אופנה עומדת בפינה: סגרו את אובטה

עם פרסום ההודעה על סגירת רשת חנויות המותג רוס אובטה בתעשיית האופנה המקומית התכווצו בתדהמה, אחרי שש שנות פעילות בהם ביקשו מעצבות המותג, הדס ועינב צוקר, לאתגר את קהל הנשים בארץ באופנה אורבנית עכשווית עם חתימת ידן המאוד ברורה.

אני לא בטוח כמה יחסרו לנו שמלות הכפתורים, החולצות הא-סימטריות ובכלל פריטי לבוש שבסופו של דבר התאימו לפלח שוק מאוד מסוים של הנשים התל-אביביות. טווח המחירים אמנם היה נמוך מאשר זה של רוב המעצבים האירופאים - אך עדיין יקר מהממוצע בשוק הישראלי, במיוחד בקרב לקוחות חובבות זארה ו-H&M.

איכויות ייצור בלתי מתפשרות. רוס אובאטה (צילום: עמית ברלוביץ)

מעצבות רוס אובטה מצביעות על חוסר המסחריות של המותג כאחת הסיבות המרכזיות להפסקת הפעילות. "המצב הכלכלי בארץ ובעולם אינו מאפשר לחברה קטנה עם איכויות ייצור בלתי מתפשרות לשרוד ואנו מצרות על כך", הן אומרות. "אנו נשוב בעתיד כי היצירה והאופנה היא חלק בלתי נפרד מאיתנו. בזה אין לנו ספק".

על הכשרון של האחיות צוקר אין עוררין, שכן עינב עיצבה בעבר קולקציה שנמכרה ברשת דיזל האיטלקית, ואילו הדס עבדה במחלקת האביזרים של המעצב האמריקאי הנחשב מייקל קורס, אולם נראה שהן בעצמן מבינות את הבעייתיות שהייתה במותג: פחות מדי פריטי בייסיק ופריטים המיועדים ליומיום, ויותר מדי גזרות מתוחכמות שפשוט לא דיברו לקהל הנשים הרחב על אדמות ארץ הקודש. במיוחד לאור העובדה שלרוס אובטה הייתה חנות גם מחוץ לתל אביב, והדגמים נמכרו בחנויות רבות ברחבי הארץ.

נמתין לשובן. עינב והדס צוקר(צילום: רוני כנעני)

חשוב להבין שבביצת האופנה המקומית, בה עובדים עשרות מעצבים ומעצבות שפונים לקהל צרכנים מצומצם יחסית, יש להראות ורסטיליות מבחינה עיצובית ושליטה גם בפריטי בייסיק. בסופו של דבר, רובנו מחפשים שמלות, מכנסיים וחולצות שישמשו אותנו גם ביומיום ולא רק איזה פריט בעל גזרה מתוחכמת שנוכל ללבוש אחת לכמה זמן. במיוחד בתקופה בה אנו נמצאים, בה כל אחד חושב מספר פעמים לפני שהוא מגהץ את כרטיס האשראי בכל חנות שהיא.

בעיה נוספת שניתן היה לזהות כבר בקולקציית הקיץ הנוכחית של האחיות צוקר היא חזרה על מוטיבים עיצוביים - ובינינו הייתה לי הרגשה של דה ז'ה וו לעונה הקודמת, מה שאף פעם לא תורם להתקדמות של המותג. בכל זאת, בזמן כתיבת שורות אלה אני לא יכול שלא לשים את כל הציניות (ובלי עין הרע יש הרבה ממנה) ולהיזכר בפעם הראשונה שעברתי ליד החנות של רוס אובטה ברחוב דיזנגוף התל-אביבי ונשימתי נעתקה למראה הבובות בחלון הראווה אותן סידרו הבנות במספר שורות, ממש כמו באחת החנויות של פראדה בניו-יורק.

הנעליים של אימומה. גם עתליה הושע סגרה את החנות

אחרי כל ההסברים של מדוע זה קרה, הלב נצבט שמותג ישראלי נסגר, במיוחד לאור העובדה שרק לפני חודשיים נסגרה חנות אחרת ברחוב דיזנגוף; אז זו הייתה חנות הנעליים אימומה, שהפכה בשלוש השנים האחרונות לחממה עבור מעצבי נעליים ישראלים. לשמחתנו, עתליה הושע, מייסדת אימומה, ממשיכה בפועלה במסגרת יריד הנעליים שופוני וכמעצבת נעליים.

אני בטוח שגם את הדס ועינב צוקר נראה משתלבות בתעשיית האופנה, כמעצבות עצמאיות או באחת מרשתות האופנה, ואם ישכילו לרדת מעט אל העם ולמצוא את הדרך להוזיל את הבגדים בעיצובן - לנו נותר רק לחכות לכישרון המופלא של השתיים בפריצתן המחודשת.

עוד כתבות באתר לאשה

• קאמבק: בנטון האיטלקית חוזרת לישראל
• מחלף ההלכה: חוזרת בתשובה ומוכרת מלתחה
• הבזאר: כל מכירות המעצבים בסופ"ש
• ויש לנו גם מתכונים לשבת - שלא תישארו רעבים...