אוהל במקום חופה: "מהפכה עושים באהבה"

אומרים שכל בחורה חולמת על יום חתונתה כבר משחר ילדותה. יש שמפליגות בדמיונות על שמלה, יש שמתכננות שנים מראש את הכניסה לחופה, אבל ספק גדול אם חמדת יובל תיארה לעצמה שאת הטקס החשוב של חייה היא תחגוג בין עשרות "חסרי בית" מדומים.

ימים של מהפכה ואהבה - עוד כתבות ב-ynet:

באר שבע: הצעת נישואין מול אלפי מפגינים

הצעת נישואין שהשתבשה: הטבעת נפלה. מהצוק

לפנות ערב (יום א') הגיעו חמדת ובחיר לבה, עומר צנגוט, למאהל המחאה בשכונת קריית-אליעזר בחיפה יחד עם הוריהם הנרגשים, ושם באו בברית הנישואין. עומר וחמדת הם פעילים חברתיים וקהילתיים, ובמסגרת פעילותם זו גם הכירו האחד את השנייה, כך שעבורם לא היה בטקס הזה משהו לא-טבעי. חתונתם נקבעה מראש לערב ט"ו באב, ולהעביר את הטקס למאהל שבו הם מתגוררים כבר שלושה שבועות - זה כבר היה מבחינתם מהלך מתבקש.

צנגוט נמנה עם הראשונים להצטרף למאהל בשדרות רוטשילד בתל-אביב, ובהמשך עבר למאהל באודיטוריום בחיפה. "חשבתי שכיוון שאני גר בשכונת בת-גלים בחיפה, עדיף להקים מאהל נוסף, שכונתי, קרוב יותר לקהילה שבה אני חי", הסביר מדוע בחר לסייע להקים את המאהל בקריית-אליעזר.

את טקס החופה ניהל רפי קמחי, אחד מראשי ארגון כוח לעובדים בצפון ואיש המכללה החברתית-כלכלית, שם הכירו בני הזוג. במהלך הטקס הקריא קמחי כתובה, שבה נכתב כי השניים בחרו להתאחד ברוח המאבק: "ויבחרו השניים להתאחד ברוח המאבק בט"ו באב, כי מהפכה עושים באהבה". את שבירת הכוס כינה "ניפוץ תחלואי השיטה הקיימת".

בתום החופה - אוהל שנישא על ארבע כלונסאות - רקדו השניים לצלילי תופים וחלילים, שבהם ניגנו חבריהם. "חתונה היא חלק משרשרת קהילתית", הסביר צנגוט את ההחלטה לחגוג דווקא במאהל. "זו הקהילה שלנו, זו השכונה שלנו, אז היה

מאוד טבעי שהזמינו אותנו לחגוג את האירוע כאן, ברגע ששמעו שאנחנו עומדים להתחתן". חמדת הוסיפה: "תמיד לקחנו חלק בפעילות חברתית ובמאבקים חברתיים. המחאה היא חלק מהחיים שלנו, וזה היה מתבקש שנתחתן כאן".

אביו של עומר, אריק, אמר בבדיחות: "אני מקווה שעכשיו הם יקבלו אוהל לזוגות צעירים". הוא הביע תקווה שבנו יקים את הבית שלו במדינה שיש בה יותר צדק חברתי. בתום החתונה הוגשה הכיבוד, שכלל עוגת כלולות שעליה נכתב: "קח לך אישה ובנה לה...?".