חלום עליכם: ההופעה של דרים ת'יאטר בת"א
במופע אינטימי, כפי שהוגדר על-ידי הסולן ג'יימס לאברי, דרים ת'יאטר הפגינו חיבה אדירה לקהל הישראלי והוכיחו שהם עדיין בכושר. אפילו המתופף החדש עמד ברף הציפיות הגבוה
המופע של דרים ת'יאטר אמש (ג') היה קטן יותר מהמופע הקודם שלהם בארץ, לפני כשנתיים. עצם העובדה שההופעה התנהלה במתחם סגור ולא באוויר הפתוח העידה על כך. "אנחנו מתכוננים ליהנות מערב אינטימי איתכם", הבטיח סולן הלהקה, ג'יימס לאברי, וקיים - מעבר לכל הציפיות.
- עוד ביקורות וחדשות תרבות בעמוד הפייסבוק שלנו
חברי הלהקה עלו לבמה בביתן 1 הממוזג היטב בגני התערוכה בתל-אביב זמן קצר אחרי שלהקת החימום ירדה ממנה ואחרי שהלהקה הפתיעה ושידרה את קליפ הפארודיה שיצרה בהשראתה הלהקה הישראלית Solstice Coil. דרים ת'יאטר פתחה עם "Under A Glass Moon", אחד ההמנונים האהובים של הלהקה. לאברי, בג'קט עור (אולי כתחליף למכנסי העור הצמודים שחיבב פעם) ומשקפי שמש, כמעט שמעד לרגע על הבמה מרוב התלהבות - אולי בגלל העדשות הכהות, מהן מיהר להיפטר לאחר מכן.
דרים ת'יאטר על הבמה. לאברי על תקן מפעיל בקייטנה (צילומים: דרור עינב)
היו כמה אלפים בקהל, שנראה כי הורכב ממעריצים שרופים של הלהקה. לאברי החווה בידיו אל הקהל כל הזמן, כמעט כמו מפעיל בקייטנה, והקהל, שידע את מילות השירים בעל פה, שיתף איתו פעולה ומחא כפיים לפי הקצב שהכתיב.
עבודת הצוות מורגשת היטב
כשסיים לומר עד כמה הם נרגשים לחזור שוב לישראל, ושהלהקה עוקבת בהערכה אחרי מה שאוהביה בארץ כותבים עליה, דאג לבקש בנימוס (לא בצעקות כמו דייב גרוהל) מבחור שהחזיק שלט ענק שיוריד אותו, כדי שגם אלו שמאחוריו יוכלו ליהנות מההופעה.
הגיטריסט ג'ון פטרוצ'י. חביב הקהל
בניגוד ללהקות רבות אצלן ההופעה מונחת על כתפיו של הזמר בלבד, אצל דרים ת'יאטר מורגשת עבודת הצוות גם על הבמה, כשכל חבריה נהנים מאור הזרקורים באופן שווה. הקהל שאג במיוחד בקטעי הסולו המרגשים של הגיטריסט האגדי ומייסד הלהקה, ג'ון פטרוצ'י. גם הצלע היהודית של הלהקה, הקלידן ג'ורדן רודס, הפתיע כשעזב בשיר "Endless Sacrifice" את עמדת הקלידים המסתובבת שלו, ועבר לקדמת הבמה עם אורגן-גיטרה.
המבחן האמיתי של הלהקה בסיבוב ההופעות הנוכחי הוא לגרום לקהל לקבל את המתופף החדש, מייק מנג'יני, שמחליף את מייק פורטנוי, המתופף הוותיק של הלהקה. פורטנוי היה שחקן מרכזי באולפן ועל הבמה, כחיית הופעות שהיתה יורקת ומשתוללת על סט התופים שלה.
המתופף החדש מייק מנג'יני. לא איכזב
חברי הלהקה אינם מבצעים בהופעות שירים של חברים שעזבו, לא של פורטנוי ולא של הקלידן המקורי קווין מור (שלהקת החימום "Against The Wall" ביצעה קטע משירו, "Space Dye Vest"). אחרי השיר הרביעי, הלהקה פינתה את הבמה למתופף החדש, בסולו תופים שהוכיח שדרים ת'יאטר לא מצאו מתופף, הם כנראה בנו אותו - מהירות התנועות של מנג'יני נראית על-אנושית.
ערב אינטימי עבור הקהל הישראלי
הסולו העביר את ההופעה הישר לקטע האינסטרומנטלי "The Ytse Jam" מאלבום הבכורה. דרים ת'יאטר ביצעו במשך כשעתיים שירים כמעט מכל
אלבום, כשאחד מרגעי השיא בהופעה הגיע עם הביצוע ל-"Through My Words" בו ביצע לאברי דואט קטן עם הקהל, ואחריו עברה הלהקה ישירות ל-"Fatal Tragedy", שניהם מאלבומה המצליח ביותר, "Scenes From A Memory".
בתום 13 שירים וסולו תופים אחד, חזרו חברי הלהקה להדרן עם "Learning To Live" בו עלה לאברי לטונים גבוהים שמריה קארי היתה מתקנאת בהם. השיר האחרון סגר את ההופעה בתחושה שלמרות, ואולי בזכות העובדה שהפעם הופיעה הלהקה בפני קהל קטן יחסית - חבריה נתנו את עצמם עד הסוף.