החשבון החודשי: מעקב קל יותר אחרי עסקאות באינטרנט
ועדת הכלכלה אישרה לקריאה ראשונה הצעה שתקל על המעקב אחרי רכישות בכרטיס אשראי שבוצעו בטלפון או באינטרנט. בלחץ חברי הכנסת, חברות האשראי הבטיחו לקדם את הנושא באופן וולונטרי
ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום לקריאה ראשונה את ההצעה של חברי הכנסת אורי מקלב, יריב לוין ומשה גפני, לפיה, חברות האשראי יחויבו לציין, בדף הפירוט החודשי שהן שולחות ללקוח, אם עסקה מסוימת נעשה במסמך חסר – כמו עסקה טלפונית.
התיקון המוצע בחוק כרטיסי חיוב, נועד לסייע ללקוחות לעקוב אחר רכישות חשודות, ולמנע עוגמת נפש ונזק העלול להיגרם מרכישות כאלה.
עסקה במסמך חסר היא עסקה בין לקוח לבין ספק, שבה לא הוצג כרטיס אשראי, או שאין מסמך המעיד עליה, או עסקה שהמסמך המעיד עליה לא נחתם בידי הלקוח.
בעסקה כזו יכול הלקוח להודיע למנפיק כרטיס האשראי כי הוא לא ביצע את העסקה או שפרטי המסמך הושלמו שלא בסכום שבו התחייב הלקוח ועל המנפיק להשיב לו את הסכום הרלוונטי, תוך עשרה ימי עסקים מיום מסירת הודעת הלקוח. הלקוח יכול לעשות זאת תוך 30 יום מהרגע בו נמסרה הודעת המנפיק על החיוב.
היו"ר שאמה-הכהן אמר כי "ההצעה מוסיפה שקיפות מבורכת לתהליך הרכישה, והיא רגולציה צרכנית אפקטיבית. באפס עלות משיגים תועלת צרכנית רבה". ח"כ מקלב, שהוא יו"ר הוועדה לפניות הציבור של הכנסת, אמר כי הצעת החוק הזו מצטרפת לשורה של חוקים לשיפור השירות לצרכן שנולדים מתוך פניות הציבור. הוא הסביר כי יש הבדל בין עסקאות שהצרכן היה בחנות ו"גיהץ" כרטיס אשראי, לבין עסקאות שנעשות בטלפון או באינטרנט.
"אם זה כל כך פשוט, למה זה מתעכב?"
נציג משרד המשפטים, עו"ד אסף תכלת, אמר בדיון, כי במהלך השנה האחרונה נפגשו נציגי המשרד עם נציגי בנק ישראל וחברות האשראי, על מנת לבחון את הנושא. לדבריו, כדי לפשט את התהליך הוחלט לבצע את התיקון במסגרת חקיקת משנה של בנק ישראל – בתיקון הוראת ניהול בנקאי תקין שמצריכים אישור של הוועדה המייעצת של בנק ישראל והנגיד. עו"ד תכלת הוסיף כי העבודה נמצאת בשלבים מתקדמים וכי אין צורך בחקיקה.
בתגובה לדברי תכלת, אמר ח"כ לוין כי יוזמי החוק נענו לבקשת הממשלה והמתינו למעלה משנה מאז אושרה ההצעה בקריאה טרומית. הוא הוסיף כי מקום התיקון הוא בחקיקה ולא בתקנות, כדי שלא יהיה נתון לשינויים תכופים. נציגת בנק ישראל, עו"ד טל הראל, אמרה כי ישנן בעיות שהחוק לא מתייחס אליהן, כמו למשל על מי מוטלת האחריות למסור את המידע.
היועץ המשפטי של לאומי קארד, עו"ד אוהד מימון, אמר כי החברה תומכת בהצעת החוק אך הסביר כי מנפיק הכרטיס לא תמיד מקבל את המידע מהחברה שביצעה את הסליקה של התשלום. "צריך להסדיר את העברת הפרטים מהסולק למנפיק", אמר. הוא הוסיף כי החברה נערכת ליישום ההצעה באופן וולונטרי, ותוכל לכלול את ההודעה בחשבונות בתוך זמן קצר.
ח"כ לוין הציע לקבוע כי אם המנפיק עשה את כל המאמצים הסבירים להשיג את המידע מהסולק ולא קיבל אותו, הוא יהיה פטור מאחריות. ח"כ לוין הוסיף: "אם זה כל כך פשוט אני לא מבין למה היישום מתעכב כבר יותר משנה". הוא ביקש לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולבחון את המצב בשטח לפני אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית. הוועדה קיבלה את בקשתו של ח"כ לוין וכן את הצעתו להגביל את אחריות המנפיק, ואישרה כאמור את ההצעה לקריאה ראשונה
לפנייה לכתב/ת 
