דיאטה למוח: 7 דרכים לשפר את התפקוד המנטלי

השמנת היתר הפכה כבר מזמן למגפה המאיימת על בריאותנו וחושפת אותנו למחלות שונות. אבל במקביל אליה מתחוללת מגפה נוספת, שלטענת החוקרים לא מקבלת תשומת לב ראויה - אולי מפני שתוצאותיה עדיין אינן ברורות.

• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

מדובר ב"מגפה מנטלית",‬ שמקורה בטכנולוגיות החדשות המציפות אותנו במידע ויוצרות דרישה לריבוי פעולות (מולטי-טאסקינג) ולזמינות מוחלטת ‭- 24/7‬ אלה, סבורים החוקרים, מותחים את התפקוד המנטלי שלנו אל מעבר לגבול היכולת ומפגישים אותנו עם מצבים של חוסר ריכוז, חוסר קשב, דיכאון, דמנציה, אלצהיימר ועוד.

"לטפל בתפקוד המנטלי"

לפני כ‭20-‬ שנה החלו ממשלות רבות לאמץ את פירמידת המזון כמודל לשמירה על תזונה נכונה וכחלק מהמאבק במגפה של השמנת יתר. מתברר שאנו זקוקים לפירמידה דומה שתזכיר לנו כיצד לשמור על התפקוד המנטלי שלנו. החדשות הטובות הן שאפשר לטפל בתפקוד המנטלי ואף לשדרג אותו. כך טוענים החוקרים ד"ר דיוויד רוק, מנכ"ל ‭,NeuroLeadership Institute‬ ופרופ' דניאל סיגל מבית הספר לרפואה באוניברסיטת ‭,UCLA‬ שחברו יחדיו ליצור את מה שהם מכנים "פירמידת המוח".

הפירמידה שלהם מורכבת משבע פעילויות מומלצות, המספקות את הצרכים הבסיסיים ל"תזונה המנטלית" של מוח האדם ושומרות, לטענתם, על בריאות מנטלית אופטימלית בחיי היומיום.

"הרעיון של דיאטה מנטלית הוא רעיון מצוין‭,"‬ אומר פרופ' דניאל מיכאלסון, פרופסור לנוירוביולוגיה מאוניברסיטת ת"א ומנהל מכון רבין לנוירוביולוגיה. "זו הפעם הראשונה שחוקרים התפנו לאסוף כמה פעילויות שאותן מוצע לבצע באופן תדיר כדי לשפר ולשמור על התפקוד המנטלי.

"למרות שלא כל הסעיפים מוכחים מדעית, האריזה של הסעיפים כעסקת חבילה היא קונספט נכון, כי אנשים רגילים לחשוב ברמה של נוסחאות ורצפטים‭."‬

להשתמש או לאבד

אז מהן שבע הפעילויות המנטליות היומיומיות החשובות שנמצאות ב"פירמידת המוח"?

1. מיקוד ואתגר: שימת דגש על מיקוד מרבי במשימות ובאופן שבו אנו מציבים מטרות ופועלים להשגתן, ועל התמודדות עם אתגרים המפעילים קשרים עמוקים במוח. "מדובר בסעיף נכון וחשוב‭,"‬ אומר פרופ' מיכאלסון. "כמו הרבה דברים בחיים הביולוגיים, העיקרון של המוח הוא ‭.it Use it or Lose‬ אם אתה לא משתמש ביכולת שניתנה לך, היא מתנוונת.

הרעיון בסעיף הזה הוא שבכל גיל אדם צריך לאתגר את המוח במהלך היום. למשל, פתירת בעיות, השגת מטרות, הגעה ליעד, פתירת בעיות טכנולוגיות ועוד. כשאנשים חושבים על פנסיה, למשל, הם חושבים על תקופה שבה הם לא יעשו כלום. הדיאטה הזו טוענת שזה לא נכון לא לעשות כלום, מפני שמוח האדם הוא כמו מכונית - אם היא לא נוסעת הרבה זמן, היא מתקלקלת".

2. משחק: אם נפנה זמן לעצמנו להיות ספונטניים ויצירתיים, ליהנות ממשחק ומחוויות חדשות, זה יסייע ליצירת קשרים חדשים במוחנו. "ילדים יודעים שהם צריכים לשחק, והמשחק הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלהם‭,"‬ מסביר פרופ' מיכאלסון. "אבל מבוגרים לא יודעים שהם צריכים לשחק. כאן טוענים החוקרים שיש חשיבות לזמן שבו אתה נהנה ממשחק, משתחרר ונותן מקום ליצירתיות. סעיף זה בא כדי לאזן את החלק של המיקוד".

3. קשרים חברתיים: התחברות והתקשרות עם אנשים אחרים (רצוי פנים אל פנים ולא באופן וירטואלי) הן פעילויות המחזקות את המעגל החברתי של מוחנו. "בפעילויות אלו יש אלמנט רגשי‭,"‬ אומר פרופ' מיכאלסון. "אם לא תהיה לך פעילות רגשית, אתה תאבד את המיומנות הרגשית-חברתית שלך ובהמשך גם מיומנויות אחרות".

4. פעילות גופנית: עיסוק בפעילות ספורטיבית, רצוי אירובית, מחזק את מוחנו באופנים רבים. "המוח הוא האזור שצורך הכי הרבה אנרגיה ביחס למשקל בגוף‭,"‬ מסביר פרופ' מיכאלסון. "פעילות גופנית מעודדת זרימת דם טובה לכל האיברים, וביניהם לכלי הדם במוח. הדם מספק למוח את המרכיבים הטובים וגם מסלק את הפסולת הלא רצויה. הפעילות גם מגבירה תהליכים של אנרגיה וחילוף חומרים שמיטיבים עם המוח".

5. מדיטציה: פרק זמן שבו אנו מתרכזים בתחושות הפנימיות שלנו, במראות, ברגשות ובמחשבות מסייע למוחנו ליצור אינטגרציה טובה יותר.

‭.6‬ בהייה: בהייה ללא התרכזות וללא מטרה מסוימת משחררת את התודעה ומאפשרת לה לנדוד - כך אנחנו מסייעים למוח שלנו למלא את המצברים מחדש. "גם מדיטציה וגם בהייה אינן מובנות מאליהן בחברה המערבית‭,"‬ אומר פרופ' מיכאלסון. "העובדה שהחוקרים מציבים אותן כדרישה אוניברסלית לשיפור מצבו המנטלי של האדם, יש בה מן החידוש".

7. שינה: מאפשרת למוח את המנוחה שלה הוא זקוק כדי להטמיע דברים חדשים שלמדנו ולהתאושש מחוויות היום.

'מדיטציה ובהייה לא מובנות מאליהן בחברה מערבית' (צילום: shutterstock)

למצוא את המינון הנכון

החוקרים רוק וסיגל אינם מציעים מתכון ספציפי לבריאות מנטלית, מפני שכל אדם שונה מרעהו. העיקר, לדבריהם, הוא להיות מודע לקשת הרחבה של פעילויות מנטליות חשובות והכרחיות. לגרסתם, כמו שאנו מקפידים לצרוך מזונות בעלי ערך תזונתי גבוה, עלינו להבטיח - לפחות כל כמה ימים - להכניס את המרכיבים הנכונים לתוך "פירמידת התזונה המנטלית" שלנו.

"ניתנת כאן הצהרה שמציעה לאנשים להתחיל לחשוב במושגים של ייעול פעילות המוח‭,"‬ אומר פרופ' מיכאלסון. "מה שיפה זה שבעצם כל אחד מהסעיפים האלה מודגש בתרבויות שונות בעולם. המיקוד, למשל, מודגש בתרבות האירופית הקלאסית, המדיטציה שאובה מן הבודהיזם והמזרח, קשרים חברתיים מתקשרים לשנות ה‭60-‬ ולאסכולת ברקלי, ואילו פעילות גופנית, משחק ושינה נחשבים למשמעותיים עוד מקדמת דנן. פן נוסף, שלא הוזכר בשבעת העקרונות הללו, הוא לשמור על גישה אופטימית, שלפי מחקרים מועילה לבריאות המנטלית‭."‬

האתגר העיקרי, לדבריו, הוא לקחת את כל אחד משבעת הסעיפים, לתת להם מינון ולקבוע את הפרופורציה. "החוקרים הגדירו את הפעילויות החשובות, אך עדיין לא הגדירו את המינון המומלץ. אני מאמין שכל אחד ימצא את המינון הנכון עבורו והמתאים לאורח חייו ולנטיותיו.

"למשל, זמן לעצמי הפנימי וזמן בהייה הם פעילויות יותר פסיביות לעומת זמן מיקוד וזמן פיזי, ולכן אנשים יוכלו לדעת שהם צריכים לשמור על איזון מתאים ולהכניס מודעות לדברים החשובים".

"המדע עדיין לא הגיע לנוסחה שיכולה לשמר את תפקוד המוח‭,"‬ מסכם פרופ' מיכאלסון. "אנשים בתקופתנו סובלים מדיכאון, מהפרעות קשב וריכוז וממחלות דמנציה ואלצהיימר למיניהן. אבל כאן יש הצעה לעשות את ה'דיאטה' הנכונה - כמובן במגבלות הביולוגיות.

"כל הפעילויות הנזכרות בפירמידה הזו עוזרות להגביר ולמשוך לזמן רב יותר את התפקוד התקין של המוח ושל הנשמה ואמורות לדחות הופעה של מחלות כמו אלצהיימר - ולכן מדובר ברווח נקי".