רובין וויליאמס: לא תמיד חייב להצחיק

רובין וויליאמס, שמקושר אוטומטית בראשם של רבים מחובביו כקומיקאי מוכשר, חוגג היום יום הולדת 60. לכבוד הגיעו לגיל המכובד, רצינו להזכיר שבצד העובדה שהשחקן מצחיק, מאוד, היו לו, ובתקווה עוד יהיו, גם כמה תפקידים דרמטיים בלתי נשכחים בקריירת המשחק בת 34 השנים. באופן לא מפתיע, אלו גם התפקידים שהביאו לו מועמדויות לאוסקר, וזכייה אחת.  

וויליאמס ב"העולם על פי גארפ"

בעיבוד הקולנועי לספרו של ג'ון אירווינג "העולם על פי גארפ" מ-1982, וויליאמס גילן בחן ורגישות את התפקיד הראשי, של גבר הגדל תחת סינרה של אם פמיניסטית, ומנסה למצוא את מקומו בעולם כשהוא מוקף בדמויות אקסצנטריות במיוחד, נשיות ברובן. וויליאמס צעד היטב על הקו הדק שבין המצחיק והמוזר לרציני עד כאב, שהגיע לשיא בסצנת תאונת הדרכים הגרוטסקית.  

וויליאמס משדר מהשטח ב"בוקר טוב וייטנאם"

ב-1987 ב"בוקר טוב וייטנאם" בתור אדריאן, היו לא מעט קטעים משעשעים של ווויליאמס כשדר הרדיו שמבדר את חיילי ארצות הברית במהלך המלחמה שגבתה מהם ומהוייטנאמים מחיר כבד. אולם, אחד מהרגעים הזכורים והחזקים ביותר בסרט, עליו היה מועמד לאוסקר הוא הסצנה אחרי פיצוץ אליו נקלע בשטח. וויליאמס מוריד את המסכה החייכנית, עוקף את מגבלות הצנזורה ומשדר את הנתונים האמיתיים על ההתרחשויות, ההרוגים והפצועים באירוע.  

הפסיכולוג וויליאמס מייעץ ב"סיפורו של וויל האנטינג"

וויליאמס התנסה לא פעם גם בגילום דמויות סמכותיות שאמורות לכוון את הנוער המבולבל. כך ב"ללכת שבי אחריו" בבימויו של פיטר וויר מ-1989, בתור פרופסור ג'ון קיטינג, עליו היה מועמד לאוסקר. וכן ב"וויל האנטינג" כפסיכולוג של מאט דיימון (כלומר, האנטינג), עליו אף זכה. בשני המקרים הוא פועל ככוח מעצב ומרגיע בחייהם של צעירים ועוזר להם להבין מה הם רוצים לעשות כשיהיו גדולים, או לפחות לתת להם מטרה רגעית.

וויליאמס כהומלס אכול טראומה ב"פישר קינג"

ואם כבר במשכילים עסקינן, הוא קיבל מועמדות מוצדקת נוספת לאוסקר בתפקיד פרופסור שירד מגדולה אל טירוף וחיים כחסר בית, בסרט הקאלט של טרי גיליאם מ-1991, "פישר קינג" בו שיחק לצד ג'ף ברידג'ס.  

וויליאמס מקלל ומשתולל ב"סמוצ'י חייב למות"

ומגאונים מטורפים, לרשעים בלתי שפויים. ב"סמוצ'י חייב למות" מ-2002 וויליאמס גילם דווקא את תפקיד האיש הרע, בתור כוכב הילדים ריינבו רנדולף, שפותח במסע נקם פסיכי במיוחד (וקורע מצחוק) נגד מי שתפס את כסאו, הלוא הוא הקרנף החמוד סמוצ'י (אדוארד נורטון).   

אתה עוקב אחריי? וויליאמס ב"לחיות בתמונות"

באותה שנה וויליאמס גילם עוד שתי דמויות על גבולות השפיות והרוע. ב"לחיות בתמונות" בבימויו של מארק רומנק, וויליאמס הוא סימור, עובד בפיתוח תמונות, שנקשר באופן אובססיבי אל אחת המשפחות שאת תמונותיה הוא מפתח. כשהוא חושד שהשלמות שהוא מייחס למשפחה החביבה עליו עלולה להתערער, הוא יוצא מחדר החושך ועוקב אחריהם בפועל.  

וויליאמס רוצח? כן, גם את זה עשה ב"אינסומניה"

שיא הרוע הקולנועי של וויליאמס הגיע ב"אינסומניה" בבימויו של כריסטופר נולן (רימייק לסרט הנורבגי המקורי מ-1997), גם הוא באותה שנה, שם גילם את וולטר פינץ', רוצח קר מזג ומאופק מאוד, שדרש ממנו סגנון משחק שונה מהמזוהה עימו.

הוא מתחמק ועוכר את שלוותו של אל פצ'ינו, הבלש שמתקשה לישון באור הבלתי פוסק של אלסקה, שנשלח כדי לעצור אותו. במקרה הזה רובין וויליאמס לא נסמך על יכולת ההצחקה שלו, במיוחד לא כשהוא מספר בטון קר ומצמרר איך רצח את הקורבן.