לא רק מוזיקה: MTV כבר בת 30

החודש חוגגת MTV, רשת ערוצי המוזיקה הגדולה בעולם, 30 שנה. הרשת, שהחלה עם שידורי קליפים מסביב לשעון, הפכה במשך השנים ליצרנית תוכן בפני עצמה עם עשרות תוכניות ומותגים שהפכו לחלק מעולמם של ילדי שנות השמונים והתשעים. החל מ- Beavis & Butthead ועד ל- Jackass הרשת הצליחה למתוח את גבולות הטעם הטוב, בעוד היא פותחת את הדרך לכל אלו שהגיעו אחריה ומולידה ז'אנרים חדשים שיזכרו לה לנצח, כמו הריאליטי.

למרות קהל היעד הדומה, החיבור לעולם המשחקים לא היה בהכרח טריוויאלי: בשנות השמונים השליטה העיקרית בסצינה הייתה נינטנדו, עם חוקים נוקשים מאוד בנוגע למה שמותר ואסור להראות במשחק. המשחק היחיד של MTV שנוצר עבור ה- NES, והגיע גם לאפל ולדוס, התבסס בכלל על שעשועון טריוויה בשם Remote Control שבמהלכו נשאלו המתמודדים שאלות על סדרות טלוויזיה, סרטים וכמובן מוזיקה.

למרות שכמו בסדרה עצמה, השאלות הוגשו בצורה קומית, המשחק לא כלל את כל הסיבובים המיוחדים מהתוכנית, כמו זה שבמהלכו המתמודדים נאלצו לתפוס חטיפים שונים ומשונים מהאוויר. נראה שהרעיון לגוון את המשחקיות באמצעות מיני משחקים עוד היה צריך להתבשל כמה שנים טובות.

Beavis & Butthead – לא לגמרי מסריחים

אם נדלג כמה שנים קדימה בהיסטוריה של MTV, השם שיעלה אצל הוותיקים הוא Beavis & Butthead, צמד הצעירים שכמעט ורשמו פטנט על המושג "בדיחות פלוצים" והסריחו את הדרך לכל אלו שבאו אחריהם (במיוחד קרטמן וקני).

בתקופת ה-16 ביט (שנות ה-90) נוצרו שני משחקי BnB עבור הסופר נינטנדו והמגה דרייב שלמרות שמם הזהה היו שונים למדי: זה לסופר נינטנדו היה משחק ריצה קפיצה פשוט ורפטטיבי, בעוד המשחק למגה דרייב ניסה להוסיף גם אלמנט של איסוף חפצים ושימוש בהם במקומות הנכונים על מנת להתגבר על מכשולים, משהו שאולי היה יכול להיראות מקורי אם סדרת דייזי הביצה לא הייתה עושה אותו שנים קודם לכן על האמיגה. שני המשחקים לא ממש זכו להצלחה למרות המיתוג החזק שלהם.

די מפתיע, אבל המשחקים הטובים ביותר של Beavis & Butthead דווקא יצאו למחשב האישי, כאשר הידוע מכולם היה Virtual Stupidity. ההימור - לבנות קווסט מושקע עם הדיבוב המקורי מסדרת הטלוויזיה - הוכיח את עצמו כמשתלם ואפילו רמת הקושי הייתה מכובדת יחסית לז'אנר ולא יצרה את התחושה שהמשחק מנסה לפנות למכנה המשותף הנמוך ביותר. בין האזורים השונים במשחק שולבו גם מיני משחקונים ביזאריים כדוגמת יריקת מוחטות על מנהל הבית ספר ושריפת ג'וקים עם זכוכית מגדלת.

באופן מעורר השתאות הצליחו לדחוף לקומפקט הבודד של המשחק אפילו כמה קליפים אמיתיים בליווי פרשנות פרודית של הצמד, ממש כמו בסדרת הטלוויזיה. גם אם לא ממש ידוע עד כמה המשחק הצליח מבחינה כלכלית, ברבות השנים הפך לידוע מאוד ו- MTV עדיין מציגה באתר שלה מספר משחקונים ממנו בגרסאות פלאש.שווה לבדוק (לקראת השליש האחרון של העמוד, בחרו להישאר באתר האמריקאי).

כמו תמיד בחיים, מהפסגה אפשר רק לרדת: אחרי אוסף נפרד של משחקונים עם שלושה מיני-משחקים חדשים (ולא גאוניים במיוחד), משחק מיני גולף חסר השראה, חבילה של אייקונים, רקעים ושומרי מסך ואפילו משחק טריוויה, שיצאו כולם במהלך שנתיים בלבד, נראה היה ש- Viacom (המפתחת) התלהבה אולי קצת יותר מדי. ניסיון ליצור קווסט נוסף על פי הסרט, Beavis & Butthead Do Americaלא הצליח לשחזר את ההצלחה של קודמו: הגראפיקה אמנם הייתה כבר ב- SVGA (ה- HD של הימים ההם), אבל רמת הקושי ובעיקר האורך הזניחים של המשחק הפכו אותו לפריט לאספנים בלבד.

עליית הריאליטי

עם הכניסה לעשור החדש, MTV חזרה לדחוף את ז'אנר הריאליטי ונספחיו לקדמת הבמה, גם במשחקים. Pimp My Ride לדוגמה, התבסס על התוכנית שבמהלכה אנשים משפצים מכוניות ישנות. גם אם בטלווזיה זה נראה טוב, צריך הרבה מאוד תחכום וכושר יצירתיות כדי להפוך את הקונספט למשחק טוב, משהו שכנראה קצת היה חסר למעצבי המשחק. גרסת ה- PSP נקטלה בצורה חריפה במיוחד בביקורות עקב התכונה שלה להיתקע ולהרוס את קבצי השמירה.

Celebrity Deathmatch היה משחק מכות שניסה לחקות את סדרת WWE המפורסמת, רק עם גרסאות פארודיות של סלבס במקום מתאבקים. בסדרה עצמה השתמשו בפלסטינה וייצרו מראה שונה ויוצא דופן, אבל מעט מאוד מזה נותר במשחק שהגראפיקה שלו די עלובה גם יחסית ל- 2006.

המותג האחרון שזכה לגרסה אינטראקטיבית יהיה מוכר יותר לרובנו, מדובר בחבורת Jackass המפורסמת המנסה למצוא דרכים חדשות לאתגר את סף הסבל האנושי באמצעות ביצוע פעלולים מגעילים יותר ופחות ובעיקר חסרי כל פואנטה לחלוטין (שחיה עם כרישים היא רק מתאבן בעבורם). גם במקרה הזה, למרות הפוטנציאל, מדובר בסך הכול באוסף משחקונים די סטנדרטי ובהתאם גם זכה המשחק לביקורות פושרות, מה שאומר שהוא עדיין נחשב לקצת יותר טוב משני המשחקים שהוזכרו לפניו.

ואולי בכל זאת קצת מוזיקה

למרות שבסקירה הנוסטלגית הזו התרכזנו בעיקר במשחקים שמבוססים על מותגי הערוץ, חשוב לזכור שלצד אלו הייתה לתאגיד Viacom (בעל השליטה בערוצי MTV), החל מ- 2006, גם חטיבה שעסקה בהפצת משחקים בשם MTV Games. בשלב מסוים חטיבה זו קנתה את הרמוניקס ושיווקה את כל סדרת רוק בנד - שזכתה בשיא אופנת משחקי המוזיקה להצלחה אדירה. עקב ירידת קרנו של הז'אנר, החטיבה נסגרה בסוף 2010 לאחר שחרור Dance Central לקינקט.

העתיד טמון בסלולר ופייסבוק?

סגירת חטיבת MTV Games מצד אחד והקושי ליצור משחקי AAA טובים המבוססים על סדרות וסרטים מצד שני (תשאלו את סגה) לא מותירים לכאורה הרבה תקווה. עם זאת, המעבר למשחקי קאז'ואל ובעיקר משחקי קאז'ואל סלולאריים ומשחקי פייסבוק המתקשרים עם העולם האמיתי (מציאות רבודה) דווקא יכולים להשתלב היטב עם הקו הנוכחי של הערוץ. לדוגמה, משחק שבו המתמודדים אמורים לערוך קליפ המבוסס על צילומים חיים שלהם ושל מתמודדים אחרים באתר מסוים. ככל שהטכנולוגיה תתפתח, כך האפליקציות האלו ייעשו יותר ויותר מורכבות ודומות יותר למשחקים שאנו מכירים היום.