מחאה דתית: להוזיל את השכ"ל לישיבה והאולפנה
בקרב הדתיים אולי חלוקות הדעות על מחאת האוהלים, אבל בסוגיית עלות הלימודים בישיבות התיכוניות ובאולפנות צפויה תמימות דעים: "עם אידיאלים לא הולכים למכולת". מינהל החינוך הדתי: "מודעים למצוקה, בעזרת השם נפתור אותה"
גם הדתיים יודעים למחות: קבוצת מחאה חדשה בפייסבוק קוראת להורדת גובה שכר הלימוד במוסדות החינוך העל-יסודיים של הציבור הדתי-לאומי. לטענתם, בחלק מהישיבות התיכוניות והאולפנות (לבנות) ההורים נדרשים לשלם כ-20 אלף שקל בשנה. פחות מ-24 שעות מאז נפתחה הקבוצה, הצטרפו אליה קרוב ל-1,000 איש.
הוד רייכרט, ממובילי המאבק, לא חוזר על טעויותיהם של אחרים, ומגדיר בשיחה עם ynet מראש את יעדיו - שקיפות מצד מנהלי המוסדות בכל הקשור להתנהלות הכלכלית בהם, שינוי סדרי העדיפויות של חברי הכנסת הדתיים, ותקצוב גבוה יותר של המדינה את הישיבות והאולפנות - שבהן לומד "ציבור שתורם לה בכל כוחו", כהגדרתו.
כמה זה עולה לנו?
"איפה הח"כים שכל היום מתעסקים בשלום, ביטחון וארץ ישראל? שיתחילו כבר לפעול באותה מסירות נפש גם למען העניינים החברתיים האלה", מתריס רייכרט. "עם אידיאלים - מה לעשות - לא הולכים למכולת, בטח לא אחרי שמשלמים 40 אלף שקל בשנה על חינוך".על-פי רייכרט, שעדיין אינו מגדל ילדים בגיל תיכון, דווקא הצעירים שכמותו הם שצריכים למחות בעניין. "אם נחכה שדור הורים שלנו יטפל בזה, כנראה שגם הנכדים שלנו עוד ישלמו את אותו שכר לימוד", הסביר, "אנחנו צריכים להסתכל 15 ו-20 שנה קדימה ולדאוג לעצמנו".
רייכרט מונה שורה של ישיבות, המפעילות פנימייה, שבהן נאלצים ההורים לשלם בין 17 ל-19 אלף שקל עבור שנת לימודים. בין אלו: "נתיב מאיר" בירושלים, "נווה שמואל" באפרת, "בני צבי" בבית אל, הישיבות במצפה רמון ובסוסיא, ועוד אחרות.
תחקיר שערכה לפני כחודש תחנת הרדיו האזורית ביהודה ושומרון "גלי ישראל" חשף, בין היתר, כי בישיבת בני עקיבא בגבעת שמואל דורשים מההורים סך של 13,750 ש"ח לשנה (ללא פנימייה). בישיבת נחלים, השייכת לאותה רשת, משלמים 12,300 (בלי הבחנה בין תלמיד פנימייה לתלמיד הגר בבית הוריו) וברעננה 9,500. בישיבת אמי"ת בפתח תקווה המחיר הוא 11,000 ובאולפנת צביה בירושלים - 8,250.
על פי התחקיר, תשלום על "פעילות חברתית", שאותו מתחייבים ההורים לשלם, הוא ש"מלבין" את הגביה והופך אותו כביכול לחוקי, משום שהוא לא חלק משכר לימוד.
תמורת התשלום הגבוה, זוכים התלמידים ליום לימודים ארוך במיוחד, שלרוב מסתיים בשעות הערב, בסביבות השעות 18:00-19:00. בדרך כלל, חציו הראשון של היום מוקדש ללימודי קודש בלבד, בעוד חציו השני למקצועות "חול" שבהן ייבחנו בבגרות.
מי צריך הופעה של פריד?
לאהרון, תושב אזור ירושלים, בן שעולה לכיתה י"א בישיבה תיכונית נחשבת ובת שעולה לט' באולפנה. על שניהם יחד הוא משלם שכר לימוד בגובה 29 אלף ש"ח בשנה (ועוד יותר מ-20 אלף על הקטנה שבפעוטון). לדבריו, אף-על-פי שחוזר מנכ"ל משרד החינוך מתיר לגבות מההורים כ-6,500 שקל בלבד עבור שעות לימודי היהדות הנוספות, שאינן מתוקצבות על יד המשרד, ההורים משלמים סכומים גבוהים בהרבה, כשבמוסדות "פנימייתיים" המחיר עוד קופץ.
אהרון לא חושד במנהלי המוסדות כי הם מועלים בכספים או לוקחים לעצמם משכורות מנופחות (לפחות לא ברוב הישיבות והאולפנות. הוא משוכנע שהכל משרת את טובת התלמידים, אך סבור שחלק מהתשלום מיותר.
"יש תחרות מטורפת בין הישיבות, והיא מעלה את הרף", הסביר, "יש הרבה בעלי תפקידים - רבנים מחנכים (ר"מ), 'חצאי ר"מים', מדריכים, עוזרים, ומה לא. יש ישיבות שנותנות ארוחות צהריים לתלמידים, עושים שבתות משותפות במקומות ובאופי שלא היו בעבר' ועוד פעילויות רוחניות וחינוכיות מגוונות - סיורי סליחות, הופעות, טיולים, ובמקום אחד שמעתי אפילו הביאו את אברהם פריד שיופיע בפני ההורים.
"ברור לי שהילדים מקבלים, באמת. גם אם נקנה להם אייפד ואייפון תהיה תמורה לכסף - אבל מי אמר שצריך את זה? אם זה יכול להוזיל את שכר הלימוד. אין לי צורך, למשל, שלילד שלי יהיה בישיבה בחוג קראטה או קומזיץ כל יום".
והאם ההשקעה החינוכית מניבה פירות? אהרון טוען שלא תמיד: "בהרבה ישיבות תיכוניות התלמידים בסוף שונאים את הגמרא - למרות הכל. הילד שלי משוגע על לימוד גמרא כי בית הספר שלו זה 'בית מקדש לחינוך' אבל יש מקומות שלא. אני, למשל, לא רציתי להיות איפה שהייתי, ואבא שלי שילם כמו גדול.
"אז מה שקורה בהרבה מקומות הוא שאנשים אומרים 'כדי להתמודד עם גיל ההתבגרות, וכדי שהילד לא יצא חילוני עם עגיל באוזן או עם סמים, אנחנו מוכנים לשלם הרבה'. בסוף הם גם משלמים וגם הילדים יוצאים. צריך לעשות לזה סוף. אנחנו בבעיה אמיתית".
"הסכומים אכן גבוהים מדי"
ראש המינהל לחינוך דתי במשרד החינוך, ד"ר אברהם ליפשיץ, אמר ל-ynet בתגובה כי סכומי הכסף אותם מתבקשים לשלם ההורים אכן גבוהים מדי, וכי בימים אלה מקים המשרד ועדה לבחינת הנושא, בשיתוף עם ראשי רשתות החינוך, והיא תגיש את המלצותיה לפתרון תוך ארבעה חודשים.
עם זאת ציין ליפשיץ כי למרות הביקורת על שכר הלימוד הגבוה, הכל מסכימים שהתלמידים מקבלים תמורה בעדו ושהצוותים החינוכיים משקיעים עבודה אישית מאומצת במוסדות, ושלכן ההורים מסכימים לשלם סכומים אלו מבלי שהדבר ייכפה עליהם. הוא הוסיף כי מנהלי הישיבות
והאולפנות גם באים לקראת מי שאין ביכולתו לעמוד בתשלומים ומעניקים להם מלגות.
ליפשיץ מספר כי צעד משמעותי ראשון להקלה על ההורים יזם מנהל המנהל לחינוך דתי כבר השנה, כאשר איחד את מבחני הקבלה לכל המוסדות, ובכך חסך מאות שקלים לכל אחד מהתלמידים, שאינם נדרשים עוד להיבחן בכמה מישיבות או אולפנות. "זה מהלך אדיר שעבדנו עליו חודשים ארוכים", אמר, "אני מודע למצוקה של שכר הלימוד ובעזרת ה' נפתור גם אותה".
לפנייה לכתב/ת 
