קעקוע חברתי: כי אכפת לנו

<< הילוך איטי: מיליון פריימים לשנייה

חוששים שבעוד חודש אף אחד כבר לא יזכור את מחאת מעמד הביניים? למה שלא תקעקעו "ב' זה בית" על הגב?זהו העיקרון העומד במרכז פרויקט חדש בשם "קעקועים חברתיים"; לקעקע ביטויים וסמלים של אירועים על העור על מנת שיקועקעו גם בראשנו לנצח. במסגרת הפרויקט בוצעו כבר חמישה קעקועים הכוללים קישוטים המסמלים את האירוע וכיתוב של הנושא הנבחר: #סחר בבני אדם, #האסון בהאיטי, #הרצח באוסלו, #עוני ו- #רעש האדמה ביפן (כן, כולל ההאשטגים).

תהליך בחירת הקעקוע פשוט למדי. במהלך השבוע יוזמי הפרויקט יוצאים לציד טרנדים בטוויטר, במהלכו נבחרים ארבעה נושאים בלבד. בשלב השני מתבקשים העוקבים להצביע עבור הנושא שהצליח יותר מכולם לעורר את רגש האכפתיות שלהם ולציין זאת בציוץ חוזר. בסוף השבוע נבחר הנושא הפופולרי ביותר, וזה זוכה להיות מקועקע על גופו של מתנדב אמיץ.

המתנדבים אינם יודעים איזה אסון אקולוגי או פוליטי הולך להיות מקועקע על עורם, ומגלים את נושא היצירה רק ברגע האמת. למזלם הרב הקעקועים נראים טוב, מושקעים ויזואלית  ואפילו גורמים לקורבנות להראות יותר קשוחים. אך אם בכל זאת מישהו ירצה להעביר ביקורת על קעקוע העוני או הלב השבור של האיטי - לפחות הם יוכלו להגיד שזה לא באשמתם.

כל מי שאי פעם רצה לסמן את גופו בעין, זיקית או קוברה יודע שקעקועים זה עסק יקר. ואכן, על פי Mashable, יוזמי הקמפיין ניצבים מול קושי כלכלי: באפשרותם לממן רק עוד קעקוע אחד או שניים. הח"מ מזהה בעיה רצינית יותר בפרויקט: מאחר וההצבעה גלויה, המשתתפים בפעילות אינם בהכרח מצביעים עבור נושאים שחשובים להם אישית, אלא בעיקר לקטגוריות שהן בגדר "חביבות הקהל" עטויות פוליטיקלי קורקטיות. הטבח באוסלו היה נוראי - אך האם הוא ראוי יותר לקעקוע מפרשת רופרט מורדוק או מותה של איימי וויינהאוס?

העברת האחריות הכרוכה בקבלת החלטות לידיהם של חברים וירטואלית היא לא תופעה חריגה. הודות לרשתות חברתיות, חלק ניכר מהידע שלנו הוא חכמת-המונים. אנו מתייעצים עם החברים הווירטואלים שלנו לגבי מכשירים סלולריים; משתמשים באתרי לוחות ולא במחירון כדי לדעת כמה לבקש על האוטו שלנו; וגם בהחלטות פשוטות ביותר, כאשר אנו רוצים להחליט באיזה סרט לצפות הערב, אנחנו לא חייבים לקרוא את הביקורת האחרונה במוסף התרבות ולחשוש שמא הכותב אליטיסט, אלא להיכנס לאתר כמו TwitCritics. טוויטקריטיקס מאפשר לנו ללמוד איזה סרט עורר את מירב התגובות בטוויטר, לבחון האם הן חיוביות או שליליות ואפילו לעיין בתוכן של חלק מהן.

וכמובן, יש גם דברים כאלו:

 גולשת בשם אסתי גולדשטיין לקחה את התובנה הזו צעד נוסף קדימה עם פרויקט "פייס מי", בו היא בדקה עד כמה אפשר לתת לחברים בפייסוק להשפיע על חייך. הפרויקט כלל שלושה סרטונים המתעדים את המלצות חבריה וכיצד היא פעלה לפיהן. בין השאר, החברים אמרו לה לאן לצאת בדייט הראשון, באיזו דיאטה לבחור ואיך לחגוג את יום הולדתה ה-27. נחשו מה, גם אסתי עשתה קעקוע.