עמלות הבנקים: 15 שקל בחודש? רחוק מהמציאות
רבים הרימו גבה עם פרסום דו"ח הפיקוח על הבנקים שהציג ירידה מתמשכת בעמלות: "מי לכל הרוחות הם אלה המשלמים 15 שקל ומטה בחודש על עמלות, כשהתשלום המוכר גבוה לאין ערוך?" נראה כי זעם הציבור על יוקר המחייה לא יפסח על הבנקים
נתוני הפיקוח על הבנקים שהוצגו השבוע לוועדת הכלכלה של הכנסת אודות ההוצאה החודשית על עמלות העו"ש, נראים מאוד אופטימיים - עם ירידה של 8% בעלות החודשית הממוצעת. אפילו יו"ר הוועדה, ח"כ כרמל שאמה הכהן (הליכוד) ציין שברקע המאבקים על עליות המחירים, הוא שמח לראות שלפחות עמלות הבנקים נמצאות במגמת ירידה.
גם אנחנו רוצים להתנחם בהקלה על הכיס בים העלויות הגואה במשק, אולם חשוב שהנתונים האופטימיים הללו לא יטעו אותנו ובעיקר לא את מקבלי ההחלטות.
לא פלא שרבים מרימים גבה למשמע הנתונים הללו. לפחות על עצמם הם יודעים שכל חודש יורדים מחשבונם עשרות שקלים, חלקם אפילו לא מודעים לכך, אז מי לכל הרוחות הם אלה המשלמים 15 שקל ומטה בחודש על עמלות? הם שואלים את עצמם.
אכן, הסכומים הללו רחוקים מאוד מסכומי העמלות שרוב הציבור משלם בפועל. דו"ח הפיקוח על הבנקים גם עוסק בעמלות הנפוצות בחשבון העו"ש ולא בעמלות אחרות או עלויות נוספות שאנו נדרשים לשלם לבנק.
בהתחשב בכך שבישראל יש כשלושה מיליון חשבונות עו"ש במגזר משקי הבית (על פי הערכות) והעלות הממוצעת לחודש שהציג הפיקוח על הבנקים עומדת על סך כ-15 שקלים, יוצא כי הכנסות הבנקים מעמלות אלו מגיעות לסכום של 45 מיליון שקל בחודש, או 540 מיליון שקל בשנה. האם זה סך העמלות שאנו משלמים? ממש לא.
בשנת 2010 לבדה עמדו הכנסות הבנקים מעמלות על כ-14 מיליארד שקל. ב-5 השנים האחרונות שילשלו הבנקים לכיסם לא פחות מ-60 מיליארד שקל מעמלות שונות שגבו. חלקם של משקי הבית תופס מקום של כבוד בסל העמלות הזה.
ציבור נאמן ומשלם
אלו סכומים עצומים, אולם הם אפילו לא "הביזנס" העיקרי של הבנקים. החלק העיקרי בהכנסותיהם מקורו ברווח מפעולות מימון, או במילים פשוטות: הריבית על ההלוואות שניתנות לציבור - לחברות ולמשקי הבית.
כאן מדובר בסכומים הרבה יותר גבוהים. בשנת 2010 לבדה עמד הרווח מפעולות מימון ב-5 הקבוצות הבנקאיות הגדולות, על יותר מ-25 מיליארד שקל, וקרוב ל-100 מיליארד שקל ב-5 השנים האחרונות, בכלל המערכת הבנקאית.
גם כאן למשקי הבית מקום של כבוד, או כמו שהיטיב לומר זאת אלי יונס מנכ"ל מזרחי-טפחות, שצוטט בתקשורת לפני כשבוע: "אנחנו רואים יתרון בקמעונות (מגזר משקי בית), שהיא 70% מהמאזן שלנו. אם טעית בניחוש לגבי משק בית, נפלת באחד ממיליון. אם טעית בבוימלגרין - אתה בבעיה". אכן, אצל משקי הבית כמעט ואין טעויות - זה ציבור נאמן ומשלם, גם עמלות וגם ריביות.
לבנקים מאוד נוח להסתכל על המאבק הציבורי בתחום הדיור, עליית מחירי המזון, הדלק, החיתולים ועוד מוצרים, ואף להביע תמיכה מרחוק. הם נהנים לנפנף כל הזמן בדו"ח בנק ישראל כדי לעכב יוזמות חקיקה למיניהן להגבלת או הוזלת עמלות. אבל גם הם צריכים להבין שאנו בעיצומו של מאבק על הכיס. הציבור אינו מסוגל עוד לשאת בנטל התשלומים, וכמי שנמצאים קרוב לכיס של הציבור ואף עמוק בתוכו - מקומם לא ייפקד.
לפנייה לכתב/ת 
