חמור בחלוק לבן

הבדיחה הולכת כך: מה קורה אם מכניסים חמור לשנה ראשונה בבית ספר לרפואה? והפאנץ': חמור עם חלוק לבן. מקור הבדיחה הוא הפער הגדול שבין דרישות הסף הגבוהות של קבלה ללימודי רפואה לבין אחוז הנשר הנמוך יחסית בהמשך. האתגר המרכזי הניצב בפני פרח הרפואה לאורך 6 וחצי שנות לימודיו הוא שינון והקאה חוזרים ונשנים של החומר לפני כל בחינה.

מדוע אם כך מקשים כל כך על הקבלה? התשובה ברורה לכולנו: הכשרת רופא היא תהליך רב-שכבתי ומורכב. הלימוד שולייתי (apprentice-like) ומבוסס על חומר הגלם האנושי - הרופא לעתיד, הניחן ביכולת לבצע שימוש מושכל בכמות ידע עצומה. הריפוי אינו מעשה מכני-אוטומטי אלא מותאם למטופל. הקשר בין רופא מצוין לבין גיליון הציונים בבית הספר לרפואה - מקרי בהחלט.

מתמחים, גולשים ופעילי שטח כותבים - בערוץ הדעות

רופאים הם בני אדם, ולוקים באותן חולשות כמו כולנו: חוסר סבלנות - בעיקר בזמן עייפות קיצונית - הדאגה בראש ובראשונה לעצמם ולמשפחתם ורדיפה אחר האושר. ארשה לעצמי להניח שאצל חלק לא מבוטל מאיתנו הרצון לסייע לזולת מהווה אחד מגורמי המשיכה למקצוע.

מה רוצים המתמחים? להמשיך לעסוק במקצוע בו בחרו פעם מתוך שליחות מבלי שמשפחתם תשלם את המחיר, להגביל את מספר המשמרות ונפקדותם מהבית לרמה שפויה ולהשתכר שכר שעה המבטא את מצוינותם ואת ההשקעה רבת השנים - 7 שנים וחצי עד תחילת ההתמחות ועוד 4-7 שנים עד לתואר מומחה. העלאת שכר השעה מ-21 ל-50 שקלים לשעה לרופא מתמחה מתחיל תקפיץ את משכורתו בפחות מ-50% - משום שרוב השכר כיום אינו מגולם בשכר השעה אלא בתוספות שונות ומשונות. השכר המשולם כיום למתמחה נע בין 11,000 ל-16,000 שקלים לפי היקף עבודה שבועי של עד 100 שעות שבועיות - כן, מה ששמעתם!

רובכם מכירים את פנינו טרוטות השינה מהמפגש הלילי האקראי בחדר המיון או במחלקות האשפוז, אם כמטופלים או כבני משפחה, ופגשתם בנו כורעים תחת הנטל הבלתי אפשרי של עומס הפניות במיון או הקבלות במחלקה - קל להזדהות עם מצוקת המתמחים. קל גם להפנות אצבע מאשימה לרופאים המומחים, ששכרם - כך לפי נתוני האוצר - מרקיע שחקים והם איבדו עניין בבית החולים הציבורי ומקדישים את רוב זמנם אחר הצהריים לקליניקה הפרטית.

יש פתרון למשבר. מתמחים מפגינים (צילום: צפריר אביוב)

אל לנו להיות תמימים: המומחים והמתמחים נמצאים באותה סירה רעועה ודולפת. כבר עשרות שנים שלא תיקנו את אותה הסירה, והממשלה ממשיכה להצליף ברופאים החותרים בה. מומחה יכול להרוויח בשעת עבודה סכום השקול ל-3 עד 4 ימי עבודה בשרות הציבורי. חלק מהרופאים אינם עומדים בעומס הכפול ומוותרים כליל על העבודה כפויית הטובה במערכת הציבורית לטובת העבודה הפרטית. אנחנו, כאזרחים המסתמכים על השרות הציבורי, מפסידים.

יש פתרון - שב"ן

אז כיצד ניתן לשלם תוספות כל כך מרחיקות לכת על מנת לשמר את כוח האדם האיכותי בבתי החולים, להגדיל את נוכחות המומחים בבתי החולים מעבר לשעה 15:00 ולחזק את המחויבות של הרופא המומחה לפעילות בבית החולים ללא צורך בהשתכרות נוספת? התשובה פשוטה - ובמילה אחת שב"ן (שרות בריאות נוסף) - לאפשר ל"ביטוחים המשלימים" לפעול בתוך בתי החולים פושטי הרגל. קרוב ל-80% מכלל האוכלוסייה בישראל מבוטחת ממילא בביטוח כזה. הכסף שמתגלגל כבר במערכת יושקע בחזרה באופן חלקי בבתי החולים הציבוריים. כך יוכלו בתי החולים לשמר את כוח האדם האיכותי שהכשירו, לשדרג את התשתיות ואת השרות לכל המטופלים.

כיום מהווה מערכת הרפואה הציבורית בבתי החולים פרה חולבת לכלל מערכת הבריאות: מכשירה את הרופאים ויתר הצוות הרפואי, מחזיקה בכלל הציוד הרפואי היקר בחדרי הניתוח ובמכונים השונים במימון משלם המיסים ומטפלת בחולים הקשים ביותר (אלה שלא מגיעים לבתי החולים הפרטיים). כל זאת כשידיה קשורות והיא אינה יכולה לעשות דבר אל מול בריחת המוחות ונפח הפעילות הרווחי יותר - הזולג לבתי החולים הפרטיים - שבהם לרוב המטופלים משלמים רק השתתפות עצמית לביטוח המשלים. כזה שיש לרובכם.

כולנו חוששים מרפואה לא שוויונית בתוך המערכת הציבורית, אלא שנוכחות מסיבית של רופאים בכירים בבית החולים בשעות הערב - מצב שיתאפשר אם יוטמע השב"ן גם בבתי החולים - תסייע גם לקשישה שנותחה בבוקר, משום שהרופא הבכיר שנכח בניתוח שלה יישאר עד שעה מאוחרת בתחומי בית החולים.  גם הרופא התורן חסר הניסיון יוכל להסתייע בגיבוי של רופא בכיר הנוכח בשטח לאורך חלק משמעותי יותר מהיממה. כמתמחה בבית חולים, אין זה מתפקידי להציע למשרד האוצר מקורות מימון, ורוב המתמחים הצועקים היום את צעקתם מאסו מזמן מלתת הסברים או להצטדק. הם צועקים ללא בושה שהם דואגים כעת לעצמם ולמשפחתם.

את הרופאים ומשפחותיהם, שחשים את המציאות יום יום על בשרם - לא ניתן להוליך שולל. זו בדיוק הסיבה שצריכה להדיר שינה מכל אזרח ואזרח במדינה שלנו: כי יום אחד גם אתם עשויים להגיע לחדר המיון ולפגוש שם חמור בחלוק לבן.

ד"ר עומר וולף, מתמחה במרכז הרפואי אסף הרופא.

גולשים מוזמנים להציע טורים בנושא המאבק החברתי: opinions@y-i.co.i