית משותפת.
- לעודד ולהשקיע במיזמי תיירות תרבות ופנאי לאומיים באזור הנגב והגליל - מוזיאונים לאומיים, פסטיבלים ,פארק דיסני למשל, עולם המים ועוד יוזמות שיביאו תיירות ופריחה.
- חידוש חוק הנגב והגליל להקלות במס, לכל היישובים באזור.
אלה הם רק כמה מהמהלכים שניתן לבצע ושיוכלו לגרום לתנועת צעירים לאזורי יעד לאומיים ובמיוחד להשיג דיור במחיר שווה וסביר ולגור בחבל ארץ מיוחד, מרתק עם איכות חיים שאין במרכז.
תושבי הצפון והדרום יודעים שכאשר פועלת אזעקת אמת, כולנו, כמו באינסטינקט, מחפשים מרחב מוגן. ובכן, אזעקת אמת חברתית פועלת עכשיו, היא מהדהדת, תוצאותיה עלולות להחריב את המבנה החברתי השברירי שלנו אבל החלטות אמיצות עשויות להביא את מחאת האוהלים הזאת לאחד מהמהלכים החשובים ביותר של הציונות החדשה.
רוביק דנילוביץ', ראש העיר באר שבע