ארה"ב ואירופה נערכות להפשרת נכסיה של לוב
שרת החוץ של האיחוד האירופי הודיעה על נקיטת פעולות מיידיות להסרת הסנקציות על נכסים לוביים והעברתם לכוחות המורדים ברגע שיאשר זאת האו"ם. בארה"ב נערכים לשחרור נכסים בשווי של יותר ממיליארד דולר. אשטון: "המטרה - לגרום לכלכלה הלובית להתחיל לנוע שוב"
האיחוד האירופי מתכונן להפשרה מיידית של הנכסים הלוביים שבידיו והעברתם לכוחות המורדים, ברגע שיאשר זאת האו"ם; כך הודיעה אתמול (ג') שרת החוץ של האיחוד, קת'רין אשטון.
דוברת מחלקת המדינה האמריקנית, ויקטוריה נולנד, הודיעה מצידה כי גם בארה"ב כבר עובדים בזריזות על שחרור נכסים לוביים עליהם הוטלו סנקציות, בהיקף שנע בין מיליארד ל-1.5 מיליארד דולר.
סוף עידן קדאפי - עדכונים שוטפים ב-ynet:
- לוב חוגגת: "לערוף את ראש הכלב"
- דמוקרטיה או מלחמת שבטים? לאן הולכת לוב
- מעוזו של קדאפי נכבש, פסלי הרודן נופצו
- מה יהיה עם מצבור הגז חרדל של קדאפי?
"משטר המעבר בלוב יזדקק למקורות כספיים ראשוניים למימון והפעלת הסקטור הציבורי - הכולל הפעלת כוחות שיטור ובריאות - וכן כדי שיוכל לוודא שהכלכלה המקומית תוכל לצמוח מחדש", אמרה אשטון בבריסל, בדיון שכלל את נציגי 27 מדינות האיחוד, את מזכ"ל האו"ם באן קי-מון ואת מחמוד ג'יבריל - "שר החוץ" של המורדים בלוב.
"לוב היא מדינה עשירה, אך כעת עומדת לפנינו השאלה איך לגרום לכלכלה שלה להתחיל לנוע שוב", אמרה אשטון. היא לא ציינה האם המהלכים לביטול הסנקציות על לוב החלו עוד לפני הימים האחרונים, בהם המורדים התקרבו צעדים משמעותיים לקראת גירושו של קדאפי מהשלטון.
עם זאת, בכיר באיחוד האירופי אמר שלכל חברה בארגון ניתן חופש פעולה להחליט מתי להסיר סנקציות מסוימות, שמלבד השתלטות על נכסים כוללות גם הגבלות תנועה למקורבים למשטר קדאפי.
שרת החוץ הוסיפה גם כי האיחוד ינסה להגיש עזרה רפואית ודלק לכוחות המורדים בבירה טריפולי, בהנחה כי הם יזדקקו לה בקרבות הקשים בעת ההשתלטות על הבירה. לדבריה, היא תצא לניו-יורק ביום שישי הקרוב לדון באסטרטגיות הפעולה בנוגע ללוב עם ראשי הליגה הערבית, האיחוד האפריקאי וארגון הוועידה האסלאמית, בחסות האו"ם. מזכירת המדינה האמריקנית, הילרי קלינטון, שוחחה אף היא עם מזכ"ל האו"ם, על דרכים בהן יוכל הארגון הבינלאומי לסייע ללוב.
קדאפי ניסה להבריח 3 מיליארד ליש"ט
ההחלטה על הטלת סנקציות משמעותיות על לוב התקבלה במועצת הביטחון של האו"ם בסוף חודש פברואר. במקביל לכך, בעת ניצניה הראשונים של ההתקוממות העממית בלוב, דווח כי קדאפי העביר בחשאי כשלושה מיליארד לירות שטרלינג לבית השקעות פרטי מחוץ לגבולות ארצו, באמצעות מתווך משוויץ. לפי הדיווח, ניסיון דומה של קדאפי להוציא סכומי עתק מהמדינה, חמישה שבועות לפני כן, נמנע אחרי שזהות המעביר נחשפה.
כמה ימים לאחר מכן, בראשית מרס, דווח כי קנדה הקפיאה את נכסיו של קדאפי, שהיקפם נאמד ב-2.4 מיליארד דולר. בסמוך לכך הכריזו גם מדינות נוספות בהן ארצות הברית, אוסטריה ובריטניה, על הקפאת נכסיו של השליט.