על שבט לוי קובע הרמב"ם (רבנו משה בן מיימון), שהם "הובדלו מדרכי העולם (ולכן) לא עורכין מלחמה כשאר ישראל". בני שבט לוי נבחרו להתמסר לעבודת המקדש ולהקדיש את עצמם לגמרי לעבודת ה', ולכן לא השתתפו במלחמות ישראל.

אולם הייתה מלחמה אחת שבה השתתפו גם בני לוי – מלחמת מדיין, שעליה מספרת פרשתנו. לקראת המלחמה הזאת ציווה משה רבנו: "לכל מטות ישראל תשלחו לצבא", וכפי שהסבירו חז"ל שפסוק זה בא לכלול את שבט לוי ביציאה למלחמה. אנו מבינים אם-כן, שמלחמת ישראל במדיין אינה ככל המלחמות, זוהי מלחמת קודש שיוצאת מן הכלל. מה באמת המיוחד כל-כך במלחמה זו, שבה נצטוו גם בני לוי להשתתף?

מלחמת מדיין הייתה שונה מכל המלחמות האחרות. היא לא נועדה לצורכי כיבוש ארצות, אלא מטרתה הייתה "לתת נקמת ה' במדיין". המדיינים התייצבו כנגד הקדוש ברוך הוא והחטיאו את ישראל, והמלחמה בהם נועדה להכרית את אויבי ה'. במלחמה כזאת נדרשו גם בני לוי להשתתף, שכן זה חלק מתפקידו של 'חיל השם' - למלא את "נקמת ה'".

לכן קיבלו גם בני לוי את חלק מכובד משלל המלחמה, בניגוד לשאר המלחמות בהם לא קיבלו שבט לוי מאום. בכך בא לידי ביטוי ייחודה של המלחמה הזאת, שאינה ככל המלחמות, אלא היא "נקמת ה'", ולכן נדרשו בני-ישראל לתת חלק מהשלל לאלעזר הכוהן וללויים, בהיותם "חיל השם".

הרמב"ם קובע בספרו "משנה תורה" דבר נפלא: עניינו המיוחד של שבט לוי – היותו "חיל השם" – שייך לכל יהודי: "לא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש... אשר נדבה רוחו אותו להיבדל לעמוד לפני ה' ולעובדו... הרי זה נתקדש קודש קודשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו". ממש כל אחד מאיתנו שייך לזה. אם-כן ברור, שהאמור בנוגע להשתתפותם הבלתי רגילה של בני לוי במלחמת מדיין, שייכת לכל אחד, בעבודתו הרוחנית: יכול יהודי לחשוב, שהואיל והוא מובדל מענייני העולם והוא מקדיש את עצמו לעמוד לפני ה' ולשרתו, מה לו ולעולם שסביבו! הוא יסתגר בד' אמות של תורה ותפילה ולא יהיה לו עסק עם העולם ובעיותיו. "למה אני צריך להיות אחראי על הסובב אותי? אצלי הכול טוב, וימשיך להיות טוב, והשאר – שיסתדרו..."

מלמדת אותנו הפרשה: בדיוק להיפך, דווקא משום שאתה שייך ל"חיל השם" מוטלת עליך חובה מיוחדת להיות שותף ל"נקמת ה' במדיין" – לנצח ולבטל את מי שעומדים נגד הקדוש ברוך הוא. ומי הם אלו שעומדים נגד ה'? מי הם המדיין של ימינו בהם אנו צריכים להילחם?

מדיין – מלשון מדון ומריבה, פירוד-לבבות ושנאת-חינם. המדון הזה הוא נגד ה' ממש, והוא שגרם את חורבן הבית ואת הגלות המרה הנמשכת עד ימינו אלה. כל מי שרואה את עצמו חלק מ"חיל השם" חייב לעמוד נגד 'מדיין' ולהביא בין יהודים אהבת-ישראל, אהבת-חינם, שהיא המקשרת כל יהודי עם ה' אחד. בכך מחישים את ביטול הגלות, ומיד באה הגאולה האמיתית והשלמה, בביאת משיח-צדקנו בקרוב ממש.

שבת שלום.

הרב אלעזר פרץ הוא מנהל 'מרכז החסד' נתניה, בישראל.