פרידה מדריק שארפ: ואף מילה על נס ז'לגיריס
הקפטן העשירי של מכבי ת"א תרם כל כך הרבה למועדון הצהוב, החל מלחימה בלתי מתפשרת, דרך מנהיגות יוצאת דופן ועד להגדרת המונח 'קלאץ'' מחדש. פרידה מאחרון המכביסטים
'הבוס', הבעלים הבלתי נשכח של הניו יורק יאנקיז, ג'ורג' סטיינברנר עליו השלום, אמר פעם: "ניצחון זה הדבר החשוב ביותר בחיי, אחרי אוויר לנשימה. קודם לנשום, אחר כך לנצח". קשה להעלות על הדעת הרבה שחקנים/מאמנים/כל דבר אחר, שמתאימים למשפט הזה יותר מדריק שארפ.
הקפטן העשירי של מכבי תל אביב (רשימה מפוארת שכוללת שחקנים כמו טל ברודי, מיקי ברקוביץ' ורלף קליין) תלה ביום רביעי רשמית את נעליו, ולמרות שלכולם היה ברור שקץ קריירת המשחק של הגארד התזזיתי כבר מעבר לפינה, עצוב יהיה לחשוב על מכבי ת"א ללא שארפ במדי הקבוצה.
שארפ עם חבר. הקפטן העשירי של מכבי נכנס לפנתיאון (ראובן שוורץ)
נכון, הוא עוד יישאר שם, איפשהו בין דייויד בלאט לגיא גודס, אך הצגת שחקנים שתחל ללא "מספר שש, קפטיין נאמבר סיקססססססססס, דריק שארפפפפפפפפפפפ", היא לא הצגת שחקנים, יהא הקפטן הבא אשר יהא.
זה שמעל לכל המצופה
שארפ הגיע למכבי ת"א בקיץ 1996, כחלק מפגרת מהפיכה שעברו הצהובים: דורון ג'מצ'י, מוטי דניאל וראדיסב צ'ורצ'יץ' עזבו, דורון שפר, בורקו ראדוביץ', קונסטנטין 'טיטי' פופה ושארפ הגיעו. על פניו, כששלושת האחרונים חתמו, קשה היה לנחש מי מהם יחזיק מעמד ומי לא. על שארפ, כך נראה, אף אחד לא באמת הימר.
מעכשיו, יחד על הקווים. שארפ ובלאט (צילום: אלי אלגרט)
לאחר ארבע עונות של הסתגלות, התלבש שארפ על המשבצת שהיתה משך מספר שנים בידיים של ווילי סימס: גארד מהיר, יצירתי, קלע שלשות טוב פלוס ושומר אדיר.
ובדרך כלל שארפ אהב, כפי שפרנק סינטרה נהג לשיר, לעשות זאת בדרכו שלו. הוא היה מתגנב מאחורי שחקנים וחוטף כדורים, משתטח על הפרקט כבר בחימום, מדבר עם הכדור בזמן זריקת העונשין ולא מוותר ליריבות גם ביתרון 30 כשעל השעון פחות מדקה.
אחרון המכביסטים
מה שמוביל אותי לתכונה החשובה ביותר אצל שארפ. הקפטן הצהוב קלע מהקו בקרוב ל-90 אחוז, צלף שלשות ב-43.3 אחוז ביורוליג, שמר כמו דבק ולא פעם הציג ראיית משחק מרשימה. אך מכל לכל, הוא היה מכביסט.
מכביסט במלוא מובן המילה. שארפ (צילום: אלי אלגרט)
דריק נלחם ללא הפסקה, לעולם לא היה מוותר, היה עושה הכל כדי לנצח, יהא המחיר אשר יהא. הוא היה נותן לך את התחושה כאילו בכל משחק הוא עומד במבחן מחדש. לא חשוב נגד מי, היכן, ובאיזה שלב בקריירה שלו. ככה, רבותי, הופכים לסמל. 
| עונות במכבי ת"א | 15 |
| משחקים | 696 (406 בליגת העל, 290 באירופה) |
| נקודות | 4,417 (2,668 בליגה, 1,749 באירופה) |
| שלשות | 976 (672 בליגה, 304 באירופה) |
| הופעות רצופות באירופה | 195 |
| אחוז קריירה מהעונשין באירופה | 88% (331 מ-377) |
| הופעות בפיינל פור האירופי | 8 |
| הופעות בגמר הפיינל פור האירופי | 7 |
| תארים | 27 (13 אליפויות, 11 גביעי מדינה, 3 אליפויות אירופה) |
| מספר השחקנים ששיחקו איתו במכבי | 104 |
מבט חטוף על הקבוצה הצהובה, בהרכבה הנוכחי ואלו שקדמו לו בשנים האחרונות, מראה על מחסור בולט במכביסטים אמיתיים (מישהו אמר גיא פניני?). יש לא מעט שרוצים, יש כאלו שמנסים, אבל אין רבים שבאמת מצליחים לתרגם את המכביזם לידי ביצוע על הפרקט. בכך, שארפ היה אמן.
נפרד בשלשה
נו טוב, הבטחתי שלא לדבר על אותה השלשה, אבל בכל זאת, רק כדי להבהיר נקודה חשובה. אותו הסל הבלתי נשכח מול ז'לגיריס קובנה ב-2004, היה אמנם חשוב מאין כמוהו. אך גם בלעדיו לדריק שארפ היה מקום של כבוד בהיסטוריה של מכבי ת"א, ואף יותר מזה.
מקום של כבוד בהיסטוריה של מכבי ת"א. דריק שארפ (צילום: יעל שחרור)
שארפ השפיע משמעותית על הפנים של הקבוצה בעשור וחצי האחרונים, בעיקר בזכות המנהיגות שהוא שידר ובאופי שהוא הפגין כשעודד מהספסל, וכשנעמד על שש עם המגבת ביד והפך לאחרון האוהדים.
מעבר לכך, לא מעט סלים חשובים חתומים תחת שמו של שארפ, והרבה מאוד מהלכי הגנה קריטיים רשומים לזכותו. ואין סמלי מכך, שאת הנקודות האחרונות של מכבי ת"א בניצחון יורוליג בקדנציה שלו, שארפ היה זה שקלע, רגע לפני שהצהובים מעפילים לגמר היורוליג. ועוד יותר סמלית העובדה שמדובר בשלשה...
דריק צליחה
כעת, אחרי 15 עונות, 4,417 נק', שלושה גביעי אירופה ו-13 אליפויות, שארפ פונה לדרך חדשה. בדיוק כפי שהיה קשה להמר על עתידו כשהגיע למכבי כשחקן, קשה לנחש כעת איזה מאמן יהיה דריק שארפ, אך אם הוא יצליח להנחיל לשחקניו רבע מהאנרגיות שלו - דייינו.
לפנייה לכתב/ת 
