ליושבי האוהלים יש זכויות תעסוקה? לא ממש

• לטורים נוספים של דריה כנף
  

גם דני מוחה: שכר הדירה שלו עלה, שוב, והוא החליט להצטרף למחאת האוהלים בשדירת רוטשילד. בשבוע שעבר הוא ביקש ממעסיקו חופשה של מספר ימים לצורך הלינה בשדירה, אך מעסיקו השיב שעם כל הכבוד למהפכה המתחוללת, בסוכנות התיירות שלו זו העונה הכי "חמה", ואם דני לא יגיע לעבודה במוקד - הוא יפוטר.

• מחאת האוהלים - סיקור נרחב ב-ynet
  

כשבועיים חלפו מאז שדפני ליף וחבריה הקימו אוהל בשדרת רוטשילד, ובמהלכם הלך וגדל מספר הלנים ברחוב, בהתמדה. לרבים מיושבי האוהלים, אני יכולה רק להניח, יש מקומות עבודה מסודרים אליהם הם נדרשים להגיע בשמונה או תשע בבוקר. בכל בוקר.

אבל כאן צצה בעיה קטנה: כי כשאתה מתעורר מוקדם בבוקר עם הנץ החמה, אחרי שישנת בשק שינה, או על שק שינה, בתוך אוהל סגור, או פתוח, בחום התל אביבי, ואין לך דירה קרובה לקפוץ להתקלח בה (כי אין לך כסף לשכ"ד בתל אביב), וגם אין לך רכב, או כסף למונית, בכדי להגיע לדירה הקצת יותר זולה שלך בחולון, או בפתח תקווה, סביר להניח שלא ממש בא לך ללכת עכשיו לעבודה, ושגם אם בא לך, זה לא ממש "ראוי" להגיע ככה למשרד, עייף ומזיע...

ואתה מחליט ללכת על זה עד הסוף, כי מי יעשה את המהפכה אם לא אנחנו? ואתה חי את המחאה, ואתה נשאר שם עוד יום, ועוד אחד, ובערבים מפגין עד כלות כוחותיך, ומתעקש למצות את זכותך הבסיסית ביותר כאזרח במדינה הזו: להניף שלטים, לצעוק בגרון ניחר ולדרוש שינוי, ועכשיו.

כאן לא עובדים

ואז הבוס שלך מתקשר, ושואל מה יהיה. או שזו דווקא מנהלת משאבי אנוש ששולחת הודעת טקסט, ושואלת אם "התחרפנת" שאתה לא מגיע לעבודה?

ויכול להיות שאתה מאלה שדווקא כן הולכים לעבודה, אבל הדבר היחיד שאתה עושה שם זה עדכוני מהפכה בטוויטר, ותמונות של ההפגנה שאתה מעלה לפייסבוק... ולמרות שהפרויקטים תקועים וצריך "לתת עבודה", הדד ליינים שהציב המעסיק נראים לך פתאום טיפשיים: כל הגוף שלך מתמלא באדרנלין ואתה פשוט לא יכול לעצור את עצמך: כזה דבר קורה רק פעם בחיים!

אולי בתי המשפט יתחשבו. דופלקס ברוטשילד (צילום: עופר עמרם)

ועכשיו השאלה היא מה יקרה הלאה: האם למעסיק שלך יהיה מותר לפגוע בשכר שלך, או לפטר אותך, בגלל שאתה לא נוכח? או שמתוקף היותך אזרח יש לך את הזכות הבסיסית להפגין ולהילחם, והמעסיק פשוט יצטרך לבלוע את הרוק ולחכות עד יעבור זעם?

כאן לא שובתים

בשביל להבין את התשובה, יש להבין קודם כל באיזו מסגרת חוקית אנחנו חיים.

ונתחיל באיפה אנחנו לא חיים, וזה בעולם השביתות: יושבי האוהלים אינם נחשבים כשובתים! זהו בהחלט לא המקרה המוכר לנו ממחאות קודמות, בו עובד, או קבוצת עובדים מחליטים להכריז על סכסוך עבודה, לשבות ממלאכתם, ולהביע בכך את מחאתם כנגד המעסיק שלהם, אשר לא מעניק להם זכויות מסויימות (לטעמם): בגזרת השביתות חלים כללי משחק אחרים, שם עומדת לעובדים זכות ההתארגנות, וועד העובדים מעביר הנחיות פעולה מסודרות והצדדים גם מיוצגים משפטית בדרך כלל. העובדים אמנם לא מקבלים שכר בעת השביתה (הם אינם עובדים), אך בסופו של יום ניתן להגיע להסכמה לגבי תשלום שכר חלקי או מלא לתקופת השביתה.

כאן מוחים

ואולם, במקרה הנוכחי, מדובר בהתארגנות ספונטנית, מחאה קולקטיבית שלוקחים בה חלק עשרות אלפי אזרחים, המוחים כנגד השלטון, מוסדותיו ושלל בעיותיו, אך מחאת "מעמד הביניים", כפי שנהוג לכנותה, אינה מכוונת כלפי מעסיק ספציפי!

יתרה מכך, למעסיק הספציפי של העובד השובת, אין לכאורה כל קשר למחאה: הוא לא זה שיצר את בועת הנדל"ן, הוא לא זה שהביא לעליית מחירי הקוטג', והוא גם לא זה שאחראי על מחירי התחבורה הציבורית (במרבית המקרים). אותו מעסיק שמבקש שתבוא לעבודה הוא בסך הכל הבעלים של משרד אדריכלות קטן ברמת גן, מפעיל החוגים בגני הילדים ברעננה או מנהל המפעל באשדוד, והעובדה שאתה לא מגיע בבוקר לעבודה - פוגעת לו ישירות בכיס!

למעשה, ברוב המקרים המעסיק שלך נמנה אף הוא על שכבת "מעמד הביניים" המוחה, וכמוך - כמוהו. שניכם נמצאים באותו צד של המתרס. ודווקא בגלל זה, כל שקל חשוב לו, והוא פשוט לא מוכן לספוג את הימים הללו על חשבונו.

ולענייננו: אם המעסיק של דני יפטר אותו, דני יהיה בבעיה אמיתית. כי אמנם א' זה אוהל, ו- ב' זה בית, אבל פ' זו פרנסה – ובלעדיה לא יהיו לדני לא א' ולא ב'.

האם מותר לפטר עובד מפגין?

ועכשיו השאלה היא, מה גובר על מה:

האם זכויות העובד, שעושה שימוש חוקי לחלוטין בזכות המחאה שלו,

או זכויות המעסיק, שלא מוכן לשאת בתוצאות ובעלויות ההתקוממות?

והתשובה היא לא ממש משמחת: שכן, חוקי העבודה לא מקנים לעובד שום "יום חופש מיוחד להפגנה כנגד הממשל", ודפני ליף וחבריה טרם הוכרזו כ"וועד עובדים". לאור אלו נוצר מצב, שלעובד הבודד שישן במאהל בשדירה אין למעשה כל רשת הגנה חוקית, והוא חשוף להפחתת שכר או פיטורים.

למעשה, האפשרויות הבודדות העומדות בפניו הן לנצל את ימי החופשה העומדים לרשותו, להתפטר, או לחכות שיפטרו אותו...

ימי חופשה

לגבי ימי חופשה, קחו בחשבון שגם אם יש לכם ימים לנצל, עדיין, ההחלטה הסופית לגבי מועד ניצולם היא לא רק שלכם: המעסיק הוא שיחליט אם תוכלו לנצלם כרגע, או לא: עליכם להעביר בקשה מסודרת למעסיק, ובה לבקש מספר מסויים של ימי חופש. במידה והמעסיק יסרב לבקשתכם, כדאי שיהיו לו טעמים הגיוניים וסבירים לכך: למשל, מציבת כ"א חסרה, דד ליינים דחופים, או כניסת פרויקטים חדשים (חלק מההגינות המתבקשת ממנו).

ואולם, כל עוד הבקשה נשללה מטעמים סבירים, כאמור, יהיה לכם אסור לצאת לחופש. במידה ותחליטו להיעדר מהעבודה בכל זאת, זו יכולה להיחשב כהפרת משמעת, שאפילו מצדיקה פיטורים במקרים מסויימים!

במקרה בו המעסיק שלכם מבקש לפטר אתכם בשל יציאתכם לחופשה, בניגוד לדעתו, שימו לב שעליו לקיים לכם שימוע כדין, ורק בכפוף לדברים שיעלו בשימוע, הוא יכול להחליט על פיטוריכם (לינק לטור שימוע). מכל מקום, פיטורים מהיום להיום, או ללא שימוע כדין, הם לא חוקיים וניתן לתבוע פיצוי נכבד בגינם.

לסיכום

כדאי למי שמעוניין לקבל מספר ימי חופש, לנהוג כך:

1. לשלוח מכתב למעסיק ובו לבקש שהוא יסייע לכם להישמע לצו מצפונכם, ושיאשר לכם מספר ימי חופש מוגבל, מיום עד יום.

2. לשמור את הבקשה והאישור (או הסירוב).

3. לחילופין, ניתן לסגור עם המעסיק על ימי עבודה מקוצרים לתקופת מה, או על עבודה מהבית (מהאוהל?). גם במקרה זה, העלו הדברים על הכתב ואם שכרכם נפגע, נקבו בסכומים מדוייקים, למניעת הפתעות.

קחו בחשבון שהחוק מקנה לכם אפשרות לקבוע באופן עצמאי יום חופשה אחד בלבד בשנה, במועד שתבחרו, ללא קשר להסכמת המעסיק. ואולם, ניצול זכות זו מותנה בהודעה מראש של 30 ימים, ולכן סביר להניח שזה אינו פתרון בעבורכם.

כמו כן ובמאמר מוסגר אציין, כי עובד שלא חש בטוב בימים אלו, יכול לקבל אישור מחלה מרופא המשפחה ולהציג אותו בפני המעביד. תחשיב ימי מחלה תמצאו כאן. וכמובן שאם חל עליכם הסכם קיבוצי כלשהו, אשר קובע כללים אחרים, שמיטיבים עמכם, הוא זה שיחול עליכם, ולא הוראות החוק הכללי.

פוטרתי – מגיעים לי פיצויי פיטורים?

במקרה של דני שלנו, המעסיק שלו סירב לתת לו חופש, כאמור, ודני המשיך לגור באוהל ופוטר. מעסיקו מסרב עתה לשלם לו את פיצויי הפיטורים המגיעים לו, וטוען כי דני גרם לנזקים לעסק: הזמנות של לקוחות בוטלו, ונוצר היה עומס יתר על המוקד.

האם דני יכול לפנות לבית הדין ולדרוש את מלוא הפיצויים המגיעים לו? התשובה היא: בהחלט כן. דני יכול לטעון כי לא היה מדובר בהפרת משמעת חמורה, וכי המקרה שלו אינו דומה למקרים הקשים בהם מותר לשלול מהעובד פיצויים (גניבה או הפרת אמון).

אני יכולה רק לקוות כי בימים של מהפכה ומחאה, בית הדין יבין לליבם של המוחים, ולא ייתן יד להפעלת סנקציות קשות שכאלו על עובדים. כמובן שבכדי לגלות כיצד יתפתחו הדברים, יש לבחון כל מקרה לגופו, ואת הכרעת הדין הספציפית בעניין. בהצלחה לכולנו!!

דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.

למאגר פסקי-הדין המלא: www.lawdata.co.il

למאגר פסקי הדין ודיני העבודה המלא: http://www.koloved.net