אתם תצעדו עם מרזל, אנחנו נבשל מהפכה ביפו
אנשי קדימה והעבודה יכולים לצעוד שלובי ידיים עם ברוך מרזל, כי מצא מין את מינו. אנחנו נבשל באוהלנו ביפו את מהפכת "החזית הדו-לאומית לצדק חברתי ופוליטי מהנהר ועד הים"
אין אדם שדם מהפכני זורם בעורקיו שהמאבק של השבועות האחרונים לא מרגש אותו ואין אחד מאיתנו שלא מקווה שאולי הסדק שנפרץ במבנה האידיאולוגי הישראלי, יוכל לפתוח את לבבות הישראלים גם לדיכוי רב השנים של הפלסטינים אזרחי המדינה ותושבי השטחים הכבושים.
בכל פעם שאני שומע את הסיסמה: "אנחנו לא פוליטיים" ו"כאן גרים יחד ימין ושמאל", אני מתמלא חרדה, כי בישראל, דווקא הביטוי אנחנו לא פוליטיים, הוא הקוד האידיאולוגי והפוליטי האומר: הפלסטיני, מחוץ למשחק, גם אם הוא אזרח ישראל. כך היה בעצרת הגדולה של הקהילה ההומו-לסבית לאחר הרצח המתועב בתל-אביב, כאשר ראשי הקהילה לחצו את ידו של ביבי, אך לא נתנו לח"כ ערבי לדבר, וכך גם עכשיו - אבל הפעם אפשר גם אחרת.
גולשים, מומחים ואנשי שטח כותבים - בערוץ הדעות
מחאת האוהלים - סיקור נרחב ב-ynet
מדברים על זה בפורום מחאת האוהלים
במאמרו ב-ynet, היכה פרופ' נסים קלדרון על חטא בשם השמאל הישראלי על שדיבר תמיד על שלום ולא דיבר על צדק. הוא רק שכח לציין שהוא מדבר אך ורק בשם השמאל הלאומי. סיסמת השמאל הרדיקלי מאז ומתמיד היתה: "אין שלום בלי צדק". זה היה נכון כשצעדו עם הפנתרים השחורים וזה נכון היום כשהם חוזרים לדרום תל-אביב כדי להגן על העובדים הזרים והפליטים לאחר מאבקים מתישים בבילעין ונעלין לצדם של כפריים שאדמתם נגזלת.
אותו שמאל אמיתי, הוא היושב כבר כמעט שנה באוהלי מחאה בלוד רמלה יפו ושייח ג'ראח, בשיתוף ובסולידריות עם חבריהם למאבק וכך בלי משים מקימים קהילה דו-לאומית שוויונית הנאבקת יחד נגד הריסות בתים של משפחות קשות יום שילדיהן נזרקים לרחוב, מאבק משותף למען צדק חברתי ופוליטי לכל.
עכשיו מבינים צעירים ישראלים רבים על בשרם מה המשמעות של להיות בלי בית. אולי עכשיו - בעודם מביטים בזעם על מגדלי אקירוב המסמלים את העושק - הם יתפנו גם להביט למטה בסולידריות לאלו שהיו תמיד עשוקים, לאלו שבמאבקם על הבית, נעצרו ונורו באש חיה. אולי משדרות רוטשילד הם ילמדו להושיט לפלסטיני יד לצדק לפני שהם מושיטים לו יד לשלום. בינתיים, לא רק שאין הושטת יד אלא יש שתיקה רועמת.
אם צריך לתמצת את המאבק הפלסטיני העממי, אפשר לכנותו "המאבק על הבית". המאבק בבילעין הוא מאבק על הבית, גם בשייח ג'ראח נאבקים על הבית, המאהל בלוד העומד כבר חצי שנה אחרי ש-60 ילדים נזרקו לרחוב הוא מאבק על הבית. יום האדמה הוא מאבק על הבית, הזכות לפליט לחזור לביתו הוא מאבק על הבית.
בפברואר השנה קראתי במדור זה לישראלים להצטרף למהפכת היסמין, כדי לעזור לייצר אפשרות של מזרח תיכון חדש צודק צעיר ודמוקרטי. כדי לקחת חלק ברוח כיכר א-תחריר, אנו חייבים לחשוב מעבר לחשיבה הלאומית. לכן כאשר עבד אבו שחאדה וחבריו הקימו את המאהל הדו-לאומי למען זכויות הדיור של הפלסטינים כקהילה מנושלת ביפו, מיד מצאתי בו תקווה.
כאנסים שמפגינים למען זכויות האשה
אין זה דבר של מה בכך לפלסטיני מיפו להקים אוהל דו-לאומי. רבים מהפלסטינים חושבים ובצדק, שכל עוד אחיהם כבושים ושהחוקים והתקנות של מדינת ישראל משרתים את הגזל המתמשך של אדמה פלסטינית והעברתה לידיים יהודיות תוך ריסוק הרוח הפלסטינית, אין הצדקה למאבק משותף. עם כל הכבוד לחבר'ה מרוטישלד, מאבק המתעלם מהבעיה הפלסטינית לא יכול להיות מאבק לצדק.
אני מודה לאנשי יפו על עצם הקמת האוהל דו-לאומי שיש במהותו סוג של קפיצה של אמונה. ייתכן שאם מארגני מחאת האוהלים יוסיפו לדרישותיהם גם חוק להקפאת הריסות בתים וחוק איסור גזל אדמה על בסיס לאומי בכול המרחב מהנהר לים, יותר פלסטינים יצטרפו למאבק משותף שהחבר'ה של יפו הימרו עליו.
כפי שראשי המחאה אמרו לראש הממשלה: ניפגש למו"מ רק עם מצלמות, כך אנו אומרים: ניפגש איתכם ברוטשילד, רק אם יש לכם דרישות ספציפיות לתיקון העוולה כלפי הפלסטינים משני צידי הגדר. אתם אכן תאבדו קהלים רחבים, אך אין ברירה, כי אם לא תפעלו על פי מידת הצדק הכללית, המחאה תיגמר רק בשיפור מעמדם של בני המעמד השליט. או גרוע מכך, המחאה תיפול כפרי בשל לידי אנשי הימין שהתנחלו ברוטשילד, המשולים לאנסים המצטרפים להפגנה לזכויות האשה.
בזמן כתיבת מאמר זה התפרסם שחברים מקדימה והעבודה חתמו על חוק המדיר את השפה הערבית מהיות שפה רשמית ומעמיד בחוק, עדיפות למדינה היהודית על פני המדינה הדמוקרטית. לכן בשבת, יהודים המאמינים בצדק ודמוקרטיה לכל, יצעדו בערבית לצד אחיהם הפלסטינים. ואנשי קדימה והעבודה יכולים לצעוד עם ברוך מרזל שלובי ידיים, כי מצא מין את מינו. אנחנו, בינתיים, נבשל באוהלנו ביפו, את המהפכה הבאה של "החזית הדו-לאומית לצדק חברתי ופוליטי מהנהר ועד הים".
גולשים מוזמנים להציע טורים בנושא המאבק החברתי: opinions@y-i.co.i
לפנייה לכתב/ת 
