ירח חדש לפלוטו
פלוטו אמנם כבר לא כוכב לכת, אבל יש לו ירח חדש. החללית "ניו הורייזון", שאינה קשורה למשרד החינוך של מדינת ישראל, יוצאת לחקור
פלוטו התגלה בשנת 1930 על ידי קלייד טומבו. בגלל גודלו הקטן ומרחקו הגדול אפשר להבחין בו רק באמצעות טלסקופ שקוטרו גדול מ-20 ס"מ וגם אז ייראה בנקודה חסרת ממדים. התצפיות הטובות ביותר על פלוטו נעשו באמצעות טלסקופ החלל על שם האבל שהצליח למפות אזורים בהירים וכהים על פניו. כיוון שממדיו, מסתו ומכאן גם צפיפותו של פלוטו דומים לירחו הגדול של נפטון, טריטון, מניחים ששני הגופים דומים. החללית וויאג'ר 2 חלפה בשנות ה-80 סמוך לטריטון וגילתה עולם המכוסה כיפת קרח ענקית בקטבים וכן גייזרים של חומר כהה הפזורים על פני השטח שלו.
לפלוטו ירח אחד גדול הקרוי כארון. למעשה פלוטו, שגודלו קטן מגודלו של הירח שלנו וירחו כארון, מהווים מערכת הדומה מאוד למערכת של כדור הארץ והירח מבחינת יחסי הגדלים ביניהם. כל הירחים של כוכבי הלכת במערכת השמש למעט כדור הארץ שלנו, גודלם קטן מאוד עד זניח ביחס לכוכבי הלכת אותם הם מקיפים. קוטרו של כארון, 1200 ק"מ, הוא כמחצית מקוטרו של פלוטו ומסתו של כארון היא כעשירית ממסתו של פלוטו (לשם השוואה, קוטרו של הירח שלנו כ-3500 ק'"מ). למעשה פלוטו וירחו כארון מקיפים מרכז כובד משותף המצוי בין שניהם (גם הירח וכדור הארץ מקיפים מרכז כובד משותף אלא שהוא מצוי בתוך כדור הארץ).
לפלוטו התגלו שני ירחים נוספים, ניקס והידרה, בשנת 2005 וגודלם של כמה עשרות ק"מ בלבד. והנה, לפני מספר ימים גילה טלסקופ החלל על שם האבל ירח נוסף, זעיר, המקיף אף הוא את פלוטו. ירח זה הקרוי S/2011 הוא בקוטר הקטן מ-20 ק"מ והוא התגלה תוך כדי סריקה של סביבות כוכבי לכת ננסים שמבצע טלסקופ החלל. גילוי זה חשוב כיוון שהוא מלמד אותנו על אותם גופים המצויים בשולי מערכת ה"קלאסית" בה מצויים כוכבי הלכת (גופים מעבר לנפטון). גופים אלה כנראה נוצרו בשלבים הראשונים של מערכת השמש וכבר כעת יש שם גופים הגדולים מפלוטו עצמו, חלקם מלווים בירחים. כיוון שגילויים של אלה קשה בגלל מרחקם הגדול אין לנו הרבה מידע עליהם וכאשר תגיע החללית ניו הורייזון לפלוטו בעוד 4 שנים (2015) היא תספק לנו מידע חשוב באשר לפלוטו בפרט ולגופים המצויים באזורי הספר האפלים והקפואים של מערכת השמש בכלל.
שחר בווסטה
בד בבד עם גילויו של הירח החדש, הגיעה החללית שחר (Dawn) אל האסטרואיד ווסטה המצוי בחגורת האסטרואידים ונכנסה למסלול סביבו, בו תשהה כשנה לפני שתמשיך לאקס-אסטרואיד הגדול ביותר, כיום כוכב לכת ננסי, הוא קרס. ווסטה וקרס מצויים כאמור בחגורת האסטרואידים המצויה בין מאדים לצדק, קרובים לשמש פי 13 מאשר פלוטו. מהצילום הראשון של ווסטה ששיגרה אלינו החללית התגלה עולם מלא במכתשים, נקיקים ובמצוקים שרובם נוצרו כתוצאה מפגיעת מטאוריטים בפניו אך יתכן שאנו רואים גם התמוטטויות של פני קרקע המאפיינות כוכבי שביט. יש להמתין לתמונות תקריב נוספות כדי לקבל תמונה על עולמות מרתקים אלה.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב- YNET
לפנייה לכתב/ת 
