אסף זוהר: "אריק זאבי מודל לחיקוי, לומד ממנו"
הג'דוקא בן ה-23 יפתח את אליפות העולם הראשונה שלו בצרפת מול יריב מצרי: "מחכה כבר לקרב הראשון, האולם בברסי מזכיר אצטדיון כדורגל"
אליפות העולם בג'ודו תצא מחר (ג') לדרך כשתשעה ישראלים יעלו למזרן בצרפת במטרה אחת ברורה - לזכות במדליה ולצבור את הניקוד הגבוה ביותר, שיקל עליהם את הכניסה למשחקים האולימפיים בלונדון.
את אריק זאבי, אליס שלזינגר וירדן ג'רבי רובכם ודאי מכירים, אבל בניהם אפשר גם למצוא את אסף זוהר בן ה-23, המתנשא לגובה של 1.98 מטר, שוקל 115 קילו ואיתו חלום, כמו כל ספורטאי אולימפי - להגיע לאולימפיאדה. זוהר יפתח מול המצרי, איסלאם אל-שאבי, המדורג שני בעולם ובעל היסטוריה של תקריות עם יריבים מישראל.
"יש לי הרגשה טובה, מחכה שהאליפות כבר תיפתח", אמר זוהר, רגע לפני שהוא חובר למשלחת הישראלית לאליפות העולם. "יש כמובן גם טיפה לחץ, אבל אני בסך הכל מרגיש טוב אחרי מחנה אימונים בגרמניה וספרד, שם היו החבר'ה מהטופ העולמי".
- ואין לחץ להיכנס לאולם מלא ב-15 אלף צופים?
"עדין לא חשבתי על המצב הזה עד עכשיו. הייתי ב-2004 באולם המדהים בברסי בתור צופה, כשאריק זאבי לקח את הטורניר וזכה במדליית הזהב. הרגשתי שאני באצטדיון כדורגל, אמרתי שגם אני מקווה להיות כאן יום אחד".
"זו אליפות העולם הראשונה שלי וגם תחרות שקובעת הרבה מאוד לאולימפיאדה, אבל אני מגיע מלמטה ורוצה להשאיר שם איזה רושם. מקווה להראות שאני מהחבר'ה המובילים", המשיך זוהר.
"יש היום יותר חשיפה לג'ודו ואני שמח שאנשים בארץ יזכו לראות אותנו. זה התקדמות גדולה ממה שהיה בעבר ולא זכור לי דבר כזה, חוץ משידורי האולימפיאדה כמובן. זה חלק מהמשחק, אני אוהב אותו ואפילו צריך אותו".
כשאסף זוהר מדבר על להשאיר רושם ולהגיע מלמטה, הוא יודע על מה הוא מדבר. זה כבר קרה לו באליפות אירופה האחרונה באיסטנבול, שם הצליח להגיע עד לרבע הגמר ונעצר רק על ידי הצרפתי טדי רינר, הג'ודוקא הטוב בעולם במשקל של מעל 100 ק"ג.
את האמוציות היה ניתן לראות כבר לאחר הניצחון בקרב הראשון לאתר שהטיל באיפון את הסרבי נבויסה מנדיץ', יריב מנוסה ממנו ומדורג מעליו. זוהר ישב על המזרן דקות ארוכות, תפס את הראש והתחיל לבכות כששמו מהבהב על לוח התוצאות האלקטרוני כמנצח.
"כולם פירגנו לי על המקום השביעי. אבל עדין היה לי תחושה של פספוס. אם היה לי יותר ניסיון אולי היה עוזר לי להגיע יותר רחוק. הרגשתי בשני הקרבות הראשונים שאני נלחם על החיים שלי. אם בהמשך הייתי עולה באותה תחושה ככה, אולי התוצאה היתה יותר טובה".
רואים באופק את האולימפיאדה. זה בכלל ריאלי?
"זה עוד רחוק בשבילי כרגע. יש עכשיו את אליפות העולם והצלחה שם תקפיץ אותי קדימה. יש עוד תחרויות בהמשך, אבל אנחנו בדקה ה-90 ואין עוד הרבה זמן, כדי להיכנס לאולימפיאדה צריך להיות מדורגים בתחילת מאי 2012 בין 20 הראשונים בעולם. אני מאמין שאפשר לעשות, אבל זה יהיה מאוד קשה."
אריק ואני לאורך כל הדרך
לאורך כל הקריירה עוד מאז שעלה בפעם הראשונה על המזרן ועד עכשיו, תמיד דרכו של אסף זוהר הצטלבו עם גדול הג'ודקאים של ישראל, מדליסט הארד מהמשחקים האולימפיים באתונה, אריק זאבי.
"אין לי הרבה אם מי לעבוד במשקל שלי. כבר מגיל 5 שהתחלתי להתאמן הוא היה שם. מן הסתם הוא גם המודל לחיקוי בשבילי. בגיל 17, כשהגעתי לראשונה לנבחרת, המשכנו להיפגש וגם היום אני משמש כיריב אימון עבורו. תמיד יש מה ללמוד ממנו, הוא ספורטאי ענק ואני רק יכול לקוות להגיע להישגים שלו".
יש הטוענים שג'ודו זה לא ספורט מקצועני, מה אתה אומר על כך?
"אני לא מסכים עם זה. נכון שכדורגל הכי פופולארי כאן, אבל אנחנו מתאמנים כמו כדורגלנים, אם לא יותר. הג'ודו הביא הרבה כבוד למדינה באליפויות עולם, אירופה וכמובן באולימפיאדות".
"לא ראיתי שהכדורגל הגיע לאותם הישגים", המשיך זוהר. "יותר קל לבוא לעודד ביציע בכדורגל, אבל אם האנשים היו יותר מכירים את הג'ודו, אז זה היה מעניין גם אותם
. נכון, קשה להתחבר לזה בהתחלה, צריך להכיר את הניקוד והחוקים. חברים שלי לא ידעו כלום על הג'ודו לפני שהתחלתי והיום כולם אוהבים את זה ומסתכלים על זה כמו על כל ספורט אחר".
בימים אלו יש עדין בלאגן באיגוד, קיים מפרק. עד כמה זה מפריע לספורטאי?
"זה משפיע כמובן עלינו. זה לא מצב נעים שספורטאי משלם מעצמו על טיסות. לי לא היה אפשרות לקחת מההורים, הייתי צריך להלוות מחברים לעבוד מגיל קטן ולמצוא דרך אחרת כדי להביא את הכסף, כשגם משה פונטי היה עוזר לי".
"המצב באיגוד הוא די קשה, ואם כל זה אנחנו מצליחים להביא תוצאות", סיכם זוהר. "יש את אורן סמדג'ה שבנה צוות סביבו, עם גיא פוגל, שמצליחים להחזיק את הנבחרת למרות הכל. במצב אחר, הרבה ספורטאים היו פורשים".
לפנייה לכתב/ת 
