מצוקת הדיור החרדית: גרים במחסנים ובחניונים
השכירות - כמעט כמו בדירה רגילה, הנוף - לחניון התת-קרקעי, כיווני אוויר - אפס. מאות משפחות חרדיות מתגוררות בחניונים ומחסנים שהוסבו לדירות באופן לא חוקי, ולכן גם לא תראו אותם יוצאים לכיכרות. סיור בירושלים של מטה
בעוד שבמקומות שונים ברחבי הארץ יוצאים צעירים לרחבות הערים ומתגוררים באוהלי מחאה זמניים, הרי שבריכוזים החרדיים בבירה נאלצות משפחות שלמות לחיות במחסנים, חניונים ומרתפים - באופן קבוע. מי שרוצה קצת שמש, או סתם אור יום, יצטרך לעלות קצת יותר גבוה מקומה מינוס-ארבע, ובית אמיתי משלהם בכלל לא נראה באופק.
זה קורה בשכונות חרדיות יוקרתיות, כמו הר נוף וגני גאולה, וגם בזולות יותר – מנחת יצחק, מטרסדורף ואחרות.
הסוכות והאופניים פונו מהמחסנים, ובמקומם נכנסו משפחות, לרוב עם ילדים. מחירי השכירות: כמעט כמו בדירות האמיתיות למעלה. בתקרה: בטון וצינורות ביוב חשופים. הנוף: לחניון התת-קרקעי. כיווני אוויר: אפס.
אל תסתכל בקנקן?
שוק הנדל"ן המשגשג הזה של ירושלים הוא, כמובן, לא חוקי. זו כנראה הסיבה לכך שכמעט איש ממאות (ואולי אלפי) הדיירים לא מסכים להכניס אותנו אל ה"בית" פנימה. בפעם האחרונה שזה קרה, הוציאה העירייה צווי פינוי מיידיים לדירות הפיראטיות ושלחה פקחים. על פי השמועה, סיבה נוספת לחוסר שיתוף הפעולה, היא
שכאשר מסתכלים בתוך הקנקן, מגלים שהמחסנים הפכו בעצם לדירות פאר, ואף אחד מהדיירים לא באמת במצוקה. אבל זו רק שמועה.
החרדים לא יעתיקו את מגוריהם לאוהלים בכיכר העיר, אפילו לא בערבי הקיץ הנעימים של ירושלים, אבל המצוקה היא אמיתית. מי שסובלים ממנה בתל אביב ובירושלים הם בערך בני אותו גיל, אלא שבעוד המחאה בתל אביב מונהגת על ידי צעירים לאחר הצבא או הלימודים האקדמיים, רגע לפני המשפחה - הצעירים החרדים צריכים לתת קורת גג לאישה ולילדים. והם רוצים בית משלהם - לא אוהל, ולא אצל ההורים.
לפנייה לכתב/ת 
